שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:     
==עלויות חיצוניות==
 
==עלויות חיצוניות==
===הערכה של עלויות חיצוניות של רכבים בישראל===
+
==סוגי עלויות חיצוניות של מכוניות==
 +
===זיהום אוויר===
 +
לפי הערכת משרד הבריאות משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות סרטן הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. זיהום אוויר משפיע על היבולים החקלאיים ועל ערך הרכוש. חלק לא קטן מזיהום האוויר נגרם עקב כלי רכב - עובדה שמתבטאת בין היתר בתחלואה גדולה בסרטן באיזור תל אביב, מקום שאין בו תעשיה מזהמת משמעותית.
 +
===זיהום מים===
 +
[[זיהום מים]]-כולל שאריות דלקים מתחנות דלק המשרתות מכוניות, חומצות וחומרים רעילים בסוללה החשמלית,  ותשטיפי שמנים מהכבישים מזהמים את מי התהום. זיהום זה משפיעה גם הוא על תחלואת בני האדם, על היבולים החקלאיים ועל ערך הדיור.
 +
 
 +
===עומסי תנועה ועיבוד זמן===
 +
צפיפות או גודש בכבישים גורמים לעיכובים בזמן עקבי, הנגרמים לנהגים האחרים כתוצאה מהצפיפות בכבישים. הצפיפות גוררת גם פגיעה בנוחיות הנסיעה, פגיעה בביטחון, פגיעה בפרטיות, צמצום מרחב המחיה ועוד.
 +
 
 +
===תאונות דרכים===
 +
[[תאונות דרכים]] - התאונות גורמות לסבל עצום התבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חבריות וכלכליות שאינה משולמת על ידי הגורם האחרי לתאונה, ואינן מכוסות על המעורבים בתאונה באמצעות תשלומי פרמיות לביטוחים או תשלומים אחרים.
 +
 
 +
עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד).
 +
 
 +
===התחממות עולמית===
 +
מכוניות הן אחד התורמים העיקריים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של דלק מחבצי ולכן פולט פחמן דו חמצני, שהוא [[גז חממה]]. [[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות זאת במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול.
 +
 
 +
===רעש===
 +
[[רעש]]- הרעש פוגע בחלק ניכר מהאוכלוסייה במרבית שעות היום, ובמיוחד באלה המתגוררים בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. רעש מהווה מטרד, נחשב כיום לבעיה בריאותית (גורם בין היתר לחרשות, ולעקה), מוריד את ערך הדירות של אנשים בקרבת כבישים סואנים ופוגע ברווחתם.
 +
 
 +
===תשתיות לשימוש כלי הרכב=== 
 +
התשתיות כולל בנייה, תחזוקה ומתן שירותים בנתיבים הבין עירוניים, תפעול מערכת חוקית ומשפטית לעברייני תנועה ועוד. (חלק מהסעיפים יכולים להכלל כחלק מהשפעה חיצונית של תאונות דרכים).
 +
 
 +
עלויות הנגרמות עקב מוסכים - כוללות רעש, זיהום מים, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.
 +
 
 +
===שימושי קרקע===
 +
עלות הקרקע לתחבורה או לחנייה (חנייה הניתנת ללא תשלום) מוערכת לפי העלות האלטרנטיבית של שימוש בקרקע לתחומים אחרים.
 +
 
 +
עלות זו היא הערכת מינימום, עלות קרקע גבוה יותר אם מתחשבים בשטחים שהשימוש בהם נפגע עקב קיומם של כבישים ומקומות חניה בצידם - לדוגמה שטחי פארקים או גני שעשוים שאינם באים לשימוש בגלל קרבה לכביש. ברחובות עצמם שטחים שיכולים לשמש לשימושים אחרים נאצלים להקצות מרווחי בטיחות לכבישים - לדוגמה שטח של מדרכה משני צידי כביש הוא גדול יותר מאשר השטח שהיה נדרש לתנועת הולכי רגל בהעדר כביש.
 +
 
 +
===סילוק כלי רכב===
 +
במדינות הOECD, כ- 50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.
 +
 
 +
===עלויות עקב תרומה לפרבור===
 +
כוללות תרומה לפשע, עוני ואי שוויון, דעיכת המרכז העירוני, הגדלת נסועה, הגדלת העלות של שירותי רשת (כמו רפאוה, גז, חשמל, מים וכו')
 +
 
 +
===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===
 +
רחוב שיש בו מכוניות לא יכול לשמש אנשים באותו אופן שרחוב שאין בו מכוניות. לדוגמה אין אפשרות לקיים פעילות כמו אלו המתקיימים במדרחובים, או בשדרות, וחוויה השימוש של הולכי הרגל ברחוב נפגעת.
 +
 
 +
===חסימת גישה והדרה===
 +
כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים דבר זה תורם ל להדרה ולהגברת העוני.
 +
 
 +
===עלויות בזמן הייצור והפרוק===
 +
כוללות עלויות של כריית חומרי גלם למכוניות ומחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, זיהום מים עקב התפרקות חומרים רעילים, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף.
 +
 
 +
==הערכה של עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==
 
טיוטה של דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2007 העריכה את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססית על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי  ומיכאל שראל, "העלויות האמיתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6 אחוז מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה לממוצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://www.mof.gov.il/taxes/docs/misui_yarok.pdf טיוטת דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, מאי  2007</ref>
 
טיוטה של דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2007 העריכה את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססית על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי  ומיכאל שראל, "העלויות האמיתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6 אחוז מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה לממוצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://www.mof.gov.il/taxes/docs/misui_yarok.pdf טיוטת דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, מאי  2007</ref>
  

תפריט ניווט