47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה-3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בניסיון להימלט. + − − רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפיים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון. − − חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים בפגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. בשנת 1999 נקנתה יוניון קרבייד על ידי [[דאו כימיקלים]] אחד מתאגידי הכימיה הגדולים בעולם. התאגיד לא קיבל אחריות על האסון או לדאוג לנפגעים ממנו. − − מבחינה כלכלית, אסון בופאל הוא דוגמה ל[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - כל עוד היו רווחים הם זרמו לבעלי המניות ובעלי השליטה בתאגיד יוניון קרבייד. לאחר התרחשות האסון, הנזק והעלויות נפלו בעיקר על הציבור הרחב והלא מאורגן. מבחינת כלכלה פוליטית הדבר מגדים את הבעיה של [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבה קבוצה קטנה מצליחה לפגוע בציבור הרחב בזכות היותה מלוכדת ורבת עוצמה. האסון הוא גם דוגמה למגבלה של גישה של [[הפנמת עלויות]] עקב [[השפעות חיצוניות]] - שכן גישה זו אינה מכסה מקרים שבהם הנזק שנגרם גבוה בהרבה מהפעילות הכלכלית שיצרה אותו. מבחינה פוליטית ותקשורתית האסון הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]] וכן לבעיות של [[גלובליזציה]] לא שוויונית - כאשר עובדים, צרכנים או שכנים עניים נפגעים עקב פעילות של [[תאגיד רב לאומי]] שההנהלה שלו או בעלי המניות שלו מוגנים מתוקף [[הסכמי סחר בינלאומיים]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[ההיסטוריה של התאגיד|זכויות שהוענקו לתאגידים במהלך ההיסטוריה]]. זהו אחד המקרים שמראים את הקושי של מערכת המשפט להתמודד עם נזקי הזיהום ולספק הגנה או פיצוי לציבור הרחב מול גורמים חזקים. + שורה 31:
שורה 26: + + + + + + + + + + + + + שורה 68:
שורה 76: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
[[Image:Time Bhopal.jpg|thumb|left|שער המגזין טיים על אסון בופאל]]
[[Image:Time Bhopal.jpg|thumb|left|שער המגזין טיים על אסון בופאל]]
'''אסון בופאל''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בלילה שבין 2-3 בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, במדינה [[הודו|ההודית]] מאדהיה פראדש. מעל 500,000 איש נחשפו לגז [[מתיל איזוציאניד]] (MIC) כתוצאה מדליפה של 40 טונות מהגז שהתפשט בשכונות הפחונים ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> כמות האנשים שמתו בעקבות הארוע היא מעל 18 אלף בני אדם - לפחות 3,500 מתו בצורה מיידית ועוד כ-15 אלף נספים שמתו במהלך השנים מאז.
'''אסון בופאל''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי וקטלני.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בלילה שבין 2-3 בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, במדינה [[הודו|ההודית]] מאדהיה פראדש. מעל 500,000 איש נחשפו לגז [[מתיל איזוציאניד]] (MIC) כתוצאה מדליפה של 40 טונות מהגז שהתפשט בשכונות הפחונים ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> כמות האנשים שמתו בעקבות הארוע היא מעל 18 אלף בני אדם - לפחות 3,500 מתו בצורה מיידית ועוד כ-15 אלף אנשים מתו במהלך השנים מאז כתוצאה מסיבוכים שונים.
למרות האסון העצום, הפיצויים לקורבנות היו נמוכים יחסית. ומנהלי החברה שפעילה את המפעל לא נענשו. בשנת 1999 נקנתה יוניון קרבייד על ידי [[דאו כימיקלים]] אחד מתאגידי הכימיה הגדולים בעולם. התאגיד לא קיבל אחריות על האסון או לדאוג לנפגעים ממנו.
האסון הוא דוגמה לשורת בעיות שקיימות בהקשר של [[גלובליציזה]] לא שוויונית והיכולת של מערכות משפטיות וכלכליות למנוע אסונות או לפצות קורבנות שלהם.
==רקע==
==רקע==
מפעל יוניון קרבייד הוקם בבופאל בשנת 1969. המפעל הורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל.
מפעל יוניון קרבייד הוקם בבופאל בשנת 1969. המפעל הורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל.
יוניון קרבייד מעולם לא זיהתה או נקבה בשמו של העובד שהיא טוענת שהינו אחראי לחבלה המכוונת במפעל בבופאל או ניסתה לתבוע אותו.
