שינויים

'''טביעת רגל אקולוגית''' (באנגלית: '''Ecological Footprint''') או '''מדרך אקולוגי''' הוא מדד כמותי חד-מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

'''טביעת רגל אקולוגית''' (באנגלית: '''Ecological Footprint''') או '''מדרך אקולוגי''' הוא מדד כמותי חד-מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

[[קובץ:Green foot print.png|ממוזער|150px|סמל של טביעת רגל אקולוגית]]

[[קובץ:Green foot print.png|ממוזער|150px|סמל של טביעת רגל אקולוגית.]]

כל אדם מנצל שטח מסויים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם. לדוגמה, יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם, שטח שנדרש לשם [[זיהום|הטמעת רעלים]] שנוצרים על ידי האדם בגלל צריכת מוצרים וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם.

כל אדם מנצל שטח מסויים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם. לדוגמה, יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם, שטח שנדרש לשם [[זיהום|הטמעת רעלים]] שנוצרים על ידי האדם בגלל צריכת מוצרים וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם.

==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית==

==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית==

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{מדדי קיימות}}

ניתוח של טביעת רגל אקולוגית הוא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה [[אקולוגיה|אקולוגית]], אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר, מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי ב[[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], חומרי בנייה ושאר משאבים.

ניתוח של טביעת רגל אקולוגית הוא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה [[אקולוגיה|אקולוגית]], אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר, מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי ב[[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], חומרי בנייה ושאר משאבים.

כדי לחשב את טביעת הרגל האקולוגית של אומה, מסתכלים על שישה סוגים של [[שימושי קרקע]]: אדמות מעובדות, אדמות מרעה, שטחי דיג, יערות להספקת עץ ודלק, יערות לצורך קליטת פחמן דו-חמצני, ואדמה בנויה. <ref name="network2010">[http://www.footprintnetwork.org/images/uploads/Ecological_Footprint_Atlas_2010.pdf Ecological FootPrint Atlas 2010]</ref> לכל סוג שטח כזה יש מוצרים ושירותים שהוא מספק שנדרשים על ידי בני האדם שהם ה"הספק הביולוגי" bio-capacity שלו. סוג השטח בעל ההספק הביולוגי הגבוה ביותר הם שטחים מעובדים המספקים מזון וסיבים לבני האדם, מזון לבעלי חיים בחקלאות, שמנים וגומי.

כדי לחשב את טביעת הרגל האקולוגית של אומה, מסתכלים על שישה סוגים של [[שימושי קרקע]]: אדמות מעובדות, אדמות מרעה, שטחי דיג, יערות להספקת עץ ודלק, יערות לצורך קליטת פחמן דו-חמצני, ואדמה בנויה. <ref name="network2010">[http://www.footprintnetwork.org/images/uploads/Ecological_Footprint_Atlas_2010.pdf Ecological FootPrint Atlas 2010]</ref> לכל סוג שטח כזה יש מוצרים ושירותים שהוא מספק שנדרשים על ידי בני האדם שהם ה"הספק הביולוגי" bio-capacity שלו. סוג השטח בעל ההספק הביולוגי הגבוה ביותר הם שטחים מעובדים המספקים מזון וסיבים לבני האדם, מזון לבעלי חיים בחקלאות, שמנים וגומי.

