שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''התנועה לביטול העבדות''' (Abolitionism או the abolitionist movement) היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול העבדות. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלטני שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטינה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות והמהפכה הצרפתית שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. עיקר ביטול העבדות התקיים באמצע המאה -19. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב 1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עניות, בעיקר באפריקה, גם לאחר מכן. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם ב-1981. עם זאת [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים.
| |
| [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19]] | | [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19]] |
| + | '''התנועה לביטול העבדות''' (Abolitionism או the abolitionist movement) היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול העבדות. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלטני שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטניה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות ו[[המהפכה הצרפתית]] שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. כמו כן [[המהפכה התעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] הביאו לצמיחת חלופות לעבדות ויצרו מעמדות חברתיים שדחפו לביטולה. עיקר ביטול העבדות היה [[תהליך]] שתקיים במהלך המאה ה-19, בעיקר בעידודה של אנגליה. ברוב המדינות ביטול העבדות קודם בהדרגה וללא שפיכות דמים - ראשית צומצם ובוטל הסחר הימי שהביא עבדים חדשים, בהמשך קודם "חוק הרחם החופשי" שששחרר בני עבדים ובהמשך היא בוטלה כליל. בשני מקומות ביטול העבדות היה כרוך בלחימה - באהיטי ובארצות הברית. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב 1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עניות, בעיקר באפריקה, גם לאחר מכן. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם ב-1981. עם זאת [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים. העבדות וביטולה השפיעו באופן משמעותי על חלקים גדולים מהעולם - במיוחד על אפריקה, המזרח התיכון, ויבשות אמריקה. השפעות העבדות וביטולה נמשכות עד היום להשפיע על התרבות הפוליטיקה והכלכלה של מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואפריקה. התנועה לביטול העבדות השפיעה על [[הליברליזם]] ו[[צמיחת הפמיניזים]] היתה קשורה אליו במהלך המאה ה-19 לפחות. היא גם השפיע משמעותי על הגזענות בארצות הברית ועל פוליטיקה של שמאל וימין במדינה זו. |
| | | |
| התנועה לביטול העבדות השפיעה על תנועות אחרות לזכויות אדם, והושפעה מנקודות השקפה של אוניבריסליזם, דמוקרטיה, ו[[ליברליזם]], במיוחד היא השפיעה על קידום התנועה לזכויות נשים בארצות הברית. [[המהפכה התעשייתית]] סייעה לביטול העבדות שכן שימושים נפוצים לעבדים כמו חתירה בסירות משוטים או עבודות קשות בחקלאות הוחלפו על ידי מכונות קיטור ועל ידי [[מיכון חקלאי|מכונות חקלאיות]] כמו קטפות כותנה. במקביל מהפכה זו העלתה את הביקוש לעובדים מיומנים בעלי [[הון אנושי]] וכן הובילה לצמיחת מודעות לחשיבות של [[זכויות עובדים]] ולדרישה גוברת של [[שוויון]]. | | התנועה לביטול העבדות השפיעה על תנועות אחרות לזכויות אדם, והושפעה מנקודות השקפה של אוניבריסליזם, דמוקרטיה, ו[[ליברליזם]], במיוחד היא השפיעה על קידום התנועה לזכויות נשים בארצות הברית. [[המהפכה התעשייתית]] סייעה לביטול העבדות שכן שימושים נפוצים לעבדים כמו חתירה בסירות משוטים או עבודות קשות בחקלאות הוחלפו על ידי מכונות קיטור ועל ידי [[מיכון חקלאי|מכונות חקלאיות]] כמו קטפות כותנה. במקביל מהפכה זו העלתה את הביקוש לעובדים מיומנים בעלי [[הון אנושי]] וכן הובילה לצמיחת מודעות לחשיבות של [[זכויות עובדים]] ולדרישה גוברת של [[שוויון]]. |
