4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: − + + + + + + + + + + − + − + + + + + + + שורה 50:
שורה 65: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + − ;דעיכת האימפריה השומרית:+ + + + + + + + + + + + + + + + + − ;המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה:+ − בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.+ + + + + + − ;תרבות המאיה:+ − + + + + − ;התיישבות הויקינגים בגרינלנד:+ − בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]]. − ;איי הפסחא :+ − אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה הייתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסייה ירדה והיו מלחמות נוספות. במאה ה-19 מצב האוכלוסייה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם , רוב אוכלוסיית האי נכחדה. − ;טיקופיה:+ − [[טיקופיה]] הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לשמור על אוכלוסייה של 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. תוך שילוב של מספר היבטים כמו [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[יערות מאכל]]. זו אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref> + + + + + + +
אין תקציר עריכה
חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.
חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.
==מתודולוגיה==
==מתודולוגיה==
מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}}
מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}}
שלושת נושאי הליבה של Worster הם [[הסביבה הטבעית]] עצמה, [[השפעות סביבתיות|ההשלכות של בני האדם על הסביבה]] והמחשבות של בני האדם על הסביבה. נושאים אלה נחשבים כנקודת התחלה לתלמידים בגלל שהם מכילים כישורים רבים הנדרשים בתחום. חוקרים משתמשים בכלים של היסטוריה ומדעים, תוך דגש על שליטה גבוה במדעי הטבע ובמיוחד ב[[אקולוגיה]]. שיטות להשיג תובנות כוללות מגוון גדול של תחומי מחקר הן ממדעי הטבע והן ממדעי חברה ומדובר בתחום מחקר רב-תחומי.
שלושת נושאי הליבה של Worster הם [[הסביבה הטבעית]] עצמה, [[השפעות סביבתיות|ההשלכות של בני האדם על הסביבה]] והמחשבות של בני האדם על הסביבה. נושאים אלה נחשבים כנקודת התחלה לתלמידים בגלל שהם מכילים כישורים רבים הנדרשים בתחום. חוקרים משתמשים בכלים של היסטוריה ומדעים, תוך דגש על שליטה גבוה במדעי הטבע ובמיוחד ב[[אקולוגיה]]. שיטות להשיג תובנות כוללות מגוון גדול של תחומי מחקר הן ממדעי הטבע והן ממדעי חברה ומדובר בתחום מחקר רב-תחומי.
== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}
האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה, לדוגמה, לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.
לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan
Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השליליות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות וה[[נשק]] - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם.
המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.
אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עמנמית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}.
==התפתחות המין האנושי מקופי אדם==
יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרוייח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.
בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.
לכן היום יש כאלה אומרים שהמושגים "פיתוח" ו"קיימות" מנוגדים, כלומר פיתוח בהגדרה שלו לא יכול להיות מקיים. לעומת זאת יש אחרים שאומרים שאפשר לשדלב את השניים ולכן מצדדים בפיתוח בר קיימא{{הערה|Ethics Expo [https://www.ethicsexpo.com/en/education/2092/sustainability Sustainability]}}.
היום יש תנועות המעדיפות שימוש במושגים כמו טוב ורע, כדי להבין מה המטרה. לדוגמה המושג "לחיות טוב" בספרדית "Buen Vivir" פופולרי באמריקה הלטינית ואפילו מהווה חלק של החוקה באקוודור{{הערה|JOCELYN MERCADO [https://blog.pachamama.org/buen-vivir-new-era-great-social-change Buen Vivir: A New Era of Great Social Change]}}.
===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===
בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהודות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%94 לעבדה ולשמרה: מקורות]}}. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.
בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.
בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.
בעבר החברה האנושית תוארה כמין תהליך התפתחות אחיד שהלך והשתכלל, מדענים שמו לב כי למעשה היו נתיבי התפתחות שונים של תרבויות שונות. הכיוון הכללי הוא של [[שינוי טכנולוגי|יותר טכנולוגיה]] אבל לעיתים יש גם [[נסיגה טכנולוגית]]. ההנחה המוקדמת בתחום של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] היא שיש קו מעין לינארי שבו חברות של ציידים לקטים הופכות לחברות חקלאיות, וכי חברות חקלאיות הופכות בהדרגה להיות חברות דומות ויותר לחברה אירופאית עם מאפיינים דומים לה. כיבכול כל החברות האנושיות נמצאות באותו כיוון אבלוציוני אבל בשלבים שונים שלו. מחקרים מאוחרים יותר ערערו על הנחה זו וטוענים כי חברות שונות עשויות ללכת בכיוונים אחרים. בנוסף התגלו גם חברות שונות במקומות שונים בעולם שהתפתחו ובמהשך עברו דעיכה או הרס טוטאלי. חברות אלה לפעמים השפיעו על חברות אחרות ולפעמים נעלמו בלי זכר.
בעבר החברה האנושית תוארה כמין תהליך התפתחות אחיד שהלך והשתכלל, מדענים שמו לב כי למעשה היו נתיבי התפתחות שונים של תרבויות שונות. הכיוון הכללי הוא של [[שינוי טכנולוגי|יותר טכנולוגיה]] אבל לעיתים יש גם [[נסיגה טכנולוגית]]. ההנחה המוקדמת בתחום של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] היא שיש קו מעין לינארי שבו חברות של ציידים לקטים הופכות לחברות חקלאיות, וכי חברות חקלאיות הופכות בהדרגה להיות חברות דומות ויותר לחברה אירופאית עם מאפיינים דומים לה. כיבכול כל החברות האנושיות נמצאות באותו כיוון אבלוציוני אבל בשלבים שונים שלו. מחקרים מאוחרים יותר ערערו על הנחה זו וטוענים כי חברות שונות עשויות ללכת בכיוונים אחרים. בנוסף התגלו גם חברות שונות במקומות שונים בעולם שהתפתחו ובמהשך עברו דעיכה או הרס טוטאלי. חברות אלה לפעמים השפיעו על חברות אחרות ולפעמים נעלמו בלי זכר.
=== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ===
בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}
מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI
EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles
Elizabeth Frankenberg
Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY:
POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH
ספטמבר 2014}}
במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.
סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:
1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.
2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.
3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה (כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות העניות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.
== רקע סביבתי - חברתי לאלימות מלחמות ודיכוי במהלך ההיסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[נשק]], [[מחסור ועודף]]}}
תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:
* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמלחמות בגלל הרעב שנוצר.
* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה-18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר הייתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להישרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעה בטבע וגם למלחמות. כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צריך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק.
הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארץ מאז המאה ה-18 כנראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
ישנם כמה מקרים בהם החוקרים חושבים שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. להלן מספר דוגמאות לכך:
ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם.
===דעיכת האימפריה השומרית===
[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.
[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.
=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===
בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.
=== אשור ===
האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, דבר זה, יחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם ל[[רעב המוני|מחסור במזון]]. רעב זה תרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].
=== תרבות המאיה ===
{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}
[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.
=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===
{{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}
בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]].
=== איי הפסחא ===
{{הפניה לערך מורחב|אי הפסחא}}
אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה היתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסיה ירדה ולאחר מכן מכן גדלה, אולי כי בגלל תמותת ילדים גבוהה פחות ילדים שרדו וזה גרם לילודה גבוהה יותר והגידול באוכלוסיה הביא לעוד מלחמות. נכון למאה ה-19 מצב האוכלוסיה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם, רוב אוכלוסיית האי נכחדה.
=== ימי הביניים ===
קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan
Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}.
מכך אפשר להסיק מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שייתכן והאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
=== עידן הקרח הקטן ===
[[עידן הקרח הקטן]] הוא תקופת התקררות באקלים כדור הארץ בערך בין השנים 1300 ל-1830. לפני כן הטמפרטורה הייתה גבוהה יותר. אחרי התקופה הזו החלה הטמפרטורה לעלות מה שנקרא [[התחממות גלובאלית]]. יש לציין, שלפי גודל השינוי בטמפרטורה מאז סוף תקופת הקרח (לפני 10,000 שנה) ועד אז הטמפרטורה הייתה יחסית יציבה. התקופה הזאת אולי חורגת מהנורמה, אבל רק במעט ואי אפשר להשוות אותה במובן הזה להתחממות העולמית החל מהמאה ה-19 אשר חורגת לגמרי מהטמפרטורות ב-10,000 השנים האלה וגם במהירות ההתחממות אין לה תקדים. אבל גם תקופת הקרח הקטנה עשתה לא מעט בעיות. היא נגרמה חלקית על ידי הפחתה בעוצמת קרינת השמש ויותר התפרצויות הרי געש. יש מחקרים הגורסים שחלק מהסיבות לירידה בטמפרטורות יכולה להיות ירידה בכמות האוכלוסייה מה שגרם לייעור וזה הוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. הירידה בכמות האוכלוסייה היתה תוצאה של 2 גורמים:
1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.
2. רצח העמים האינדיאניים על ידי האירופאים במאות ה-16-19{{הערה|dana1981 [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm What ended the Little Ice Age?]יולי 2015, Sceptical Science}}. ב-2019 התפרסם מחקר גדול לפיו, הסיבה העיקרית לעידן הקרח הקטן היה רצח העם של העמים האינדיאניים שבוצע על ידי האירופאים במאות ה-16 וה-17. המחלות שהביאו האירופאים הרגו כ-56 מיליון אינדיאנים מתוך 60 מיליון, מה שגרם לכך ש[[שימושי קרקע|קרקע בשימוש חקלאי]] כוסתה ביערות וזה קירר את האטמוספירה{{הערה|Climate Nexus[https://www.ecowatch.com/native-americans-colonization-climate-change-2627721578.html 56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says]1 לפברואר 2019}}.
[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם למחסור במים. למרות שהאזור הוא טרופי קיימת בו בעיה של אגירת מים.
=== יציאת מצרים ===
ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה או אפילו 3,000 אם לכלול את התקופה ההלינסטית עד קלאופטרה, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים היתה יכולה להחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.
===טיקופיה===
טיקופיה הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לתחזק באי הזה 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. השימוש ב'''[[יערות מאכל|גננות יערות מאכל]]''' קיימת בטיקופיה מזה כ-3,000 שנה. ג'ארד דיימונד מתאר את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו', בדומה לרעיון שקיים גם ב[[פרמקלצ'ר]]), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים.
תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>
בתנאים טרופיים, תוך שימוש בשיטות [[דיג מקיים|דייג בנות קיימות]] ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד להחזיק אוכלוסיית [[בני אדם]] של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.
הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:
* פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.
* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.
* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.
* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות. דבר זה מהווה [[ידע משותף]]
* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.
* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.
* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.
==ספרים בנושא==
==ספרים בנושא==
* [[רובים חיידקים ופלדה]] -ספרו של [[ג'ארד דיימונד]], נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בתחום.
* [[רובים חיידקים ופלדה]] -ספרו של [[ג'ארד דיימונד]], נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בתחום.