הפרסום האקדמי הראשון אודות טביעת רגל אקולוגית בוצע על ידי [[ויליאם ריס]] בשנת 1992.<ref>Rees William E. [http://eau.sagepub.com/content/4/2/121 Ecological footprints and appropriated carrying capacity: what urban economics leaves out],'''Environment and Urbanisation''', October 1992 , volume 4,issue 2, pages 121–130</ref> המושג של טביעת רגל אקולוגית ושיטת החישוב שלו פותחו במסגרת עבודת הדוקטורט של מתיס ווקרנגל (Mathis Wackernagel) תחת הנחייתו של ריס, ב-University of British Columbia, וונקובר, קנדה בשנים 1990-1994.<ref>Wackernagel, M. [https://circle.ubc.ca/bitstream/handle/2429/7132/ubc_1994-954027.pdf?sequence=1 Ecological Footprint and Appropriated Carrying Capacity: A Tool for Planning Toward Sustainability] School of Community and Regional Planning. The University of British Columbia, Vancouver, Canada, 1994</ref>. בתחילה קראו החוקרים למדד יכולת נשיאה מותאמת ("appropriated carrying capacity") כדי להפוך את המושג לקליט ומובן יותר - ריס הגה את השם "טביעת רגל אקולוגית". בשנת 1996 פסרמו ריס ו-ווקרנגל את הספר "טביעת הרגל האקולוגית: צמצום ההשפעה של בני האדם על כדור הארץ". כיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, לבצע הערכות תקופתיות לשם השוואה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן כלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל.

הפרסום האקדמי הראשון אודות טביעת רגל אקולוגית בוצע על ידי [[ויליאם ריס]] בשנת 1992.<ref>Rees William E. [http://eau.sagepub.com/content/4/2/121 Ecological footprints and appropriated carrying capacity: what urban economics leaves out],'''Environment and Urbanisation''', October 1992 , volume 4,issue 2, pages 121–130</ref> המושג של טביעת רגל אקולוגית ושיטת החישוב שלו פותחו במסגרת עבודת הדוקטורט של מתיס ווקרנגל (Mathis Wackernagel) תחת הנחייתו של ריס, ב-University of British Columbia, וונקובר, קנדה בשנים 1990-1994.<ref>Wackernagel, M. [https://circle.ubc.ca/bitstream/handle/2429/7132/ubc_1994-954027.pdf?sequence=1 Ecological Footprint and Appropriated Carrying Capacity: A Tool for Planning Toward Sustainability] School of Community and Regional Planning. The University of British Columbia, Vancouver, Canada, 1994</ref>. בתחילה קראו החוקרים למדד יכולת נשיאה מותאמת ("appropriated carrying capacity") כדי להפוך את המושג לקליט ומובן יותר - ריס הגה את השם "טביעת רגל אקולוגית". בשנת 1996 פרסמו ריס ו-ווקרנגל את הספר "טביעת הרגל האקולוגית: צמצום ההשפעה של בני האדם על כדור הארץ". כיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, לבצע הערכות תקופתיות לשם השוואה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן כלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל.

נכון לשנת 2013 טביעת רגל אקולוגית היא כלי מדידה המשמש מספר גופים לאומיים, בינלאומיים ותת-לאומיים לשם הערכת ההשפעה הסביבתית. רשת המחקר של טביעת הרגל האקולוגית מעורבת עם 35 מדינות ברחבי העולם, וב-4 מדינות (פיליפינים, אינדונזיה, אקוודור ואיחוד האמירויות) יש שיתוף פעולה עם הממשלה לשיתוף של הכלי במחקר לאומי. שת"פ קיים גם ברמות אחרות כמו סוכנות הסביבה או סוכנות הפיתוח של ארגון האומות המאוחדות, איזורים של סוכנות הסביבה של ארצות הברית, מדינת מרלינד, ועוד. כמו כן התוכנית משתפת פעולה עם גופים פיננסים כמו הבנק של ניו זלינד, או בלומברג כדי להכניס את הערכה של טביעת הרגל האקולוגית לפרוייקטים הדורשים הלוואות. מעל מיליון אנשים חישבו את טביעת הרגל האקולוגית האישית שלהם באמצעות מחשבון, ונכתבים מאמרים אקדמיים הנוגעים למדידה.<ref name="network2013">[http://www.footprintnetwork.org/images/article_uploads/GFN_AR_2013_final.pdf GLOBAL FOOTPRINT NETWORK, ANNUAL REPORT 2013]</ref>