שורה 6: |
שורה 6: |
| ==ההיסטוריה של ביטול העבדות== | | ==ההיסטוריה של ביטול העבדות== |
| === ביטול העבדות בצרפת וספרד וגינוי על ידי הוותיקן=== | | === ביטול העבדות בצרפת וספרד וגינוי על ידי הוותיקן=== |
− | מלך צרפת לואי העשירי, אסר על עבדות בצרפת בשנת 1315. מלך ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עשה כמותו בממלכת ספרד ב-1542, אבל החוק לא היה תקף במושבות ספרד. Lourenço da Silva de Mendouça שהיה תושב ברזיל, נסע לרומא , והגיש עצומות לוותיקן בהן תאר את אכזריות העבדות בשנת 1682, בתמיכת המסדר הקפוצ'יני הדבר הביא את אינוקנטיוס האחד עשר להחלטה משנת 1686 שבה הכנסייה הקתולית מגנה גינוי רשמי את סחר העבדים. כמו כן האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תקף באופן נמרץ את העבדות ב 1839. | + | מלך צרפת, לואי העשירי, אסר על עבדות בצרפת גופה בשנת 1315. מלך ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עשה כמותו בממלכת ספרד ב-1542, אבל חוק זה לא היה תקף ב[[קולוניאליזם|מושבות ספרד]]. Lourenço da Silva de Mendouça שהיה תושב ברזיל, נסע לרומא , והגיש עצומות לוותיקן בהן תאר את אכזריות העבדות בשנת 1682, בתמיכת המסדר הקפוצ'יני הדבר הביא את אינוקנטיוס האחד עשר להחלטה משנת 1686 שבה הכנסייה הקתולית מגנה גינוי רשמי את סחר העבדים. כמו כן האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תקף באופן נמרץ את העבדות ב 1839. |
| | | |
| ===סחר העבדים האטלנטי=== | | ===סחר העבדים האטלנטי=== |
שורה 79: |
שורה 79: |
| כיום עבדות של ילדים ומבוגרים וכן עבודה בכפייה הן בלתי חוקיות כמעט בכל המדינות, וכן הן נוגדות את החוק הבינלאומי. עם זאת מתקיים [[מסחר בבני אדם]] למטרות עבודה ולמטרות ניצול מיני (סחר בנשים לזנות ולמטרות אחרות) ודבר זה ממשיך להשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. | | כיום עבדות של ילדים ומבוגרים וכן עבודה בכפייה הן בלתי חוקיות כמעט בכל המדינות, וכן הן נוגדות את החוק הבינלאומי. עם זאת מתקיים [[מסחר בבני אדם]] למטרות עבודה ולמטרות ניצול מיני (סחר בנשים לזנות ולמטרות אחרות) ודבר זה ממשיך להשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. |
| | | |
| + | ==גורמים משפיעים על התנועה לביטול העבדות== |
| + | נקל לראות כי אנגליה וכן החלקים המתועשים של צפון מזרח יבשת אמריקה (אמריקה וקנדה) היו גורמים מובילים בתנועה לביטול העבדות. גורם אחד היה התנועה הקוויקרית שהיתה מעורבת באופן בולט בתנועה לביטול העבדות (ובתנועה לשחרור נשים) בארצות הברית. |
| + | |
| + | גורם בולט שכנראה השפיע על התנועה לביטול העבדות היתה [[המהפכה התעשייתית]] - זו החלה בסביבות 1776 ([[עושר האומות]]) ראשית באנגליה ובמהלך ראשית המאה ה-19 התפשטה לצפון מזרח ארצות הברית, וכן למדינות מערב אירופאיות נוספות - צרפת ובהמשך גרמניה. מהפכה זו אפשרה צמיחה של מעמד ביניים ושל תעשייה שלא עסקו ב[[חקלאות]]. מצד אחד מעמד זה יצר ביקוש למוצרי מותרות כמו דברי מתיקה, בדי כותנה, קפה, תה וטבק שיצרו ביקוש למוצרים חקלאיים כמו קנה סוכר, כותנה, טבק, קפה ותה, במדינות דרום ארצות הברית, ברזיל והאיים הקריביים. מצד שני מעמד זה לא היה תלוי בעבדים ולכן ביטול העבדות במדינות הצפוניות ואנגליה לא יצר זעזוע כלכלי. בהיותן אליטה כלכלית, צבאית ופוליטית שהשפיעו על איזור האמריקות ועל אפריקה , יכלו אזורים אלה להוביל מהלכים בעלי השלכה תרבותית כלכלית ופוליטית שלה התנגדו בעלי המשקים שהחזיקו עבדים. |