יוניון קרבייד מעולם לא זיהתה או נקבה בשמו של העובד שהיא טוענת שהינו אחראי לחבלה המכוונת במפעל בבופאל או ניסתה לתבוע אותו.
==התפתחות האסון==
זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה-3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC השתחרר גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון.
אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בניסיון להימלט.
רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפיים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה התפתחו במשך 24 עד 72 השעות הבאות והובילו במקרים רבים לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות.
חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה.
סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים בפגמים גנטיים.
חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. בשנת 1999 נקנתה יוניון קרבייד על ידי [[דאו כימיקלים]] אחד מתאגידי הכימיה הגדולים בעולם. התאגיד לא קיבל אחריות על האסון או לדאוג לנפגעים ממנו.
==מספר הנפגעים באסון==
==מספר הנפגעים באסון==
ביכלבאום לקח קרדיט על התעלול בראיון לתוכנית החדשות "[[דמוקרטיה עכשיו]]", והסביר מהו מקור שמו המזויף. הקדוש הנוצרי ג'ודה הינו הפטרון של מטרות בלתי אפשריות ופירוש המילה פיניסטרה הוא "קץ כדור הארץ". הוא הסביר שהוא בחר בסוג כזה של מתיחה (לקיחת אחריות) בגלל שהדבר יראה לאנשים בדיוק כיצד יכל תאגיד כמו דאו לשפר את המצב כמו גם ליצור תשומת לב תקשורתית וציבורית בארצות הברית, שבאופן כללי התעלמה מאזכור מלאות 20 לאסון, עד לתיקון ההצהרה על ידי דאו.[http://www.democracynow.org/article.pl?sid=04/12/06/1453248]
ביכלבאום לקח קרדיט על התעלול בראיון לתוכנית החדשות "[[דמוקרטיה עכשיו]]", והסביר מהו מקור שמו המזויף. הקדוש הנוצרי ג'ודה הינו הפטרון של מטרות בלתי אפשריות ופירוש המילה פיניסטרה הוא "קץ כדור הארץ". הוא הסביר שהוא בחר בסוג כזה של מתיחה (לקיחת אחריות) בגלל שהדבר יראה לאנשים בדיוק כיצד יכל תאגיד כמו דאו לשפר את המצב כמו גם ליצור תשומת לב תקשורתית וציבורית בארצות הברית, שבאופן כללי התעלמה מאזכור מלאות 20 לאסון, עד לתיקון ההצהרה על ידי דאו.[http://www.democracynow.org/article.pl?sid=04/12/06/1453248]
==השלכות על התאוריה הכלכלית==
מבחינה כלכלית, אסון בופאל הוא דוגמה ל[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - כל עוד היו רווחים הם זרמו לבעלי המניות ובעלי השליטה בתאגיד יוניון קרבייד. לאחר התרחשות האסון, הנזק והעלויות נפלו בעיקר על הציבור הרחב והלא מאורגן. מבחינת כלכלה פוליטית הדבר מגדים את הבעיה של [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבה קבוצה קטנה מצליחה לפגוע בציבור הרחב בזכות היותה מלוכדת ורבת עוצמה.
האסון הוא גם דוגמה למגבלה של גישה של [[הפנמת עלויות]] עקב [[השפעות חיצוניות]] - שכן גישה זו אינה מכסה מקרים שבהם הנזק שנגרם גבוה בהרבה מהפעילות הכלכלית שיצרה אותו. בספר [[התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד מקרים נוספים של דבר זה - מקרים של [[כרייה|חברות לכריית]] [[זהב]] שבהם פיצוי לחקלאים נפגעים הוא פחות משתלם לאומת אופציה של פשיטת רגל לחברה.
מבחינה פוליטית ותקשורתית האסון הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]] וכן לבעיות של [[גלובליזציה]] לא שוויונית - כאשר עובדים, צרכנים או שכנים עניים נפגעים עקב פעילות של [[תאגיד רב לאומי]] שההנהלה שלו או בעלי המניות שלו מוגנים מתוקף [[הסכמי סחר בינלאומיים]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[ההיסטוריה של התאגיד|זכויות שהוענקו לתאגידים במהלך ההיסטוריה]]. זהו אחד המקרים שמראים את הקושי של מערכת המשפט להתמודד עם נזקי הזיהום ולספק הגנה או פיצוי לציבור רחב (ועני) מול גורמים חזקים.
==ראו גם==
==ראו גם==