נכון לשנת 2013 טביעת רגל אקולוגית היא כלי מדידה המשמש מספר גופים לאומיים, בינלאומיים ותת-לאומיים לשם הערכת ההשפעה הסביבתית. רשת המחקר של טביעת הרגל האקולוגית מעורבת עם 35 מדינות ברחבי העולם, וב-4 מדינות (פיליפינים, אינדונזיה, אקוודור ואיחוד האמירויות) יש שיתוף פעולה עם הממשלה לשיתוף של הכלי במחקר לאומי. שת"פ קיים גם ברמות אחרות כמו סוכנות הסביבה או סוכנות הפיתוח של ארגון האומות המאוחדות, איזורים של סוכנות הסביבה של ארצות הברית, מדינת מרילנד, ועוד. כמו כן התוכנית משתפת פעולה עם גופים פיננסים כמו הבנק של ניו זלינד, או בלומברג כדי להכניס את הערכה של טביעת הרגל האקולוגית לפרוייקטים הדורשים הלוואות. מעל מיליון אנשים חישבו את טביעת הרגל האקולוגית האישית שלהם באמצעות מחשבון, ונכתבים מאמרים אקדמיים הנוגעים למדידה.<ref name="network2013">[http://www.footprintnetwork.org/images/article_uploads/GFN_AR_2013_final.pdf GLOBAL FOOTPRINT NETWORK, ANNUAL REPORT 2013]</ref>

טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את ההבדלים בדפוסי צריכת משאבים בין אנשים שונים ובין אומות שונות. ארגונים [[סביבתנות|סביבתיים]] משתמשים במדד כדי לעודד אנשים לשנות את הדרך בה הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".

טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את ההבדלים בדפוסי צריכת משאבים בין אנשים שונים ובין אומות שונות. ארגונים [[סביבתנות|סביבתיים]] משתמשים במדד כדי לעודד אנשים לשנות את הדרך בה הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".

פעילי [[סביבתנות|סביבה]] ו[[קיימות]] משתמשים בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי או [[תרבות הצריכה]] אינם [[קיימות|בני קיימא]], שכן טביעת הרגל העולמית הנוכחית גבוהה פי 1.5 יחסית ליצרנות הביולוגית העולמית. כלומר כדי להטמיע את כל הפסולת וכדי לייצר די משאבי טבע למשך שנת צריכה אחת, על המערכות האקולוגיות לעבוד במשך שנה וחצי. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו בהמשך).

פעילי [[סביבתנות|סביבה]] ו[[קיימות]] משתמשים בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי או [[תרבות הצריכה]] אינם [[קיימות|בני קיימא]], שכן טביעת הרגל העולמית הנוכחית גבוהה פי 1.5 יחסית ליצרנות הביולוגית העולמית. כלומר כדי להטמיע את כל הפסולת וכדי לייצר די משאבי טבע למשך שנת צריכה אחת, על המערכות האקולוגיות לעבוד במשך שנה וחצי. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו בהמשך).

==נתונים==

==נתונים==

על פי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה]], נכון ל-2004, [[אוכלוסיית העולם|המין האנושי]] היה בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה ב-20% מהגודל המקיים של טביעת הרגל האקולוגית. נתונים דומים אפשר למצוא בדו"ח מטעם ארגון [[להגדיר מחדש את הקידמה]] משנת 2004 [http://www.rprogress.org/newpubs/2004/footprintnations2004.pdf]. לפי הדו"ח, טביעת הרגל העולמית עמדה בשנת 2000 על 13.4 מיליארד הקטר או 34 מיליארד אקר, לעומת 27 מיליארד אקר שמייצגים טביעת רגל מקיימת. הגידול השנתי של טביעת הרגל האקולוגית היה 147 מיליון הקטר יחסית לשנת 1999.

