שורה 145: |
שורה 145: |
| השפעה חשובה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה. | | השפעה חשובה נוספת נבעה מכך שחלק גדול מהברונים השודדים תרמו חלק גדול מכספם לחברה. כמה מהאוניברסיטאות הגדולות והמובילות בארצות הברית, לרבות סטנפורד, שיקאגו, דיוק קמו בזכות כספים אלה. כמו כן התרומות של רוקפלר בתחום הרפואה סייעו למחקר לקידום המחקר הרפואי באחד השיאים של [[המהפכה המיקרוביולוגית]] וקידמו את הרפואה בארצות הברית ובעולם. רוקפלר תרם גם לשיקום דרום ארצות הברית על ידי השקעות ברפואה ובחינוך. רוקפלר במיוחד תרם לא רק את כספו אלא גם עיצב את מוסד מתן התרומות המערבי - לדוגמה קריאת מבני מחקר או מכוני מחקר על שם נדבנים, הקמת קרנות תרומות לנושאים מסויימים ועוד. דבר זה משפיע עד היום על הדרך שבה עשירים תורמים את כספם לחברה. התרומות לאוניברסיטאות תרמו באופן משמועתי לפיתוח כלכלת ארצות הברית והעולם בהמשך בגלל השפעות של מוסדות אלה על [[מחקר בסיסי]]. דברים אלה סייעו להמשך [[המהפכה המדעית]] בארצות הברית וסייעו לארצות הברית להמשיך להיות מובילה בתחומי כלכלה. |
| | | |
− | השפעה חשובה נוספת היתה לברונים השודדים על הפוליטיקה בארצות הברית. כמו שהעירו מספר נשיאים והוגים חשובים - השילוב של עוצמה פוליטית וכלכלית עצומה בידי מעטים ערערה בצורה מהותית את הדמוקרטיה במדינה למשך עשרות שנים. החלטות רבות בתחומים שונים - נקבעו כנראה לפי היכולת שלהם לשרת את האינטרסים של תאגידים כאלה ואחרים ולא לפי השפעתם על כלל הציבור. גם כאשר הציבור שם לב לדבר זה נדרשו שנים רבות כדי לתקן דבר זה - וגם התיקונים עצמם היו בדרך כלל חלקיים למדי. התאגידים והפרקטיקות של הברונים השודדים הביאו לצמיחת [[הזרם הפרוגרסיבי]] שממשיך את קו המחשבה הליברלי - לא רק שצריך לעצב את המדינה כך שהיא תגן על הפרט מפני השפעה חזקה מידי של המדינה עצמה (לדוגמה הפרדת רשויות או זכויותיו של עציר) אלא גם שיש להגן על האזרחים והכלכלה מפני תאגידים חזקים מדי - במקום [[לסה-פר]] שהיה נחלת הליברלים עד כה. התהליכים החברתיים-פוליטיים שנבעו מכך גרמו בהמשך להיפוך פוליטי בארצות הברית. בעוד שהיתה תקופה ששני המפלגות תמכו בזרם הפרוגרסיבי, הוא התחזק במיוחד בקרב המפלגה הדמוקרטית שבהמשך תמכה בממשלה גדולה (דבר שבתחילה דווקא הרפוביקנים תמכו בו), עד שבשנות ה-60 הוא גרם להיפוך נוסף- כך שמי שתמכו ברעיונות של שוויון לכלל התושבים - כולל שחורים - היתה המפלגה הדמוקרטית שבאופן מסורתי היתה דווקא לצד הלבנים בדרום שתמכו בהפליה גזעית. | + | השפעה חשובה נוספת היתה לברונים השודדים על הפוליטיקה בארצות הברית. כמו שהעירו מספר נשיאים והוגים חשובים - השילוב של עוצמה פוליטית וכלכלית עצומה בידי מעטים ערערה בצורה מהותית את הדמוקרטיה במדינה למשך עשרות שנים. החלטות רבות בתחומים שונים - נקבעו כנראה לפי היכולת שלהם לשרת את האינטרסים של תאגידים כאלה ואחרים ולא לפי השפעתם על כלל הציבור. גם כאשר הציבור שם לב לדבר זה נדרשו שנים רבות כדי לתקן דבר זה - וגם התיקונים עצמם היו בדרך כלל חלקיים למדי. התאגידים והפרקטיקות של הברונים השודדים הביאו לצמיחת [[הזרם הפרוגרסיבי]] שממשיך את קו המחשבה הליברלי - לא רק שצריך לעצב את המדינה כך שהיא תגן על הפרט מפני השפעה חזקה מידי של המדינה עצמה (לדוגמה הפרדת רשויות או זכויותיו של עציר) אלא גם שיש להגן על האזרחים והכלכלה מפני תאגידים חזקים מדי - במקום [[לסה-פר]] שהיה נחלת הליברלים עד כה. התהליכים החברתיים-פוליטיים שנבעו מכך גרמו בהמשך להיפוך פוליטי בארצות הברית. בעוד שהיתה תקופה ששני המפלגות תמכו בזרם הפרוגרסיבי, הוא התחזק במיוחד בקרב המפלגה הדמוקרטית שבהמשך תמכה בממשלה גדולה (דבר שבתחילה דווקא הרפובליקנים תמכו בו), עד שבשנות ה-60 הוא גרם להיפוך נוסף- כך שמי שתמכו ברעיונות של שוויון לכלל התושבים - כולל שחורים - היתה המפלגה הדמוקרטית שבאופן מסורתי היתה דווקא לצד הלבנים בדרום שתמכו בהפליה גזעית. |
