שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,008 בתים ,  14:38, 2 בספטמבר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:  
==צמיחת "הברונים השודדים" בתחומים שונים==
 
==צמיחת "הברונים השודדים" בתחומים שונים==
 
===תעשיות הרכבת והמתכות===
 
===תעשיות הרכבת והמתכות===
;בתחום המתכת:
+
;תחום הספנות והרכבות:
תחום הכרייה, והפקת מתכות היה תעשייה חשובה במהלך המאה ה-19. במיוחד התפתח תחום הפקת ה[[פלדה]] לתעשייה המתפתחת של הרכבות, וכן לתעשיות נוספות כמו הספנות, גשרים, בניין, תעשייה ועוד.  
+
תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. הודות ליובלים הרבים של נהר המסיסיפי במזרח ארצות הברית הוא שימש עורק תחבורה מרכזי לפני הופעת הרכבות. מספר אנשי עסקים פיתחו מאד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליטית בתחום. התחרות בתחום הספינות היתה מוגבלת בגלל יתרונות לגודל ובגלל העברת חוקים להגבלתה בלחץ אנשי עסקים. בתחום הרכבות התפתח שילוב של [[מונופול טבעי]] יחד עם סיוע ממשלתי - כדי לפתח קו רכבת יש צורך בהשקעה אדירה - דבר שחוסם מתחרים פוטנצאילים. לכן הראשונים שהכינו קו רכבת למקום מסויים היו בדרך כלל הבעלים של קו הרכבת היחיד למקום. בנוסף הממשל הרפובליקני העניק קרקע ממשלתית בחינם, הלוואות והנחות שונות כדי לסייע ליזמים - בסופו של דבר במקומות רבים - כמו קווי המסילות ממזרח למערב - נוצרו מונופלים שגבו מחיר יקר.
* '''אנדרו קרנגי ''' (Andrew Carnegie;‏ 1835-  1919)  מראשוני תעשייני הפלדה. הוא שלט בצורה אנכית על תעשיית ייצור הפלדה, החל מ[[כרייה|כרייתה]] (כברזל גולמי) ובדרכי הובלתה למפעליו ועד לשליטה ברוב מפעלי הפלדה בארצות הברית. בשנת 1900 ייצרו מפעליו כמות פלדה גדולה יותר ממה שיוצר בבריטניה כולה.
+
 
 +
קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד.  
   −
;תחום הרכבות והספנות:
  −
תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. מספר אנשי עסקים פיתחו מאד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליטית בתחום.
   
* '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt;‏ 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באיזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט  היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט.
 
* '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt;‏ 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באיזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט  היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט.
 
* '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט . ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית.  
 
* '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט . ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית.  
שורה 25: שורה 24:     
===תחומים נוספים===
 
===תחומים נוספים===
 +
;בתחום המתכת:
 +
תחום הכרייה, והפקת מתכות היה תעשייה חשובה במהלך המאה ה-19. במיוחד התפתח תחום הפקת ה[[פלדה]] לתעשייה המתפתחת של הרכבות, וכן לתעשיות נוספות כמו הספנות, גשרים, בניין, תעשייה ועוד.
 +
* '''אנדרו קרנגי ''' (Andrew Carnegie;‏ 1835-  1919)  מראשוני תעשייני הפלדה. הוא שלט בצורה אנכית על תעשיית ייצור הפלדה, החל מ[[כרייה|כרייתה]] (כברזל גולמי) ובדרכי הובלתה למפעליו ועד לשליטה ברוב מפעלי הפלדה בארצות הברית. בשנת 1900 ייצרו מפעליו כמות פלדה גדולה יותר ממה שיוצר בבריטניה כולה.
 +
 
;תחום הטבק:  
 
;תחום הטבק:  
 
'''ג'יימס ("באק") ביוקנן דיוק''' (James ("Buck") Buchanan Duke;‏ 1856 - 1925) המייסד והבעלים של "חברת הטבק האמריקנית", שהפכה למונופול בתחום בתחום הטבק בתחילת המאה ה-20. כמו כן היה הבעלים ושל חברות בתחום האנרגיה. כנדבן תרם לפיתוח אוניברסיטת דיוק.
 
