שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,556 בתים ,  10:35, 22 בספטמבר 2019
שורה 131: שורה 131:     
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאוד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופירוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.
 
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאוד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופירוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.
 +
 +
ישנם 4 אדאולוגיות שנמצאות בסתירה מסוימת עם כלכלת מצב יציב:
 +
 +
1. [[קפיטליזם]]. מכיוון שהוא נוצר לשם צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת ובנוי למטרה הזו.
 +
 +
2. [[מרקסיזם|סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו]]. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עדעכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.
 +
 +
3. [[קידמה]]. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכ נולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה 90 של המאה ה 19 ומכוניות בשנות ה 20 של המאה ה 20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אטותץו הדבר אפשר לומר על [[בנייה בלבני קש]], [[חקלאות אורגנית]] ועוד.
 +
 +
4. [[נשק|השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי]]. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.
    
== יישום כלכלת מצב יציב בעולם ==
 
== יישום כלכלת מצב יציב בעולם ==
4,291

עריכות

תפריט ניווט