* United States v. Microsoft Corp סוכם בשנת 2001 ללא פרוק חברת מיקרוסופט.
* United States v. Microsoft Corp סוכם בשנת 2001 ללא פרוק חברת מיקרוסופט.
−
בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. [[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה.
+
בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום.
−
הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום.
+
[[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה. [[מילטון פרידמן]] לדוגמה טוען כמה טיעונים לטובת הברונים השודדים [https://www.youtube.com/watch?v=jbREMG-HbLQ]- ראשית הוא טוען שמצבם של החקלאים בארצות הברית היה מעולה - ולראיה הוא מביא את ההגירה הגדולה שהיתה לארצות הברית במאה ה-19 - תוך שהוא מתעלם מכך שחלקאים רבים פשטו את הרגל, וכי הגירה למדינה ריקה ודמוקרטית כמו ארצות הברית היתה אופציה מעודפת לעומת מדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוה כמו אנגליה שבה קרקע עלתה הרבה, או לעומת חוואים ברוסיה שהיתה תחת שלטון הצאר. הגירה כזו היתה לפני תקופת הברונים השודדים לדגומה ב 1830 וגם במהלך 1950 לדוגמה - כאשר המדיניות הכלכלית בארצות הברית והריכוזיות בה היו שונות לגמרי. בהמשך הוא מציין כי מחיר התנובה החקלאית ירד מאד - תוך שהוא מתעלם מכך שהחקלאים מכרו בשוק תחרותי - אבל קנו בשוק מונופוליסטי שירותים כמו הובלה מחברות הרכבות, ציוד חקלאי מטרסט מיכון החקלאות ועוד מוצרים דומים. הוא טוען, בצדק כי הברונים השודדים פיתחו את התעשייה - אך מתעלם מכך שוב מכך שפיתוח כזה אפשר גם בשוק תחרותי יותר. בעצם הטיעונים שלו בעד פריחה בעידן הברונים השודדים מצביעה על כך שכלכלה ריכוזית בידי מונופולים מעטים פרושה פיתוח תעשייתי מהיר - מעין טיעון בעד [[תחרות שומפטרנאית]] ולא בעד המודל הנאו קלאסי של הרבה מוכרים בעלי רווח שולי קטן. כמו כן הוא טוען שכל הברונים של אותה תקופה צמחו בזמן ממשלה קטנה עם תקציב קטן- ובכך יוצא לדוגמה נגד טענות מוצדקות של איין ראנד שמצביע על הצמיחה של ברונים שודדים מחברות הרכבות שצמחו תודות לסיוע של המדינה. הוא גם טוען ש"ברונים שודדים תמיד היו ותמיד יהיו" ובכך מתעלם משאלות כמו מה הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לאותם "ברונים".