'''ג'יימס ("באק") ביוקנן דיוק''' (James ("Buck") Buchanan Duke;‏ 1856 - 1925) המייסד והבעלים של "חברת הטבק האמריקנית", שהפכה למונופול בתחום בתחום הטבק בתחילת המאה ה-20. כמו כן היה הבעלים ושל חברות בתחום האנרגיה. כנדבן תרם לפיתוח אוניברסיטת דיוק.
שורה 30: שורה 33:  
=== ג'ון ד. רוקפלר וסטנדרד אויל===
 
=== ג'ון ד. רוקפלר וסטנדרד אויל===
 
[[File:Jdr-king.JPG||ממוזער|250px|איור המציג את רוקפלר, בעל השליטה בחברת "סטנדרט אויל", כמלך אבסולוטי.]]
 
[[File:Jdr-king.JPG||ממוזער|250px|איור המציג את רוקפלר, בעל השליטה בחברת "סטנדרט אויל", כמלך אבסולוטי.]]
 +
 +
פיתוח הרכבות, יצר כאמור שוק אחד גדול בארצות הברית. בעוד שה"ברונים השודדים" של תחום הרכבות ותחומים אחרים עסקו בגביית מחיר מונופוליסטי מול הלקוחות הם היו קטנים יותר ופחות משפיעים לעומת הדור הבא של הברונים השודדים - שיצר מונופולים וקולנגלומרטים בכל ארצות הברית.
 
תעשיית הנפט בארצות הברית ממחישה את הצמיחה של [[מונופול]] רב כוח מתוך [[שוק תחרותי]] [[חברות נפט|תאגיד הנפט הענקי הנפט]] '''[[סטנדרד אויל]]''' והמייסד שלו ג'ון רוקפלר.  
 
תעשיית הנפט בארצות הברית ממחישה את הצמיחה של [[מונופול]] רב כוח מתוך [[שוק תחרותי]] [[חברות נפט|תאגיד הנפט הענקי הנפט]] '''[[סטנדרד אויל]]''' והמייסד שלו ג'ון רוקפלר.  
   −
בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי.  בתחילה היתה [[תחרות חופשית]] עם הרבה מתחרים. - הרבה קודחים והרבה מזקקי נפט. אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי.  
+
בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור, והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי.  בתחילה היתה [[תחרות חופשית]] עם הרבה מתחרים - הרבה קודחים, הרבה מזקקי נפט והרבה מוכרים קמעונים - אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי.  
   −
'''ג'ון ד. רוקפלר''' (John Davison Rockefeller;‏ 1839 -1937) התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. דבר זה שהקנה לו יתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים בשנת 1865 ובשנת 1867. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה. בזמן זה הייתה זו כבר החברה הגדולה ביותר באוהיו, עם שליטה ב-10 אחוז מסך כל זיקוק הנפט בארצות הברית.
+
'''ג'ון ד. רוקפלר''' (John Davison Rockefeller;‏ 1839 -1937) התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. פיתוחי אלה הקנו לו כסף רב ויתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים בשנת 1865 ובשנת 1867. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה. בזמן זה הייתה זו כבר חברת הזיקוק הגדולה ביותר באוהיו, עם שליטה ב-10 אחוז מסך כל זיקוק הנפט בארצות הברית.
    
ב-1873 הייתה פניקת בורסה עקב [[ריצה על הבנק|מפלות קשה בבנקים]], וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד [[יתרונות לגודל|היתרונות לגודל]] של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד שנת 1880, רוקפלר  קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה ל[[מונופול]] בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול אפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד.
 