על פי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה]], נכון ל-2004, [[אוכלוסיית העולם|המין האנושי]] היה בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה ב-20% מהגודל המקיים של טביעת הרגל האקולוגית. נתונים דומים אפשר למצוא בדו"ח מטעם ארגון [[להגדיר מחדש את הקידמה]] משנת 2004 [http://www.rprogress.org/newpubs/2004/footprintnations2004.pdf]. לפי הדו"ח, טביעת הרגל העולמית עמדה בשנת 2000 על 13.4 מיליארד הקטר או 34 מיליארד אקר, לעומת 27 מיליארד אקר שמייצגים טביעת רגל מקיימת. הגידול השנתי של טביעת הרגל האקולוגית היה 147 מיליון הקטר יחסית לשנת 1999.

יש נתונים שונים לגבי טביעת הרגל האקולוגית לנפש. לפי {{מקור}} בניגוד למגמה של עלייה בטביעת הרגל האקולוגית של כלל המין האנושי, טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם החל משנות ה-80' עת הייתה 2.7 הקטר ל-2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי. [[ארצות הברית]] היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר מבין מדינות העולם, עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם.

יש נתונים שונים לגבי טביעת הרגל האקולוגית לנפש. לפי {{מקור}} בניגוד למגמה של עלייה בטביעת הרגל האקולוגית של כלל המין האנושי, טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם החל משנות ה-80 של המאה ה-20 עת הייתה 2.7 הקטר ל-2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי. [[ארצות הברית]] היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר מבין מדינות העולם, עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם.

לפי מחקר משנת 2018 טביעת הרגל האקולוגית לנפש גדלה מ 2.29 הקטאר בשנת 1961 ועד ל 2.84 הקטאר בשנת 2014{{הערה|David Lin 1,*OrcID, Laurel Hanscom 1, Adeline Murthy 1, Alessandro Galli 2OrcID, Mikel Evans 1, Evan Neill 1, Maria Serena Mancini 2, Jon Martindill 3, Fatime-Zahra Medouar 4, Shiyu Huang 5 and Mathis Wackernagel 1 [https://www.mdpi.com/2079-9276/7/3/58/htm Ecological Footprint Accounting for Countries: Updates and Results of the National Footprint Accounts, 2012–2018] 2018, Resources}}.

לפי מחקר משנת 2018 טביעת הרגל האקולוגית לנפש גדלה מ-2.29 הקטאר בשנת 1961 ועד ל-2.84 הקטאר בשנת 2014{{הערה|David Lin 1,*OrcID, Laurel Hanscom 1, Adeline Murthy 1, Alessandro Galli 2OrcID, Mikel Evans 1, Evan Neill 1, Maria Serena Mancini 2, Jon Martindill 3, Fatime-Zahra Medouar 4, Shiyu Huang 5 and Mathis Wackernagel 1 [https://www.mdpi.com/2079-9276/7/3/58/htm Ecological Footprint Accounting for Countries: Updates and Results of the National Footprint Accounts, 2012–2018] 2018, Resources}}.

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

==נתוני טביעת רגל לאומות==

==נתוני טביעת רגל לאומות==

נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת היתה 22 דונם לאדם (או 2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים למשך זמן מוגבל. הדבר אפשרי תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים [[שירותים אקולוגיים]]. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.

נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת הייתה 22 דונם לאדם (או 2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים למשך זמן מוגבל. הדבר אפשרי תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים [[שירותים אקולוגיים]]. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.

טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.

טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.

נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם).  

נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם).  

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|טביעת הרגל האקולוגית (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש]]

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|טביעת הרגל האקולוגית (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש.]]

;אפריקה:

;אפריקה:

