שינויים

'''הגוצנטריות''' הוא ראיית המציאות מנקודת המבט של נהגי [[מכונית]]. דבר זה בא לידי ביטוי במגוון נושאים כמו הגדרה עצמית, יחס לאנשים אחרים במרחב הציבורי, התייחסות לסוגיות עירוניות, ונכונות להדחיק או להצדיק השפעות שונות שיש למכוניות על הסביבה, החברה והבריאות.  

'''הגוצנטריות''' או '''הגה-צנטריות''' הוא ראיית המציאות מנקודת המבט של נהגי [[מכונית]], ללא התחשבות בנקודת המבט של משתמשי דרך אחרים או בשיקולים אחרים. דבר זה בא לידי ביטוי במגוון נושאים כמו הגדרה עצמית, יחס לאנשים אחרים במרחב הציבורי, התייחסות לסוגיות עירוניות, ונכונות להדחיק או להצדיק [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות שונות שיש למכוניות]] על הסביבה, החברה ו[[השפעות בריאותיות של מכוניות|הבריאות]].  

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   

==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==

==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==

הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם לקיטוע שטחי מחייה או כחלק ממגמה של פרבור כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של ביקוש מושרה שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.

הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם ל[[קיטוע שטחי מחייה]] (ולכן תורם ל[[|הכחדה המונית בימנו|הכחדה בעלי חיים]]) או כחלק ממגמה של [[פרבור]] (ולכן הגדלת פקקי תנועה) כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]] שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.

בשנים האחרונות הופיע בישראל הביטוי "מצוקת חניה" (זו גם השלמה נפוצה של גוגל למילה מצוקת). המונח המקורי של מצוקה הוא "הרגשת מתח וחוסר אונים; מועקה" פרושים אחרים למילה מצוקה פרושה "מצב חירום". הביטוי הזה מסתיר את הנקודה שקשה להגדיל את מצאי החניה בערים צפופות וכי מחסור זה נובע למרות מלאי עצום של חניות שהוכשרו ברחובות רבים במרחב הציבורי - וניתנים לתושבי העיר בחינם. למעשה מומחים בתחום ה[[חנייה]] ממליצים על ייקור החניה ועל צמצומה כדי לעודד אנשים להגיע באמצעים אחרים או לשלם על חניה פרטית, בלי לבזבז זמן בחיפוש אחר חניה. בד בבד אין ביטוי דומה כמו "מצוקת נוסעי התחבורה הציבורית" (בגלל קווי אוטובוס שמאחרים או תחנות אוטובוס בלי צל) או "מצוקת הולכי הרגל" (בגלל המתנה ברמזורים או רוכבי אופניים על המדרכות) או "מצוקת רוכבי האופניים" (בגלל העדר [[תשתיות אופניים]]).  

בשנים האחרונות הופיע בישראל הביטוי "[[מצוקת חניה]]" (זו גם השלמה נפוצה של גוגל למילה "מצוקת"). המונח המקורי של מצוקה הוא "הרגשת מתח וחוסר אונים; מועקה" פרושים אחרים למילה מצוקה הם "מצב חירום". הביטוי הזה מסתיר את הנקודה שקשה להגדיל את מצאי החניה בערים צפופות וכי מחסור זה נובע למרות מלאי עצום של חניות שהוכשרו ברחובות רבים במרחב הציבורי - וניתנים לתושבי העיר בחינם. למעשה מומחים בתחום ה[[חנייה]] (כמו דונלאד שופ) ממליצים על ייקור החניה ועל צמצומה כדי לעודד אנשים להגיע באמצעים אחרים או לשלם על חניה פרטית, בלי לבזבז זמן בחיפוש אחר חניה. בד בבד אין ביטוי דומה כמו "מצוקת נוסעי התחבורה הציבורית" (בגלל קווי אוטובוס שמאחרים או תחנות אוטובוס בלי [[צל במרחב הציבורי|צל]]) או "מצוקת הולכי הרגל" (בגלל המתנה ברמזורים או רוכבי אופניים על המדרכות) או "מצוקת רוכבי האופניים" (בגלל העדר [[תשתיות אופניים]]).  