ב-1873 הייתה פניקת בורסה עקב [[ריצה על הבנק|מפלות קשה בבנקים]], וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד [[יתרונות לגודל|היתרונות לגודל]] של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד שנת 1880, רוקפלר  קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה ל[[מונופול]] בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול אפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד.
בנוסף "סטנדרד אויל" הפכה גם ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן. {{הערה|שם=גודווין|מייקל גודווין, [[כלכלה בקומיקס]], פרק 3}}
+
בנוסף, "סטנדרד אויל" הפכה גם ל[[מונופסון]] - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן. {{הערה|שם=גודווין|מייקל גודווין, [[כלכלה בקומיקס]], פרק 3}}
   −
למרות שההתאגיד לא היה מונופול מוחלט הוא הכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, ונותני שירותים. הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו חברות הרכבות.{{הערה|שם=גודווין}} דבר זה אפשר לרופלר לקבל מחיר הובלה זול יותר לנפט והעניק לו יתרון נוסף על חברות מתחרות. החברה החלה להתפשט גם לשאר העולם, תוך תחרות עזה עם רוסיה, שבה התגלו בבאקו בשנת 1885 מרבצי נפט עשירים ואיכותיים בהרבה מכל אלו שהיו מצויים בארצות הברית. נוסף לאחזקות שלו בתחום הנפט, רוקפלר השיג שליטה גם בחברות רכבות וישב בדירקטוריונים של חברות רבות נוספות.  
+
למרות שההתאגיד לא היה מונופול מוחלט הוא הכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, ונותני שירותים. הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו חברות הרכבות. עד כמה שהדור הראשון של הברונים השודדים של חברות הרכבות נראו מאיימים כוחם היה מוגבל מול רוקפלר. {{הערה|שם=גודווין}} דבר זה אפשר לרוקפלר לקבל מחיר הובלה זול יותר לנפט והעניק לו יתרון נוסף על חברות מתחרות. החברה החלה להתפשט גם לשאר העולם, תוך תחרות עזה עם רוסיה, שבה התגלו בבאקו בשנת 1885 מרבצי נפט עשירים ואיכותיים בהרבה מכל אלו שהיו מצויים בארצות הברית. נוסף לאחזקות שלו בתחום הנפט, רוקפלר השיג שליטה גם בחברות רכבות וישב בדירקטוריונים של חברות רבות נוספות.  
    
רוקפלר צבר עושר עצום ונחשב לאדם העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית. על פי תחשיב של פורבס, הונו היה 318.3 מיליארד דולר במחירי היום. הוא פרש מעיסוק פעיל בחברה בשנת 1895. ופעל רבות בתחום הנדבנות. הוא היה אחד התורמים הראשונים למחקר רפואי, במיוחד במאמץ של הכחדה כמעט מוחלטת של קדחת צהובה ו- hookworm בארצות הברית. הוא ייסד את אוניברסיטת שיקאגו, אוניברסיטת רוקפלר ואוניברסיטה נוספת בפיליפינים. הוא היה אדם דתי ותמך בקפיטליזם, במיוחד תחת ההשקפה של [[דארווינזם חברתי]]. הוא צוטט לעיתים קרובות באמירה "הצמיחה של עסקים גדולים היא רק תוצר של שרידתם של המתאימים ביותר".  
 