==טביעת רגל אקולוגית של ישראל==

==טביעת רגל אקולוגית של ישראל==

טביעת הרגל האקולוגית של כלל תושבי מדינת ישראל וטביעת הרגל האקולוגית לנפש נמצאות במגמות עליה מאז 1960. טביעת הרגל האקולוגית לנפש בין 1960 ל-1995 עלתה בכ-50 אחוז ועלתה קצת יותר בין תקופה זו לבין רוב השנים עד 2008. טביעת הרגל ביחידות של הקטר עולמי לנפש עמדו על 2.3 בשנת 1960, עלו ל-4.23 הקטר בשנת 1995 וירדו מעט ל-3.96 הקטר בשנת 2008 {{הערה|שם=il|[https://www.footprintnetwork.org/content/images/article_uploads/Israel.pdf ISRARL], באתר Global Footprint Network}} ניתן להסביר עליה זו כתוצר של שתי מגמות סותרות - מצד אחד עליה בצריכה לנפש של מוצרים ושירותים, ומצד שני שיפור של הפחתת זיהום והשפעות אחרות ביחס לצריכה בשווי דולר אחד עקב [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]]. באותה תקופה [[גידול אוכלוסיית ישראל]] המשיך בקצב מהיר, ו[[אוכלוסיית ישראל]] גדלה ביותר מפי 3 ביחס לאוכלוסיה בשנת 1960, כך שסך טביעת הרגל האקולוגית של ישראל עלתה כמעט פי 6 מאז 1960. בו בזמן היתה גם ירידה ביצרניות הביולוגית לנפש של ישראל. מרמה של 0.5 הקטר לנפש בשנת 1960 לרמה של 0.3 הקטר בעשור הראשון של המאה ה-21. {{הערה|שם=il|}}

טביעת הרגל האקולוגית של כלל תושבי מדינת ישראל וטביעת הרגל האקולוגית לנפש נמצאות במגמות עליה מאז 1960. טביעת הרגל האקולוגית לנפש בין 1960 ל-1995 עלתה בכ-50 אחוז ועלתה קצת יותר בין תקופה זו לבין רוב השנים עד 2008. טביעת הרגל ביחידות של הקטר עולמי לנפש עמדו על 2.3 בשנת 1960, עלו ל-4.23 הקטר בשנת 1995 וירדו מעט ל-3.96 הקטר בשנת 2008 {{הערה|שם=il|[https://www.footprintnetwork.org/content/images/article_uploads/Israel.pdf ISRARL], באתר Global Footprint Network}} ניתן להסביר עליה זו כתוצר של שתי מגמות סותרות - מצד אחד עליה בצריכה לנפש של מוצרים ושירותים, ומצד שני שיפור של הפחתת זיהום והשפעות אחרות ביחס לצריכה בשווי דולר אחד עקב [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]]. באותה תקופה [[גידול אוכלוסיית ישראל]] המשיך בקצב מהיר, ו[[אוכלוסיית ישראל]] גדלה ביותר מפי 3 ביחס לאוכלוסיה בשנת 1960, כך שסך טביעת הרגל האקולוגית של ישראל עלתה כמעט פי 6 מאז 1960. בו בזמן היתה גם ירידה ביצרניות הביולוגית לנפש של ישראל. מרמה של 0.5 הקטר לנפש בשנת 1960 לרמה של 0.3 הקטר בעשור הראשון של המאה ה-21. {{הערה|שם=il|}}

==ביקורת==

==ביקורת==

בעיה בולטת של טביעת רגל אקולוגית היא הנסיון שלה לכמת את [[השפעות סביבתיות|הנזקים הסביבתיים]] ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי שמחבר סכומי "שטחים", בלי קשר לשאלה עד כמה קרובות המערכות שקשורות לשטחים אלה לגבולות הקריסה שלהן. בנוסף, חיבור שטחים מאפשר לכאורה לקחת שטח אחד והלשתמש בו לכאורה כדי לאזן מחסור בשטח אחר.

בעיה בולטת של טביעת רגל אקולוגית היא הנסיון שלה לכמת את [[השפעות סביבתיות|הנזקים הסביבתיים]] ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי שמחבר סכומי "שטחים", בלי קשר לשאלה עד כמה קרובות המערכות שקשורות לשטחים אלה לגבולות הקריסה שלהן. בנוסף, חיבור שטחים מאפשר לכאורה לקחת שטח אחד והלשתמש בו לכאורה כדי לאזן מחסור בשטח אחר.

