שינויים

דוגמאות למקרים בהם נטען כי ליברטריזם שימש כצידוק או מסווה לגזענות:

דוגמאות למקרים בהם נטען כי ליברטריזם שימש כצידוק או מסווה לגזענות:

* [[צידוקים לעבדות]] - מבחינה היסטורית, [[זכויות קניין]] ועקרון "אי התערבות" של המדינה שימשו [[צידוקים לעבדות]] במיוחד על רקע גזענות נגד שחורים.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] למעשה עוד קודם לכן בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העקרון לא ראו כל סתירה בין החלשת כוחה של המדינה לכפות דברים על האזרחים לבין הקיום של העבדות. יש גם הטוענים כי לפחות בחלק מהזמנים והמקומות [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק  אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונמיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended] ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857 קבטו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים.  פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבע השופט טוני כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ורגולציה כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות ובכוח זה וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

* [[צידוקים לעבדות]] - מבחינה היסטורית, [[זכויות קניין]] ועקרון "אי התערבות" של המדינה שימשו [[צידוקים לעבדות]] במיוחד על רקע גזענות נגד שחורים. למעשה עוד קודם לכן בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העקרון לא ראו כל סתירה בין החלשת כוחה של המדינה לכפות דברים על האזרחים לבין הקיום של העבדות. יש גם הטוענים כי לפחות בחלק מהזמנים והמקומות [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק  אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונמיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended][https://www.versobooks.com/blogs/3899-liberalism-and-racial-slavery-a-unique-twin-birth]

ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857 קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים.  פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ו[[רגולציה]] כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

* [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. - האנגלים שלטו באירלנד ומנעו כל סיוע וכל חקיקה או צעד ממשלתי בטענה תמידית כי בעצם הצעד לא יועיל אלא יחריף את המצב (טענה של פרופ' מיכאל הרסגור). טיעונים של ליברלים כלכלייים נגד כל פעילות סיוע לאירים, הוצגה בצורה סטירית ונלעגת ב"הצעה צנועה " של גו'נתן סוויפט בו הוא הציע שהאירים העניים ימכרו את ילדיהם כמאכל יוקרה לעשירים ובכך יפתחו מנגון כלכלי שימנע רעב.  

* [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. - האנגלים שלטו באירלנד ומנעו כל סיוע וכל חקיקה או צעד ממשלתי בטענה תמידית כי בעצם הצעד לא יועיל אלא יחריף את המצב (טענה של פרופ' מיכאל הרסגור). טיעונים של ליברלים כלכלייים נגד כל פעילות סיוע לאירים, הוצגה בצורה סטירית ונלעגת ב"הצעה צנועה " של גו'נתן סוויפט בו הוא הציע שהאירים העניים ימכרו את ילדיהם כמאכל יוקרה לעשירים ובכך יפתחו מנגון כלכלי שימנע רעב.