רוקפלר צבר עושר עצום ונחשב לאדם העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית. על פי תחשיב של פורבס, הונו היה 318.3 מיליארד דולר במחירי היום. הוא פרש מעיסוק פעיל בחברה בשנת 1895. ופעל רבות בתחום הנדבנות. הוא היה אחד התורמים הראשונים למחקר רפואי, במיוחד במאמץ של הכחדה כמעט מוחלטת של קדחת צהובה ו- hookworm בארצות הברית. הוא ייסד את אוניברסיטת שיקאגו, אוניברסיטת רוקפלר ואוניברסיטה נוספת בפיליפינים. הוא היה אדם דתי ותמך בקפיטליזם, במיוחד תחת ההשקפה של [[דארווינזם חברתי]]. הוא צוטט לעיתים קרובות באמירה "הצמיחה של עסקים גדולים היא רק תוצר של שרידתם של המתאימים ביותר".  
   −
עם הזמן הביקורת על סטנדרט אויל התגברה, השפעה גדולה הייתה לספר "ההיסטוריה של חברת סטנדרד אויל" שכתבה אידה טַרְבֶּל. אחת האשמות נגדו היתה שימוש בכוחו הכלכלי כדי להבטיח לעצמו יתרון מול חבורת ההובלה. בשנת 1911, הורה בית המשפט העליון של ארצות הברית על פירוק סטנדרד אויל ל-37 חברות משנה. כמה מהן עדיין נחשבות [[חברות נפט|חברות הנפט]] הגדולות בעולם, כמו אקסון ושברון.
+
עם הזמן הביקורת על סטנדרט אויל התגברה, השפעה גדולה הייתה לספר "ההיסטוריה של חברת סטנדרד אויל" שכתבה אידה טַרְבֶּל. אחת האשמות נגדו היתה שימוש בכוחו הכלכלי כדי להבטיח לעצמו יתרון מול חבורת ההובלה. בשנת 1911, הורה בית המשפט העליון של ארצות הברית על פירוק סטנדרד אויל ל-37 חברות משנה. כמה מהן עדיין נחשבות [[חברות נפט|חברות הנפט]] הגדולות בעולם, כמו אקסון ושברון.  
    
===ג'יי. פי. מורגן===
 
===ג'יי. פי. מורגן===
 
[[קובץ:Morgan, Sam.jpg|ממוזער|איור של ג'יי. פי. מורגן הגדול חותר בסירה ליד "הדוד סם" הקטן, Puck magazine, 1911]]
 
[[קובץ:Morgan, Sam.jpg|ממוזער|איור של ג'יי. פי. מורגן הגדול חותר בסירה ליד "הדוד סם" הקטן, Puck magazine, 1911]]
'''ג'יי. פי. מורגן''' - (John Pierpont Morgan 1837 - 1913) הוביל מהלך נוסף של "הברונים השודדים" והוא איגודם ל"טרסטים"-  קרטלים או מונופולים בתחומי תעשייה שלמים. מורגן היה בנקאי מיליארדר אשר שלט בכלכלה האמריקאית בשנים המעצבות שבין תום מלחמת האזרחים האמריקנית לערב מלחמת העולם הראשונה והוביל את מגמת הריכוזיות העסקית במשק האמריקאי. הוא איגד חברות ליצירת תאגידי ענק כמו חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק, תאגיד ג'נרל אלקטריק,  US Steel  - חברת הפלדה הגדולה בעולם, תאגיד התקשורת AT&T, חברת המיכון החקלאי International Harvester ועוד. כל החברות בשליטתו היו בדרגה זו או אחרת של מונופול בתחומן והואשמו בהמשך בעברות על חוקי הגבלים עסקיים; מימן את הממשל הפדרלי של ארצות הברית; פעל למען הקמת הבנק המרכזי האמריקאי הבנק הפדרלי ולמען הקמת מוסדות תרבות והשכלה.
+
'''ג'יי. פי. מורגן''' - (John Pierpont Morgan 1837 - 1913) הוביל מהלך נוסף של חיזוק "הברונים השודדים" והוא איגודם ל"טרסטים"-  קרטלים או מונופולים בתחומי תעשייה שלמים. מורגן היה בנקאי מיליארדר אשר שלט בכלכלה האמריקאית בשנים המעצבות שבין תום מלחמת האזרחים האמריקנית לערב מלחמת העולם הראשונה והוביל את מגמת הריכוזיות העסקית במשק האמריקאי. הוא איגד חברות ליצירת תאגידי ענק כמו חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק, תאגיד ג'נרל אלקטריק,  US Steel  - חברת הפלדה הגדולה בעולם, תאגיד התקשורת AT&T, חברת המיכון החקלאי International Harvester ועוד. כל החברות בשליטתו היו בדרגה זו או אחרת של [[מונופול]] בתחומן והואשמו בהמשך בעברות על חוקי הגבלים עסקיים; בהמשך הוא גם מימן את הממשל הפדרלי של ארצות הברית; פעל למען הקמת הבנק המרכזי האמריקאי הבנק הפדרלי ולמען הקמת מוסדות תרבות והשכלה.
 