דוגמה לכותרות הגוצטריות:

דוגמה לכותרות ודיווחים הגהצטריות:

* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דה מרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דה מרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet  בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון".  {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. הכתבה מראיינת רק נהגים שמוחים על ביטול החניה ולא מראיית כלל הולכי רגל. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}

* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת זיהום האוויר. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דה מרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע משביתה כזו הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דה מרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet  בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון".  {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת [[זיהום אוויר מתחבורה]]. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}

כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי ההיסטריון פיטר נורטון דבר זה אינו מקרי אלא תוצר של מדיניות ושל תעמולה מצד חברות מכוניות. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}

כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי הספר [[נלחמים בתנועה]] של היסטריון פיטר נורטון, דבר זה אינו מקרי, אלא תוצר של מדיניות ו[[תעמולה]] מצד [[חברות מכוניות]]. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}

==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==

==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==

מבחינה היסטורית, חלק מהיבטים של נקודת מבט של נהגים בתקשורת, קיימים החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.  

מבחינה היסטורית, הדגשת נקודת המבט של נהגים בתקשורת, קיימת החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.  

[[קובץ:Sacrifices to the Modern Moloch.jpg|ממוזער|200px|"קורבן למולך המודרני" – קריקטורה של העלאת קורבנות אדם למכוניות, ניו יורק טיימס, 1922]]

[[קובץ:Sacrifices to the Modern Moloch.jpg|ממוזער|200px|"קורבן למולך המודרני" – קריקטורה של העלאת קורבנות אדם למכוניות, ניו יורק טיימס, 1922]]

עם התרחבות השימוש במכוניות, מספר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית עלה בצורה דרמטית. מספר הרוגים בתאונות הכפיל את עצמו בכל כמה שנים - כ-500 הרוגים בשנת 1907, 1,000 הרוגים בשנת 1909,  9,000 הרוגים בשנת 1917, וכמעט 16 אלף הרוגים בשנת 1923.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1082] כשלושה רבעים מתוך ההרוגים היו הולכי רגל, שרבים מתוכם לא נהגו בכלל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1110] בנתונים של עיריית פילדלפיה משנת 1928, ניתן לראות כי רבים מתוך ההרוגים היו ילדים בגיל 4-8. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1121 ]  

עם התרחבות השימוש במכוניות, מספר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית עלה בצורה דרמטית. מספר הרוגים בתאונות הכפיל את עצמו בכל כמה שנים - כ-500 הרוגים בשנת 1907, 1,000 הרוגים בשנת 1909,  9,000 הרוגים בשנת 1917, וכמעט 16 אלף הרוגים בשנת 1923.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1082] כשלושה רבעים מתוך ההרוגים היו הולכי רגל, שרבים מתוכם לא נהגו בכלל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1110] בנתונים של עיריית פילדלפיה משנת 1928, ניתן לראות כי רבים מתוך ההרוגים היו ילדים בגיל 4-8. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1121 ]  

בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים או מגישים אותם כקורבנות לאל מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.  

בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. בתחילה העיתונות יצאה נגד נהגי המכוניות והנהיגה המהירה בעיר - קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים, או תאור של הגשת ילדים כקורבן למכוניות - בדומה לקורבנות המועלים לעל הקדום מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.  

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}} [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] בארצות הברית וכן בישראל אוסר להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה, זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את הכביש היכן שהם רוצים.  

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" (חציית הכביש בכל מקום) יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה, כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}}[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922] עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] עד היום בארצות הברית וכן בישראל אוסר להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה, זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את כביש עירוני לא רק במעבר חציה.  

בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3%.

בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3% - נמוך בהרבה לעומת העבר ולעומת ערים באירופה ובמזרח אסיה.

עד היום נהגים רבים מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015: [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf] לפי המחקר ב-67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

עד היום נהגים רבים מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015. לפי המחקר ב-67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. {{הערה|

לפי גישת [[חזון אפס]] עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה החפגעות קטלנית הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

לפי גישת [[חזון אפס]] לבטיחות בדרכים, עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה החפגעות קטלנית הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==