| הכינוי לסוג זה של תחרות קפיטליסטית הוא "הרס יצירתי" (Creative Destruction). זה יצירתי בגלל שזה מעודד חדשנות במוצר או בשירות, וזה הרסני לסדר הישן של הדברים. דוגמה לכך היא היכולת של רוקפלר לזכות ביתרון על מתחריו כאשר פיתח שיטות זיקוק חדשות וטובות יותר ובכך הרחיב את חברת סטדנרט אוייל. דבר זה עודד חלק מהקפיטליסטים להביע תמיכה בתעשיינים שודדים בטענה שתמיד יהיה כוח יזמי שידיח אותם וישפר את המצב, גם ללא מעורבות ממשלתית. [https://www.econlib.org/library/Columns/y2013/Hendersonbarons.html] | | הכינוי לסוג זה של תחרות קפיטליסטית הוא "הרס יצירתי" (Creative Destruction). זה יצירתי בגלל שזה מעודד חדשנות במוצר או בשירות, וזה הרסני לסדר הישן של הדברים. דוגמה לכך היא היכולת של רוקפלר לזכות ביתרון על מתחריו כאשר פיתח שיטות זיקוק חדשות וטובות יותר ובכך הרחיב את חברת סטדנרט אוייל. דבר זה עודד חלק מהקפיטליסטים להביע תמיכה בתעשיינים שודדים בטענה שתמיד יהיה כוח יזמי שידיח אותם וישפר את המצב, גם ללא מעורבות ממשלתית. [https://www.econlib.org/library/Columns/y2013/Hendersonbarons.html] |
− | עם זאת לטיעון זה של שומפטר יש בעיה - שכן בהנתן שוק בוגר מספיק מבחינה טכנולוגית, מבחינת היקף גאוגרפי והיבטים מערעים אחרים, ייתכן כי השוק יתקע עם מונופול. לדוגמה חלק מ[[הברונים השודדים]] ירדו מגדולתם בזכות טכנולוגיות מתחרות חדשות. חברות הרכבות נחלשו בגלל המצאת המכונית שהכניסה תחרות לתחום התחבורה. אבל בתחום זיקוק הנפט לא נכנסו חברות חדשות וסטנדרט אויל שמרה על מונופול שלה בארצות הברית עד לפרוק החברה ב-1911. [[חברות טבק|חברות הטבק]] הגדולות בארצות הברית ובמדינות אחרות לא יצאו מהעסק בגלל תחרות חדשה. חברת הענק U.S. Steel שחלשה על ייצור הפלדה בארצות הברית המשיכה להיות חברת ענק בתחום במשך עשרות רבות של שנים היות ולא נוצרות דרכים חדשות להפיק פלדה, ושימושים רבים של פלדה כמו גשרים, פסי רכבת, שלד של בניניים ועוד - נשארו באופן בסיסי זהים במשך כ-200 שנה. אם חברת נפט אמריקאיות או מחצבים מארצות הברית יכלו להחלש עקב מקור הספקה חדש בשנות ה-1950 כאשר מדינות חדשות נכנסו לשוק הקפיטליסטי ונתגלו בהן אוצרות טבע חדשים - כמו מחצבים במדינות ערב או סין - הדבר פחות סביר במאה ה-21 כאשר חלק גדול ממשאבי העולם כבר ממופה ונמצא תחת שליטה או הפקה במסגרת חברות קפיטלסטיות שונות. חברות עדיין יכולות להיות מודחות בגלל שימוש בשיטות ניהול חדשות, טכנלוגיות חדשות, מודל עסקי אחר וכו' אבל מצד שני שוק יכול להתקע במצב מונופליסטי למשך עשרות שנים או יותר , וכאשר הוא עובר לידי שליטה של חברה אחרת הוא עלול להיות שוב במצב מונופולי למשך עשרות שנים נוספות. | + | עם זאת לטיעון זה של שומפטר יש בעיה - שכן בהנתן שוק בוגר מספיק מבחינה טכנולוגית, מבחינת היקף גאוגרפי והיבטים מערעים אחרים, ייתכן כי השוק יתקע עם מונופול. לדוגמה חלק מ[[הברונים השודדים]] ירדו מגדולתם בזכות טכנולוגיות מתחרות חדשות. חברות הרכבות נחלשו בגלל המצאת המכונית שהכניסה תחרות לתחום התחבורה. אבל בתחום זיקוק הנפט לא נכנסו חברות חדשות וסטנדרט אויל שמרה על מונופול שלה בארצות הברית עד לפרוק החברה ב-1911. [[חברות טבק|חברות הטבק]] הגדולות בארצות הברית ובמדינות אחרות לא יצאו מהעסק בגלל תחרות חדשה. חברת הענק U.S. Steel שחלשה על ייצור הפלדה בארצות הברית המשיכה להיות חברת ענק בתחום במשך עשרות רבות של שנים היות ולא נוצרות דרכים חדשות להפיק פלדה, ושימושים רבים של פלדה כמו גשרים, פסי רכבת, שלד של בניניים ועוד - נשארו באופן בסיסי זהים במשך כ-200 שנה. באופן דומה חברת ימאהה היפנית מייצרת כלי נגינה מאז 1897, וחברות לייצור צמיגים כמו ברידג'סטון , או Goodyear קיימות מאז שנות ה-1930 לפחות אם לא קודם - למרות שכלולים בשוק זה במהלך השנים החברות השולטות לא השתנו הרבה. |
| + | אם חברת נפט אמריקאיות או מחצבים מארצות הברית יכלו להחלש עקב מקור הספקה חדש בשנות ה-1950 כאשר מדינות חדשות נכנסו לשוק הקפיטליסטי ונתגלו בהן אוצרות טבע חדשים - כמו מחצבים במדינות ערב או סין - הדבר פחות סביר במאה ה-21 כאשר חלק גדול ממשאבי העולם כבר ממופה ונמצא תחת שליטה או הפקה במסגרת חברות קפיטלסטיות שונות. חברות עדיין יכולות להיות מודחות בגלל שימוש בשיטות ניהול חדשות, טכנלוגיות חדשות, מודל עסקי אחר וכו' אבל מצד שני שוק יכול להתקע במצב מונופליסטי למשך עשרות שנים או יותר , וכאשר הוא עובר לידי שליטה של חברה אחרת הוא עלול להיות שוב במצב מונופולי למשך עשרות שנים נוספות. כמו כן הטיעון הזה לא מתמודד עם קיומם של קונגלומטרים שקיימים במדינות מתועשות מאז סוף המאה ה-19 כמו חברת ג'נרל אלקטריק בארצות הברית, או מיצובישי ביפן שקיימות בערך מתחילת המאה ה-20 ועוסקות במגוון גדול של תחומים. |