  −
תחומי העיסוק הראשונים והמרכזיים של מורגן היה המימון והבנקאות. בשנת 1857 החל לעבוד בסניף הלונדוני של בנק שהיה שייך אביו. שנה לאחר מכן חזר לניו יורק, עבד בחברת ההשקעות של אביו והקים, יחד עם אנתוני ג'יי דרקסל (Anthony J. Drexel‏; 1826–1893) מפילדלפיה את חברת דרקסל, מורגן ושות' (.Drexel, Morgan & Co).  
     −
בעת מלחמת האזרחים, שכר מורגן, כמו רבים מעשירי התקופה (כאנדרו קרנגי וג'ון ד. רוקפלר), את שירותיו של אדם שישרת בצבא במקומו, תמורת $300. הוא רכש רובים עבור צבא האיחוד בעלות של $3.5 ומכר אותם לצבא ב-$22. הוא נשפט עקב טענה שהרובים היו פגומים אך נמצא זכאי.  
+
תחומי העיסוק הראשונים והמרכזיים של מורגן היה המימון והבנקאות. בשנת 1857 החל לעבוד בסניף הלונדוני של בנק שהיה שייך אביו. שנה לאחר מכן חזר לניו יורק, עבד בחברת ההשקעות של אביו והקים, יחד עם אנתוני ג'יי דרקסל (Anthony J. Drexel‏; 1826–1893) מפילדלפיה את חברת דרקסל, מורגן ושות' (.Drexel, Morgan & Co). בעת מלחמת האזרחים, שכר מורגן, כמו רבים מעשירי התקופה (כאנדרו קרנגי וג'ון ד. רוקפלר), את שירותיו של אדם שישרת בצבא במקומו, תמורת $300. הוא רכש רובים עבור צבא האיחוד בעלות של $3.5 ומכר אותם לצבא ב-$22. הוא נשפט עקב טענה שהרובים היו פגומים אך נמצא זכאי.  
    
לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים".
 
לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים".
שורה 57: שורה 60:  
לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]].  ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}.
 
לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]].  ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}.
   −
בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו ואיחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים.
+
בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו, איחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה, והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים.
    
ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי.   
 
ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי.   
שורה 65: שורה 68:  
מורגן כיהן כחבר דירקטוריון במונופול התקשורת AT&T אשר שלט בכל הטלפוניה בארצות הברית, בג'נרל אלקטריק וב-46 תאגידים נוספים. ג'ון ד. רוקפלר, שמוקם אחריו ברשימת המשפיעים על הכלכלה האמריקאית, ישב ב-37 דירקטוריונים.{{הערה|שם=zin345|1=}}
 
מורגן כיהן כחבר דירקטוריון במונופול התקשורת AT&T אשר שלט בכל הטלפוניה בארצות הברית, בג'נרל אלקטריק וב-46 תאגידים נוספים. ג'ון ד. רוקפלר, שמוקם אחריו ברשימת המשפיעים על הכלכלה האמריקאית, ישב ב-37 דירקטוריונים.{{הערה|שם=zin345|1=}}
   −
==מנגונים מסייעים==
+
==מנגונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים==
 
בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר  מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים.
 
בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר  מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים.
 +
 +
עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאד פלדה. ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופליסטי יותר.
    
היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית היתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך היתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפרדלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.   
 
היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית היתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך היתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפרדלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.   
שורה 81: שורה 86:  
ויליאם הנרי ואנדרבילט, בנו של קורנליוס ואנדרבילט, היה אחד הדוברים הבוטים ביותר של הלך הרוח של "הברונים השודדים". בתגובה לטענה שה[[מונופול|מונופוליזם]], בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי, אמר בשנת 1882 :"הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. {{הערה|נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר 1882}}.
 