| + | |
| + | שינוי נוסף שקשור למהפכה החקלאית היה מיכון החקלאות. דבר זה מפורסם במיוחד בתחום מנפטות הכותנה. כדאי לשים לב שהעבדות לא היתה חזקה במערב התיכון שבו הפרנסה היתה מפרות ומגידולים כמו חיטה ותירס. אולי בגלל פחות התאמה של גידולים אלה לכלכלת עבדים. |
| + | |
| + | ביטול העבדות בצפון ארצות הברית וקנדה, וכן הקשיים על סחר אטלנטי בעבדים גרם לסיבוך וייקור של החזקת עבדים. אם בעבד ניתן היה להחליף עבד שנפצע או מת בעבד אחר שיובא מאפריקה, עצירת הסחר האטלנטי גרמם לכך שעיקר היצע העבדים נבע ממדינות באמריקה - ודבר זה היווה איום מתמיד על בעלי העבדים שחששו ממרידות. היכולת של עבדים לברוח לצפון הובילה לכך שבעלי אחוזות נאלצו להשקיע מאמצים רבים במניעת בריחת עבדים ולכידתם החוזרת. מסיבה זו השקיעו מדינות הדרום מאמצים בחקיקת חוקים נגד שחרור עבדים בצפון. |
| + | |
| + | תהליך ה[[גלובליזציה]] הוביל בתחילה להתפחות העבדות האטלנטית ואחר כך לביטולה. ראשית העבדות ביבוא עבדים למושבות החקלאיות ביבשת אמריקה , בעיקר כדי לייצא ממנה מוצרים חקלאיים לאירופה, תוך ניצול הידע בניווט ובבניית אוניות שהיו לאירופאים כדי להביא את העבדים והסחורות, וניצול יתרונם הצבאי מול הילדים באמריקה (שמתו גם בגלל מחלות ונחלשו חברתית גם בגלל אלכוהול). בהמשך הגלובלציזה גרמה להשפעה גוברת של אנגליה על המדינות האחרות, גרמה לשינוי שפה ודת בקרב השחורים מאפריקה, כך שהיה קשה יותר לשמור על מרחק נפשי או לבצע [[הצדקת אלימות]] בגלל שמדובר ב"עובדי אלילים" שלא מבינים את שפתם. כאשר העבדים עצמם הפכו לנוצרים היה קשה יותר להתעלם מהסתירה בין הדרישה לאהבת האדם שיש בנצרות לבין האדישות לסבל העבדים, בעלי העבדים נאלצו לעבור להסבר לא-דתי אלא כזה המבוסס על [[גזענות]]. לימוד השפה האנגלית ולימודי קרוא וכתוב הביאו לפרסום ביוגרפיות וסיפורים שהביאו את הידיעות על הסבל של העבדים להיות [[ידע משותף]] או נפוץ, הגלובליזציה גם הביאה לשחרור המושבות מעולה של אירופה ולצמיחת מיתוס של [[אוניברסליזם]] ושל עצמאות ודמוקרטיה - ערכי הנאורות שהיה קשה להחזיק בהם וגם להמשיך ולהצדיק מבחינה מוסרית דיכוי של אנשים אחרים. הסבר אפשרי נוסף הוא כמו כן בחלק מהמקומות דחיקת המעצמות הוביל למעבר מגידולים עתירי הון ליצוא (כמו כותנה) לגידולים חקלאות מזון מקומית בנוסף הגלובליזציה חזקה אולי תחרות לגידולים מצד מדינות כמו אפריקה ואסיה ודבר זה עודד חקלאים לעבור לגידולים אחרים שבהם הצורך בעבדים היה נמוך יותר. |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
| === התנועה הפמיניסטית בארצות הברית=== | | === התנועה הפמיניסטית בארצות הברית=== |
שורה 86: |
שורה 96: |
| | | |
| ביולי 1848, התקיימה ועידת סנקה פולס, שכונתה לאחר מכן "הכנס הפמיניסטי הראשון". בוועידה התקבל מסמך שחובר על ידי סטנטון, ובו דרישה לתת לנשים [[זכות הצבעה]] ושוויון חברתי ככל האדם (דרישה שהתממשה רק ב-1920). פרדריק דאגלס נכח כאפרו-אמריקאי היחיד בועידת סנקה פולס. בנאומו בכנס טען דאגלס בעד זכות הבחירה לנשים (זכות שאפילו חלק ממשתתפות הכנס לא העזו לדרוש). לאחר הכנס הקדיש דאגלס לנושא מאמר בין שני עמודים בעיתונו "כוכב הצפון". דאגלס כתב את הסיסמה ל"זכות אין מין, לאמת אין צבע" - "Right is of no Sex - Truth is of no Color". | | ביולי 1848, התקיימה ועידת סנקה פולס, שכונתה לאחר מכן "הכנס הפמיניסטי הראשון". בוועידה התקבל מסמך שחובר על ידי סטנטון, ובו דרישה לתת לנשים [[זכות הצבעה]] ושוויון חברתי ככל האדם (דרישה שהתממשה רק ב-1920). פרדריק דאגלס נכח כאפרו-אמריקאי היחיד בועידת סנקה פולס. בנאומו בכנס טען דאגלס בעד זכות הבחירה לנשים (זכות שאפילו חלק ממשתתפות הכנס לא העזו לדרוש). לאחר הכנס הקדיש דאגלס לנושא מאמר בין שני עמודים בעיתונו "כוכב הצפון". דאגלס כתב את הסיסמה ל"זכות אין מין, לאמת אין צבע" - "Right is of no Sex - Truth is of no Color". |