כדי לתפקד, [[מערכות מורכבות]] כמו [[מערכת אקולוגית]] צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ולהנות מזרמים תקינים של כלל הזרמים שנכסים אלהים. תפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי-תפקוד של מערכות אחרות. זרימה תקינה של [[מחזור הזרחן|זרחן]] במערכת לא יכולה לתקן תת זרימה או עודף זרימה של [[מחזור הפחמן|פחמן]]. מחסור בשטחי יערות ובתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות [[שירותי טבע]] אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. היבט זה מכונה גם '''[[עקרון אנה קרנינה]]''' למערכות מורכבות, או [[חוק המינימום של ליביג|חוק החבית של ליביג]] - אין זה משנה כמה ארוכים שאר לוחות החבית, כמות המים בחבית תהיה מוגבלת על ידי הלוח הקצר ביותר. באופן דומה שרידה של אדם, תפקוד אקולוגי, או שרידה של מין תלויה בגורם המגביל הקריטי ביותר, גם אם שאר הגורמים נמצאים בעודף.  

כדי לתפקד, [[מערכות מורכבות]] כמו [[מערכת אקולוגית]] צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ולהנות מזרמים תקינים של כלל הזרמים שנכסים אליהם. תפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי-תפקוד של מערכות אחרות. זרימה תקינה של [[מחזור הזרחן|זרחן]] במערכת לא יכולה לתקן תת זרימה או עודף זרימה של [[מחזור הפחמן|פחמן]]. מחסור בשטחי יערות ובתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות [[שירותי טבע]] אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. היבט זה מכונה גם '''[[עקרון אנה קרנינה]]''' למערכות מורכבות, או [[חוק המינימום של ליביג|חוק החבית של ליביג]] - אין זה משנה כמה ארוכים שאר לוחות החבית, כמות המים בחבית תהיה מוגבלת על ידי הלוח הקצר ביותר. באופן דומה שרידה של אדם, תפקוד אקולוגי, או שרידה של מין תלויה בגורם המגביל הקריטי ביותר, גם אם שאר הגורמים נמצאים בעודף.  

התגובה לביקורת זו היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת-מידה וכלי חינוכי, ויש להשתמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות.

התגובה לביקורת זו היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת-מידה וכלי חינוכי, ויש להשתמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות.

* [http://www.earthday.org/Footprint/info.asp העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם]

* [http://www.earthday.org/Footprint/info.asp העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם]

* [http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות]

* [http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות]

* [http://www.pillyarok.org.il/?p=920 מאמר טביעת הרגל האקולוגית] ד"ר ליה אטינגר, באתר הפיל הירוק (מתוך אתר [[מרכז השל]])

* [http://www.pillyarok.org.il/?p=920 מאמר טביעת הרגל האקולוגית] ד"ר [[ליה אטינגר]], באתר הפיל הירוק (מתוך אתר [[מרכז השל]])

* [http://in.bgu.ac.il/humsos/geog/Pages/staff/meidad.aspx ד"ר מידד קיסינגר, אוניברסיטת בן גוריון], עוסק בין היתר בטביעת רגל אקולוגית

* [http://in.bgu.ac.il/humsos/geog/Pages/staff/meidad.aspx ד"ר מידד קיסינגר, אוניברסיטת בן גוריון], עוסק בין היתר בטביעת רגל אקולוגית

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1809614 האנושות כילתה במהירות שיא את משאביה השנתיים] לה מונד, 26.08.2012, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1809614 האנושות כילתה במהירות שיא את משאביה השנתיים], לה מונד, 26.08.2012, הארץ

* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]

* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]

* Mathis Wackernagel, William E. Rees [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0921800996000778 Perceptual and structural barriers to investing in natural capital: Economics from an ecological footprint perspective], Ecological Economics, Volume 20, Issue 1, January 1997, Pages 3-24

* Mathis Wackernagel, William E. Rees [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0921800996000778 Perceptual and structural barriers to investing in natural capital: Economics from an ecological footprint perspective], Ecological Economics, Volume 20, Issue 1, January 1997, Pages 3-24