שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''דו"ח שינוי אקלים ואדמה''' ('''Climate Change and Land''') הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. | + | '''דו"ח שינוי אקלים ויבשה''' ('''Climate Change and Land''') הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. |
| | | |
− | ==בני אדם, אדמה ואקלים בעולם מתחמם== | + | ==בני אדם, יבשה ואקלים בעולם מתחמם== |
− | אדמה מהווה את הבסיס לקיום ולרווחה האנושית, כולל הספקת של מזון, מים מתוקים ומגוון גדול של נוסף של שירותים של המערכת האקולוגית. בני האדם משפיעים באופן ישיר על מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח. אדמה משחקת תפקיד משמעותי במערכות האקלים
| + | היבשה מהווה את הבסיס לקיום ולרווחה האנושית, כולל הספקת של מזון, מים מתוקים ומגוון גדול של נוסף של שירותים של המערכת האקולוגית. בני האדם משפיעים באופן ישיר על מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח. יבשה משחקת תפקיד משמעותי במערכות האקלים. |
| | | |
− | בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני למזון, תערובת, עץ ואנרגיה. האדמה מספקת את הבסיס להרבה תפקודים נוספים של מערכות אקולוגיות. לפי גישה כלכלית אחת שירותי המערכת האקולוגית היבשתיים הוערכו כגודל סך התמ"ג האנושי השנתי. מערכות אקולוגיות יבשתיות הן רגישות ל שינוי אקלים קיימים ולמזג אוויר קיצוני, במידה משתנה. | + | בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני למזון, תערובת, עץ ואנרגיה. היבשה מספקת את הבסיס להרבה תפקודים נוספים של מערכות אקולוגיות. לפי גישה כלכלית אחת שירותי המערכת האקולוגית היבשתיים הוערכו כגודל סך התמ"ג האנושי השנתי. מערכות אקולוגיות יבשתיות הן רגישות לשינוי אקלים קיימים ולמזג אוויר קיצוני, במידה משתנה. |
| | | |
| מאז התקופה הפרה-תעשייתית, טמפרטורת האוויר סמוך לקרקע ביבשה, עלתה בקצב כמעט כפול מקצב עליית הטמפרטורה העולמית (ביבשה ובים). שינוי אקלים, כולל עליות בתדירות ובעוצמה של מזג אוויר קיצוני, השפיע לרעה על בטחון תזונתי ועל המערכות האקולוגיות היבשתיות, כמו גם תרם למדבור והרס הקרקע באזורים רבים. | | מאז התקופה הפרה-תעשייתית, טמפרטורת האוויר סמוך לקרקע ביבשה, עלתה בקצב כמעט כפול מקצב עליית הטמפרטורה העולמית (ביבשה ובים). שינוי אקלים, כולל עליות בתדירות ובעוצמה של מזג אוויר קיצוני, השפיע לרעה על בטחון תזונתי ועל המערכות האקולוגיות היבשתיות, כמו גם תרם למדבור והרס הקרקע באזורים רבים. |
שורה 46: |
שורה 46: |
| שימוש עתידי בקרקעות תלוי, בחלקו, בתוצאת האקלים הרצויות ואפשרויות התגובה שיבוצעו (ביטחון גבוה). כל התרחישים שהוערכו המגבילים את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס או הרבה מתחת ל -2 מעלות צלזיוס דורשים הפחתה יבשתית ושינוי שימוש בקרקע, כאשר רובם כוללים שילובים שונים של ייעור מחדש, הפחתת ברוא יערות, ביו-אנרגיה (ביטחון גבוה). מספר קטן של מסלולים משיגים 1.5 מעלות צלזיוס עם הפחתת הרס קרקע (ביטחון גבוה), ובכך הפחתת ההשלכות על מדבור, הרס קרקעות וביטחון מזון (ביטחון בינוני). | | שימוש עתידי בקרקעות תלוי, בחלקו, בתוצאת האקלים הרצויות ואפשרויות התגובה שיבוצעו (ביטחון גבוה). כל התרחישים שהוערכו המגבילים את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס או הרבה מתחת ל -2 מעלות צלזיוס דורשים הפחתה יבשתית ושינוי שימוש בקרקע, כאשר רובם כוללים שילובים שונים של ייעור מחדש, הפחתת ברוא יערות, ביו-אנרגיה (ביטחון גבוה). מספר קטן של מסלולים משיגים 1.5 מעלות צלזיוס עם הפחתת הרס קרקע (ביטחון גבוה), ובכך הפחתת ההשלכות על מדבור, הרס קרקעות וביטחון מזון (ביטחון בינוני). |
| | | |
− | ==תנאים לאפשר את הפתרונות== | + | ==תנאים לאיפשור את הפתרונות== |
| תכנון הולם של מדיניות, מוסדות ומערכות ממשל בכל הרמות יכול לתרום לפתרונות התאמה ולהפחתת שינויי אקלים במדיניות קרקעות, תוך סיוע למסלולי פיתוח מותאמים לאקלים (ביטחון גבוה). למדיניות שתומכת בו-זמנית באקלים ובבריאות הקרקע יש פוטנציאל לחסוך משאבים, להגביר חוסן חברתי, לתמוך בשיקום אקולוגי ולעודד מעורבות ושיתוף פעולה בין בעלי עניין מרובים (ביטחון גבוה). | | תכנון הולם של מדיניות, מוסדות ומערכות ממשל בכל הרמות יכול לתרום לפתרונות התאמה ולהפחתת שינויי אקלים במדיניות קרקעות, תוך סיוע למסלולי פיתוח מותאמים לאקלים (ביטחון גבוה). למדיניות שתומכת בו-זמנית באקלים ובבריאות הקרקע יש פוטנציאל לחסוך משאבים, להגביר חוסן חברתי, לתמוך בשיקום אקולוגי ולעודד מעורבות ושיתוף פעולה בין בעלי עניין מרובים (ביטחון גבוה). |
| | | |