ויליאם הנרי ואנדרבילט, בנו של קורנליוס ואנדרבילט, היה אחד הדוברים הבוטים ביותר של הלך הרוח של "הברונים השודדים". בתגובה לטענה שה[[מונופול|מונופוליזם]], בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי, אמר בשנת 1882 :"הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. {{הערה|נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר 1882}}.
   −
התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה למצב הפוליטי-כלכלי של כלכלה ריכוזית היה עיוות של הדארוויניזם בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע - עד היום. כאמור גם ג'י. פי מורגן ואנשי האליטה הכלכלית האמינו כי הריכוזיות הכלכלית הגדלה היא מצב טבעי שנובע מכך שהגדולים יותר שורדים (והחלשים דינם להעלם)  
+
התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה למצב הפוליטי-כלכלי של כלכלה ריכוזית היה עיוות של [[אבולוציה|הדארוויניזם]] בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע - עד היום. כאמור גם ג'י. פי מורגן ואנשי האליטה הכלכלית האמינו כי הריכוזיות הכלכלית הגדלה היא מצב טבעי שנובע מכך שהגדולים יותר שורדים (והחלשים דינם להעלם). דארוויניזם חברתי שרד בארצות הברית עד מלחמת העולם השנייה, אז ירדה קרנו בגלל הדמיון שלו לתורת הגזע הנאצית.
   −
ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים.  
+
ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס את חוק ההגבלים העסקיים של שרמן, לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים.  
    
היחס לברונים השודדים, שתחילה הייתה בו בעיקר הערכה לתנופה היזמית הבוטה שלהם, נמסך בהדרגה גם בביקורת חריפה. אנשים החלו לשים לב לניצול הבוטה שלהם את הסובסידיות הממשלתיות ואת הקרקעות שהוענקו בחינם לחברות הרכבות. רעיון התמיכה הממשלתית ביזמים, כדי לעודד "שיפורים פנימיים" היה אחד מסעיפי המצע הבולטים של המפלגה הרפובליקנית, מפלגתו של לינקולן והתומכת המסורתית בממשלה 'גדולה', ששלטה בארצות הברית משך שנים רבות אחרי מלחמת האזרחים. הניצול הבוטה של הסובסידיות, כמו זה שביצע ג'יי קוק בחברת נורת'רן פסיפיק פושטת הרגל, היה גורם נוסף שהעצים את ראיית "הברונים השודדים" באור שלילי.  
 
היחס לברונים השודדים, שתחילה הייתה בו בעיקר הערכה לתנופה היזמית הבוטה שלהם, נמסך בהדרגה גם בביקורת חריפה. אנשים החלו לשים לב לניצול הבוטה שלהם את הסובסידיות הממשלתיות ואת הקרקעות שהוענקו בחינם לחברות הרכבות. רעיון התמיכה הממשלתית ביזמים, כדי לעודד "שיפורים פנימיים" היה אחד מסעיפי המצע הבולטים של המפלגה הרפובליקנית, מפלגתו של לינקולן והתומכת המסורתית בממשלה 'גדולה', ששלטה בארצות הברית משך שנים רבות אחרי מלחמת האזרחים. הניצול הבוטה של הסובסידיות, כמו זה שביצע ג'יי קוק בחברת נורת'רן פסיפיק פושטת הרגל, היה גורם נוסף שהעצים את ראיית "הברונים השודדים" באור שלילי.  
שורה 94: שורה 99:  
באותה תקופה חלק גדול מתושבי ארצות הברית חיו בחוות, ומצבם הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים הרבים של אותה תקופה. ראשית בגלל שהם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותי – הובלה ברכבות, מוצרי נפט, מיכון חקלאי, מימון היו כולם בשוק מונופוליסטי. סיבה נוספת הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד . כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות.  חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה היתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם.  
 