| | | |
| השפעות פוליטיות חשובות ומהותיות היו בתחום המשפטי ומארג היחסים בין המדינה לבין תאגידים - לדוגמה התרומה של תקופה זו ל[[פרסונליזציה של תאגידים]] על ידי הכרה ב"זכויות האזרח" שלהם. כמו כן לפיתוח חוקים של [[הגבלים עסקיים]] שכביכול פתרו את הבעיות של תאגידים חזקים מידי על ידי התערבות המדינה ושבירה בכוח של [[קרטל|קרטלים]] או [[מונופול|מונופול]] כאשר אלה מקבלים יותר מידי כוח שוק. - אם כי בעיות רבות נוספות כמו כוח פוליטי רב מידי, השפעה על הצרכנים ועל התרבות דרך פיתוח [[תרבות הצריכה]] והשפעות מערכתיות כמו [[לובי פוליטי]] לא קיבלו התייחסות או מענה כלל, וחלק מהשפעות אלה רק הלכו והחריפו בהמשך. דברים אלה משפיעים עד היום לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם דרך השפעות על תהליך ה[[גלובליזציה]] והכוח הפוליטי התרבותי והכלכלי שיש לתאגידים רב לאומיים על עיצוב תהליך זה ועל היבטים כמו [[קיימות]] ופיתוח [[הכלכלה העולמית]]. | | השפעות פוליטיות חשובות ומהותיות היו בתחום המשפטי ומארג היחסים בין המדינה לבין תאגידים - לדוגמה התרומה של תקופה זו ל[[פרסונליזציה של תאגידים]] על ידי הכרה ב"זכויות האזרח" שלהם. כמו כן לפיתוח חוקים של [[הגבלים עסקיים]] שכביכול פתרו את הבעיות של תאגידים חזקים מידי על ידי התערבות המדינה ושבירה בכוח של [[קרטל|קרטלים]] או [[מונופול|מונופול]] כאשר אלה מקבלים יותר מידי כוח שוק. - אם כי בעיות רבות נוספות כמו כוח פוליטי רב מידי, השפעה על הצרכנים ועל התרבות דרך פיתוח [[תרבות הצריכה]] והשפעות מערכתיות כמו [[לובי פוליטי]] לא קיבלו התייחסות או מענה כלל, וחלק מהשפעות אלה רק הלכו והחריפו בהמשך. דברים אלה משפיעים עד היום לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם דרך השפעות על תהליך ה[[גלובליזציה]] והכוח הפוליטי התרבותי והכלכלי שיש לתאגידים רב לאומיים על עיצוב תהליך זה ועל היבטים כמו [[קיימות]] ופיתוח [[הכלכלה העולמית]]. |
שורה 151: |
שורה 151: |
| השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של דארוויניזם החברתי בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתו יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן, שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. | | השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של דארוויניזם החברתי בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתו יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן, שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים. |
| | | |
− | ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מהכלכלנים בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. | + | ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מהכלכלנים בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה. |
| | | |
| ==דמיון ושוני עם המאה ה-21== | | ==דמיון ושוני עם המאה ה-21== |