| + | |
| + | ===פוליטיקה וכלכלה פוליטית בארצות הברית=== |
| + | העבדות, הנסיונות לבטלה וביטולה הסופי השפיעו וממשיכים להשפיע בצורה עמוקה על הפוליטיקה בארצות הברית, במיוחד על המתח בין צפון לדרום , יחסים שחורים ולבנים, גזענות בארצות הברית והיחס לתאוריות גזעניות כמו [[דארווניזם חברתי]], המתח בין עובדים לבנים עניים לבין מעמד הביניים והליברליזם ועוד. השפעה אחת היתה החוקים הרבים והמאבקים הפוליטיים סביב העבדים במהלך המאה ה-19 שהגיעו לשיא במלחמת האזרחים של ארצות הברית. יש הטוענים כי גם חוקים אחרים כמו הזכות לשאת נשק ובכלל החיבה ל[[נשק בארצות הברית]] במיוחד באזורים כפריים, נועדה לאפשר לבעלי עבדים לבנים להיות מסוגלים להתגונן מול עבדים שחורים, ובהמשך גם לשמור על דיכוי שחורים. |
| + | |
| + | החלוקה למפלגות בארצות הבית הושפעה בצורה חזקה מפוליטיקה של שחרור עבדים וזכויות לשחורים ולא לבנים, במאה ה-19 וגם במאה ה-20. מדינות הדרום הצביעו באופן מובהק ורציף לדמוקרטים כאשר אלו תמכו בעבדות ובמדיניות לאפליית שחורים עד שנות ה-60. מלחמת האזרחים בארצות הברית תרמה רבות לחיזוק [[הברונים השודדים]] והשפעתם על המפלגה הרפובלינקית, ודבר זה גרם ליצירת מפלגות של איכרים (בעיקר בדרום ומרכז ארצות הברית) שדרשו מדיניות [[פרוגרסיבית]] כמו [[הממונה על ההגבלים העסקיים|הגבלות על טראסטים]]. איכרים אלה יחד עם פועלים התמזגו בהמשך עם המפלגה הדמוקרטית ושינו את אופייה. כך בשנות ה-60 החלק הצפוני של המפלגה (יחד עם צפוניים רפובלינקים) הובילו לביטול חוקי הגזע המפלים בארצות הברית. מזמן זה מדינות הדרום עברו למפלגה הרפובלקנית שבאופן מסורתי תמכה בזכויות לשחורים. לפי טענות בסרט התעודי [[התיקון ה-13 (סרט)]] הרפובלינקים החלו להשתמש בקודים של מדיניות כמו "קיצוצי מיסים" שנועדו בעצם להעביר מסר שתומך באפליה נגד שחורים בלי לציין זאת במפורש. |
| + | |
| + | מחבר [כלכלה בקומיקס]] מציין את הפרדוקס של הלבנים העניים תומכי העבדות - היות ועובדים אלה הם זולים מאד ביחס לעובדים לבנים, והם היוו את החלופה לתשלום ללבנים עניים, השכר בדרום נשאר נמוך, הפערים גדולים ולא התפתחה כלכלת צריכה. לעומת זאת בצפון ארצות הברית השכר העולה של העובדים גרם לביקוש לסחורות ויצר עוד ייצור , עוד תעוש ועוד שכלול של הטכנולוגיה. העשירים בדרום ארצותה ברית הצליחו לשלוט בנרטיב ולהציג את הנושא כולו כמאבק בין לבנים לשחורים - כך שהעובדים הלבנים העניים שסבלו משיטה זו - המשיכו לתמוך בה. נראה שהסבר מעמדי-גזעי זה רלוונטי גם למדינות אחרות - ניצול המצוקה של שכבת עובדים ענייה כדי להסית אותה נגד שכבה ענייה יותר ועל ידי כך קיום של שכבת עובדים ענייה שמתעבת זרמים ליברלים או סוציאיליסטים שדורשים שוויון זכויות לכל, ושלא מנסה לשנות את הסדר החברתי מול [[קשרי הון שלטון]]. ניסויים ב[[פסיכולוגה חברתית]] במהלך המאה ה-20 הראו בקרב חיות, ילדים ומבוגרים כי המעמד החברתי היחסי ושמירה על זהות חברתית דרך שיוך לקבוצה חשובות הרבה פעמים לאנשים יותר מאשר שיפור אפשרי בהכנסה או ברמת החיים. |
| + | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| + | * [[קולוניאליזם]] |
| * [[ליברליזם]] | | * [[ליברליזם]] |
| + | * [[המהפכה התעשייתית]] |
| * [[הכחשת אלימות]] | | * [[הכחשת אלימות]] |
| * [[אי שוויון פוליטי]] | | * [[אי שוויון פוליטי]] |
| * [[אי שוויון כלכלי]] | | * [[אי שוויון כלכלי]] |
| * [[יובל 2000]] | | * [[יובל 2000]] |
| + | * [[היסטוריה עממית של ארצות הברית (ספר)]] |
| + | * [[אימפריאליזם של ארצות הברית]] |
| * [[רפובליקת בננות]] | | * [[רפובליקת בננות]] |
| | | |