באותה תקופה חלק גדול מתושבי ארצות הברית חיו בחוות, ומצבם הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים הרבים של אותה תקופה. ראשית בגלל שהם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותי – הובלה ברכבות, מוצרי נפט, מיכון חקלאי, מימון היו כולם בשוק מונופוליסטי. סיבה נוספת הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד . כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות.  חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. דוגמה לשביתות המוניות היא [[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]] בשנת 1909, דוגמה לאלימות חמורה היתה [[הטבח בלאדלו]] בשנת 1914 שבו חיילים ושכירי חרב של חברות כרייה ירו במקלעים על אוהלים של משפחות כורי פחם.  
   −
הדברים החלו להשתנות כאשר לאחר ההתנקשות בנשיא מקינלי בספטמבר 1901, מונה הרפובליקאי [[טדי רוזוולט]] לנשיאות , בגיל 42 הוא היה הנשיא הצעיר ביותר בתולדות המדינה. בזמן זה החלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. רוזוולט היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה ה-20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות, כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים. רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה ציבורית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים).  
+
הדברים החלו להשתנות כאשר לאחר ההתנקשות בנשיא מקינלי בספטמבר 1901, מונה הרפובליקאי [[טדי רוזוולט]] לנשיאות. בגיל 42 הוא היה הנשיא הצעיר ביותר בתולדות המדינה. בזמן זה החלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. רוזוולט היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה ה-20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות, כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים. רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה ציבורית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים).  
   −
הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה גיי'קוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהספיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  
+
הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "[[גורפי בוץ]]" לדוגמה גיי'קוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט (שדווקא התנגד לסינקלר) להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהסיים תופעות כמו הכנסת בשר עכברושים או בשר עם מלאריה לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  
   −
ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא פירק את סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של רוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית.  
+
ב-1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא הוביל לפירוק סטנדרד אויל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של מורגן שסייע לרוקפלר). עם זאת ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כ[[אוליגופול]]. למעשה עד היום יש תחומים שבהם 3-4 חברות שולטות בתחום שלם - לדוגמה 4 חברות חולשות על מכירת הבשר בארה"ב, 4 חברות מוכרות את רוב שירותי הסללור. מורגן היה עדיין חזק מאוד ושלט בתאגידים בשווי 22 מיליארד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית.  
    
ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בנסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק  חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון , כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת חלק מהברונים נמשכה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול.  
 
ב-1912 רוזוולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית, והקים את "המפלגה פרוגרסיבית" שלא העריכה ימים. בבחירות לנשיאות הרפובליקאים התפצלו בין רוזוולט לבין המפלגה הרפובליקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב-1913 - 1% על שכר נמוך ו-7% על שכר גבוה. בשנת 1913 קמה מערכת "הבנק הפדרלי" בנסיון למנוע [[ריצות על הבנקים]]. בשנת 1914 נחקק  חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון , כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. עם זאת השפעת חלק מהברונים נמשכה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית ועל הפוליטיקה בכלל נמשכה הלאה עד שנות השפל הגדול.  
שורה 107: שורה 112:     
==דמיון ושוני עם המאה ה-21==
 
