שינויים

לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים".

לאחר מותו של דרקסל הקים מורגן את בנק ג'יי. פי. מורגן ושות' שבסיסו היה בניו יורק ובפילדלפיה, עם חברות-בת בפריז ובלונדון. הייתה זו אחת מקבוצות הפיננסים החזקות ביותר בעולם. לקבוצה היו שייכות שלוש חברות ביטוח אשר השקיעו את כספי הפרמיות של המשקיעים באמצעות חברת ההשקעות, ובכך הגדילו את הונן וסיפקו את תזרים המזומנים הנחוץ לביצוע רכישת חברות וליצירת תשלובות התאגידים של מורגן. לואי דמביץ ברנדייס טבע לשם תיאור שיטה זו את הביטוי "ניהול כספם של אחרים".

לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]].  ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}.

לאחר מלחמת האזרחים היו בארצות הברית מספר רב של רשתות מסילות ברזל בידיים פרטיות. בעלי מסילות הברזל החזיקו בשטחי אדמה נרחבים, אותם קיבלו במימון נרחב של הממשל ובזיכיון ממשלתי להקים כל מתקן, כולל ערים. מורגן החליט לרכוש מספר רב של רשתות מסילות ברזל על מנת ליצור ריכוזיות. את רכישתו הראשונה, חברת הרכבות של אולבני, ביצע ב-1869. ב-1885 יצר את חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק מאיחוד רשתות החוף המערבי ובפאלו. ב-1888 חיבר את הרשת עד פילדלפיה וב-1889 חיבר את הרשת עד שיקגו. בשנת 1890 ריכז ועידה של ראשי חברות רכבת על מנת לקבוע תעריפי נסיעה והסדרים שונים לריכוז התחום והסדרתו. – דבר שכיום נחשב בלתי חוקי שכן מדובר ב[[קרטל]].  ב-1900 שלט מורגן ב-160,000 קילומטר מסילות ברזל, מחצית מהקילומטרז' הארצי{{הערה|שם=zin343|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 343}}. ב-1904 הסתיים תהליך ריכוז השליטה כאשר למעלה מאלף רשתות רכבת אוגדו לשש תשלובות-ענק שהיו כפופות לתאגידיו של מורגן או לאלו של ג'ון ד. רוקפלר{{הערה|שם=zin432|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 432}}.

בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו ואיחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים.

בשנת 1900 רכש מורגן מאנדרו קרנגי את חברת הפלדה שלו ואיחד אותה עם מספר חברות אותן רכש בתחום חומרי הגלם ברזל ופחם וההובלה והקים את חברת US Steel. בראש החברה הציב מורגן את צ'ארלס שוואב (Charles M. Schwab) משיקגו. החברה הייתה חברת הפלדה הגדולה בעולם, ואף שלטה בכל שרשרת האספקה והייצור של הפלדה. בכך השיגה החברה מונופול מעשי בתחומי מוצרי הפלדה כגון מסילות ברזל (החברה סיפקו לו פסי רכבת זולים לחברות הרכבת שברשותו, ואיפשרו לו למנוע אותם ממתחריו), גשרי פלדה, ספינות, מסמרי פלדה לגורדי שחקים, כבלי פלדה ועוד. בשנת 1901 הייתה לחברה הראשונה עם מחזור שעבר מיליארד דולר והחזיקה בנתח של שני שלישים משוק הפלדה בארצות הברית. עובדי החברה לא היו מאוגדים.

ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי.   

ב-1902 איגד מורגן מספר חברות מתחרות למיכון חקלאי (בהן מקורמיק, דירינג הרבסטר וחמש חברות נוספות) ויצר את תאגיד המיכון החקלאי הענק "International Harvester" באילינוי. החברה החדשה הייתה מונופול ארצי לייצור ושיווק טרקטורים וקומביינים, בראשית המאה ה-20 ייצרה החברה 85% מהציוד החקלאי בארצות הברית.{{הערה|שם=zin345|1=[[הווארד זין]], '''[[היסטוריה עממית של ארצות הברית]]''', [[הוצאת בבל]], 2007, עמוד 345}} לאחר יצירת המונופול, החקלאים לא יכלו עוד ליהנות מתחרות בתחום המיכון החקלאי. רבים מהם נאלצו לשכור ציוד חקלאי בתמורה למשכון תוצרתם העתידית לטובת החברה. החקלאים סבלו בנוסף עקב כך מחירי התוצרת החקלאית היו בירידה מתמדת עקב כמות גדולה של חקלאים וייעול הפריון החקלאי.   

בשנת 1902 יצר מורגן את חברת אחזקות הספנות הטרנס-אטלנטית IMM - International Mercantile Marine Company (חברת המסחר הימי הבינלאומי), שריכזה שליטה במספר חברות אמריקאיות ובריטיות. באמצעות חברה זו ביקש מורגן לשלוט בסחר הבינלאומי באוקיינוס האטלנטי.

בשנת 1902 יצר מורגן את חברת אחזקות הספנות הטרנס-אטלנטית IMM - International Mercantile Marine Company (חברת המסחר הימי הבינלאומי), שריכזה שליטה במספר חברות אמריקאיות ובריטיות. באמצעות חברה זו ביקש מורגן לשלוט בסחר הבינלאומי באוקיינוס האטלנטי.