שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 57: שורה 57:  
רוב שנות 1600, כלכלת ארצות הברית היתה מבוססת על חקלאות, של מהגרים עניים מאנגליה שהגיעו כדי לחפש את מזלם במקום קרקע זולה. עם זאת באזור 1680 כלכלת אנגליה התפתחה, הביקוש לעובדים גדל והיתה ירידה בהגירה למושבות. דבר זה עודד ביקוש לעבדים בעיבוד הקרקע. בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשנת 1776 היו בארצות הברית כ-700,000 עבדים שחורים, בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860. מחיר העבדים גם עלה עם השנים. אם בסוף המאה ה-17 עבד בארצות הברית נמכר במחיר של 5-10 דולר, המחיר באמצע המאה ה-19 עמד על 1200-1500 דולר. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy]
 
רוב שנות 1600, כלכלת ארצות הברית היתה מבוססת על חקלאות, של מהגרים עניים מאנגליה שהגיעו כדי לחפש את מזלם במקום קרקע זולה. עם זאת באזור 1680 כלכלת אנגליה התפתחה, הביקוש לעובדים גדל והיתה ירידה בהגירה למושבות. דבר זה עודד ביקוש לעבדים בעיבוד הקרקע. בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשנת 1776 היו בארצות הברית כ-700,000 עבדים שחורים, בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860. מחיר העבדים גם עלה עם השנים. אם בסוף המאה ה-17 עבד בארצות הברית נמכר במחיר של 5-10 דולר, המחיר באמצע המאה ה-19 עמד על 1200-1500 דולר. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy]
   −
בשנת 1775 קמה בפילדלפיה "האגודה לביטול העבדות בפנסילבניה" שהיתה האגודה הראשונה לביטול העבדות במושבות שיהיו ארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_abolition_of_slavery_and_serfdom] בין מקימה ותומכיה היו [[תומס פיין]], בנג'מין ראש, ואנתוני בנזט. הכרזת העצמאות האמריקאית ב-1776 ומגילת הזכויות של ארצות הברית שאשוררה ב-1791 לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים.  
+
בשנת 1775 קמה בפילדלפיה "האגודה לביטול העבדות בפנסילבניה" שהיתה האגודה הראשונה לביטול העבדות במושבות שיהיו ארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_abolition_of_slavery_and_serfdom] בין מקימה ותומכיה היו אנתוני בנזט, [[תומס פיין]], בנג'מין ראש. הכרזת העצמאות האמריקאית ב-1776 ומגילת הזכויות של ארצות הברית שאשוררה ב-1791 לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. יתר על כן , השחורים בארצות הברית נספרו כאזרחים (או שני שליש אזרחים) לצורך חישוב האלקטורים, אף כי לא יכלו להצביע, ודבר זה נתן יותר כוח למושבות הדרומיות כדי לחוקק חוקים נגד השחורים ולשמור על קיום העבדות. בנג'מין פרנקלין שבתחילת חייו תמך בעבדות הפך למתנגד לה, ועם הזמן התנגדתו לה החריפה , כולל מאמרים שכתב לקונגרס בשנת 1790.  
    
במושבות ארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים נוספים, בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". עד שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית.  
 
במושבות ארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים נוספים, בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". עד שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית.  

תפריט ניווט