==דמיון ושוני עם המאה ה-21==
בתרבות הפופולרית מקובל להשוות בין תקופת הברונים השודדים לבין המצב בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 שבה קבוצה קטנה של אנשי עסקים ותאגידים מקבלים כוח כלכלי פוליטי ותרבותי רב יותר ויותר. עם זאת קיימים מספר הבדלים. הברונים השודדים המקוריים היו בעלי כוח פוליטי בארצות הברית ולא יכלו להשפיע על מעצמות אחרות, לעומת זאת [[תאגיד רב לאומי]] יכול להשפיע על הפוליטיקה העולמית. כמו כן הברונים השודדים היו בעיקרם אימפריות שהתעצבו סביב אנשים כריזמטיים וממולחים - כאשר אנשים אלה מתו האימפריה העסקית שהקימו לא תמיד החזיקה מעמד בשל החלשות הקשרים הפוליטיים וכושר ניהול גרוע יותר של היורשים. לעומת זאת כיום מדובר לעיתים קרובות באימפריות עסקיות שמנוהלות כ[[תאגיד]] שבו אין בהכרח שליטה של אדם אחד דומיננטי אלא בשליטה של מערכת של תאגיד עסקי שבו בעלי מניות, דירקטוריון ומנכ"ל שמגדילים את כוחו של התאגיד בלי שיש מרכז כוח אחד שמותו יכול להחליש את המונופול. הניצול של הברונים השודדים את הכוח הפוליטי שלהם היה בוטה ופגע ישירות באיכרים הרבים שהיו בארצות הברית - ואלו הרגישו דבר זה וכן את הכוח הפוליטי שנלקח מהם - לעומת זאת השפעת התאגידים על הפוליטיקה היא דבר שאנשים רבים במאה ה-21 לא מודעות להשפעתו - בין היתר בגלל סוגיות של לאומנות ותרבות הצריכה. מצד שני כוחם של תאגידים ועסקים שונים מוגבל לעיתים בגלל חוקים נגד הגבלים עסקיים ומודעות גבוה יותר של עיתונאים, כלכלנים ועוד לבעיות של חסימת תחרות או קשרי הון שלטון - עם זאת לא ברור כמה זמן חוקים אלה יוכלו להגן מפני תופעות דומות לאלו של הברונים השודדים - במיוחד שקשה למנוע צמיחה של תאגידים רב לאומיים ומונופולים רב לאומיים על ידי חקיקה לאומית.
+
בתרבות הפופולרית מקובל להשוות בין תקופת הברונים השודדים לבין המצב בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 שבה קבוצה קטנה של אנשי עסקים ותאגידים מקבלים כוח כלכלי פוליטי ותרבותי רב יותר ויותר. עם זאת קיימים מספר הבדלים.  
 +
 
 +
הברונים השודדים המקוריים היו בעלי כוח פוליטי בארצות הברית ולא יכלו להשפיע על מעצמות אחרות, לעומת זאת [[תאגיד רב לאומי]] יכול להשפיע על הפוליטיקה העולמית. כמו כן הברונים השודדים היו בעיקרם אימפריות שהתעצבו סביב אנשים כריזמטיים וממולחים כמו רוקפלר או מורגן - כאשר אנשים אלה פרשו או מתו האימפריה העסקית שהקימו הלכה ונחלשה, בשל החלשות הקשרים הפוליטיים וכושר ניהול גרוע יותר של היורשים. לעומת זאת כיום מדובר לעיתים קרובות באימפריות עסקיות שמנוהלות כ[[תאגיד]] שבו אין בהכרח שליטה של אדם אחד דומיננטי אלא בשליטה של מערכת של תאגיד עסקי שבו בעלי מניות, דירקטוריון ומנכ"ל שמגדילים את כוחו של התאגיד בלי שיש מרכז כוח אחד שמותו יכול להחליש את המונופול.  
 +
 
 +
הניצול של הברונים השודדים את הכוח הפוליטי שלהם היה בוטה ופגע ישירות באיכרים הרבים שהיו בארצות הברית - ואלו הרגישו דבר זה וכן את הכוח הפוליטי שנלקח מהם - לעומת זאת השפעת התאגידים על הפוליטיקה היא דבר שאנשים רבים במאה ה-21 לא מודעות להשפעתו - בין היתר בגלל סוגיות של לאומנות ותרבות הצריכה. מצד שני כוחם של תאגידים ועסקים שונים מוגבל לעיתים בגלל חוקים נגד הגבלים עסקיים ומודעות גבוה יותר של עיתונאים, כלכלנים ועוד לבעיות של חסימת תחרות או קשרי הון שלטון - עם זאת לא ברור כמה זמן חוקים אלה יוכלו להגן מפני תופעות דומות לאלו של הברונים השודדים - במיוחד שקשה למנוע צמיחה של תאגידים רב לאומיים ומונופולים רב לאומיים על ידי חקיקה לאומית.
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
שורה 120: שורה 129:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Robber_baron_(industrialist) הברונים השודדים] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Robber_baron_(industrialist) הברונים השודדים] בוויקיפדיה האנגלית
 +
* [https://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2776279 Robber Barons - הברונים השודדים], עמי גינזבורג, דה מרקר, 2015
    
{{ביזור וריכוזיות}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}

תפריט ניווט