שינויים

[[תמונה:Gazella gazella gazella 2.jpg|left|thumb|400px|צבי ארץ ישראלי הוא אחד מבעלי החיים אשר זקוקים ליערות בגלל היותם מקור למים, צל ועלים ירוקים המשמשים כמזון בעונת היובש. נכון ל-2015, צבאים כאלה יש בישראל בעיקר בגולן בגליל ובהרי יהודה.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99 צבי ארץ ישראלי]}}]]

[[תמונה:Gazella gazella gazella 2.jpg|left|thumb|400px|צבי ארץ ישראלי הוא אחד מבעלי החיים אשר זקוקים ליערות בגלל היותם מקור למים, צל ועלים ירוקים המשמשים כמזון בעונת היובש. נכון ל-2015, צבאים כאלה יש בישראל בעיקר בגולן בגליל ובהרי יהודה.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99 צבי ארץ ישראלי]}}]]

'''היערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}

'''היערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}

[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה ה-19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם. לפי דעה{{מקור}}, רוב היערות שנטעה קק"ל בין המאה ה-20 למאה ה-21 אינם אקולוגיים בכך שהם מהווים שטח [[יער מדברי]] רוויי [[אללופתיה]] הגורם לדיכוי [[סוג (ביולוגיה)|סוגים]], התמעטות משקעים ועוד (ראו הערך [[מדבריות האורן]]).

[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה ה-19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם. יש הטוענים כי רוב היערות שנטעה קק"ל בין המאה ה-20 למאה ה-21 אינם אקולוגיים בכך שהם מהווים שטח [[יער מדברי]] רוויי [[אללופתיה]] הגורם לדיכוי [[סוג (ביולוגיה)|סוגים]], התמעטות משקעים, מגבירים [[שריפות יער בישראל|שריפת יער]] ועוד (ראו הערך [[מדבריות האורן]]). הטענה הנגדית היא שמיני האורן ניטעו בכוונה תחילה, שכן הם  שרדו בתנאים קשים שהיו בעבר בארץ, בהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים.

 

[[בצורת בישראל|בצורת]], ו[[שריפות יער בישראל|בצורת]]. [[התחממות עולמית בישראל]] עלולה לגרום לתזוזת קו המדבר צפונה ולבעיות של [[עומסי חום]] שלא יאפשרו קיום יערות בחלק הדרומי של ישראל.  

==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==

==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==

===יערות בתקופה העתיקה===

===יערות בתקופה העתיקה===

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאוד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי-עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד. ניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת יפן; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאוד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי-עד רבים נוספים שכיום אינם זמינים בארץ; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן, ברוש ואף ייתכן שגם ער-אציל, שקמה ואשוח ועוד. ניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת יפן; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע שלה]] ובין היתר [[כריתת יערות]] מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד. סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.  

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע שלה]] ובין היתר [[כריתת יערות]] מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד. סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.  

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|1=ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד [[ברזל]] או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר כמות של טונה עצים למשפחה ממוצעת בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה-1980, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|1=ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}

בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק ב-שנות 1990. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק ב-שנות 1990. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיאגורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים.  בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים.  בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

==סוגי היערות בישראל==

==סוגי היערות בישראל==

האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.  

האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר. במישורים צפונית לקו זה השטחים מתאימים יותר לביצות.  

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.   

 

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות הטבעיים בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.   

 

==היחס ליערות בישראל==

==היחס ליערות בישראל==