שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,428 בתים ,  08:59, 12 באוגוסט 2019
שורה 27: שורה 27:  
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים אג'ן אירו גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
 
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים אג'ן אירו גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
   −
ב 1880 האי סופח על ידי צ'ילה. אחת הסיבות היתה שהיו שם שטחי מרעה מתאימים לצאן. יער לא היה על האי כך שכל השטח בתאוריה יכל לשמש לרעית צאן.
+
ב 1888 האי סופח על ידי צ'ילה. אחת הסיבות היתה שהיו שם שטחי מרעה מתאימים לצאן. יער לא היה על האי כך שכל השטח בתאוריה יכל לשמש לרעית צאן. יש לציין שהפעם הסיפוח במידה מסוימת תרם לאוכלוסיית האי כי היא התחילה להתאושש והמספר שלה החל לגדול.
 
=== תחילת חקר תעלומת האי ===
 
=== תחילת חקר תעלומת האי ===
יש לציין שהפעם הסיפוח במידה מסוימת תרם לאוכלוסיית האי כי היא התחילה להתאושש והמספר שלה החל לגדול.
  −
   
בערך בזמן הזה האירופאים התחילו ברצינות להתעניין במה שקורה ומה שקרה בעבר באי הפסחא. הבעיה היא שאז בגלל כל מה שעבר על האי ותושביו כבר לא היה קל לממצוא מישהו שיכול היה להסביר מאיפה הגיעו הפסלים, המבנים וכתב היד. ב 1886 האמריקאי פאימסטר טומפסון התחיל לראשונה לתשאל את התושבים המקומיים כדי לפתור את החידה. הוא רשם את  האגדות המקומיות, את הגנאלוגיות וניסה ללא הצלחה לתרגם את הכתב היד. התושבים ספרו שאבותיהם הגיעו לאי על אוניות ענקיות ממזרח. האוניות בפיקודו של חוטו מטואה שטו 60 יום מערבה. על האי התיישבו בזמן שונה 2 עמים: ארוכי אוזניים וקצרי אוזניים. בסופו של דבר בעקבות מלחמה קצרי האוזניים השמידו כמעט לחלוטין את ארוכי האוזניים והשתלטו על האי.
 
בערך בזמן הזה האירופאים התחילו ברצינות להתעניין במה שקורה ומה שקרה בעבר באי הפסחא. הבעיה היא שאז בגלל כל מה שעבר על האי ותושביו כבר לא היה קל לממצוא מישהו שיכול היה להסביר מאיפה הגיעו הפסלים, המבנים וכתב היד. ב 1886 האמריקאי פאימסטר טומפסון התחיל לראשונה לתשאל את התושבים המקומיים כדי לפתור את החידה. הוא רשם את  האגדות המקומיות, את הגנאלוגיות וניסה ללא הצלחה לתרגם את הכתב היד. התושבים ספרו שאבותיהם הגיעו לאי על אוניות ענקיות ממזרח. האוניות בפיקודו של חוטו מטואה שטו 60 יום מערבה. על האי התיישבו בזמן שונה 2 עמים: ארוכי אוזניים וקצרי אוזניים. בסופו של דבר בעקבות מלחמה קצרי האוזניים השמידו כמעט לחלוטין את ארוכי האוזניים והשתלטו על האי.
 
=== המשלחת של קטרין ראוטלדז' ===
 
=== המשלחת של קטרין ראוטלדז' ===
שורה 39: שורה 37:  
ב 1932 - 1938 חוקר השפות ההונגרי חושי השווה את כתב היד של איי הפסחא לכתב היד של התרבות העתיקה של עמק האינדוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A1 רבות עמק האינדוס]}}. לפי המחקר שלו מתוך 519 הסימנים הקיימים בכתב היד של אי הפסחא 174 דומים מאוד לסימנם של כתב היד של התרבות מהר באינד. זה היה מוזר מאוד כי יותר מ 10,000 קילומטרים מבדילים בינהם ויותר מ 1,000 שנה. חלק תמכו בהשערה כמו הינה הלדרן ואימבלוני אבל רבים התנגדו כמו אלפרד מטרו.
 
ב 1932 - 1938 חוקר השפות ההונגרי חושי השווה את כתב היד של איי הפסחא לכתב היד של התרבות העתיקה של עמק האינדוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A1 רבות עמק האינדוס]}}. לפי המחקר שלו מתוך 519 הסימנים הקיימים בכתב היד של אי הפסחא 174 דומים מאוד לסימנם של כתב היד של התרבות מהר באינד. זה היה מוזר מאוד כי יותר מ 10,000 קילומטרים מבדילים בינהם ויותר מ 1,000 שנה. חלק תמכו בהשערה כמו הינה הלדרן ואימבלוני אבל רבים התנגדו כמו אלפרד מטרו.
 
=== המשלחת של אלפרד מטרו ===
 
=== המשלחת של אלפרד מטרו ===
האתנוגרף הצרפתי המפורסם אלפרד מטרו הגיע לאי הפסחא ב 1934 בראש משלחת מדעית "המשלחת הצרפתית - בלגית". הוא דחה את כל הטענותלגבי הקשר של אי הפסחא עם תרבות עמק האינדוס או דרום אמריקה. לטענתו התרבות היא פולינזית ויצרו אותה פולינזים שהגיעו מאים ממערב לאי הפסחא. מטרו טען שכל הסיפורים על תעלומת אי הפסחא מוגזמים או מופרכים ושבכלל לא כל כך קשה לעשות את הפסלים. אם זאת הוא בדיוק כמו קודמיו לא הצליח להסביר איך ללא טכנולוגיה משוכללת אפשר היה להעביר ולהעמיד פסלים השוקלים עשרות טונות, ועוד להעמיד אחרי זה על הראש שלהם צילינדרים אדומים המיצגים את השער האדום שלהם ושוקלים גם הם מספר טונות.
+
האתנוגרף הצרפתי המפורסם אלפרד מטרו הגיע לאי הפסחא ב 1934 בראש משלחת מדעית "המשלחת הצרפתית - בלגית". הוא דחה את כל הטענות לגבי הקשר של אי הפסחא עם תרבות עמק האינדוס או דרום אמריקה. לטענתו התרבות היא פולינזית ויצרו אותה פולינזים שהגיעו מאים ממערב לאי הפסחא. מטרו טען שכל הסיפורים על תעלומת אי הפסחא מוגזמים או מופרכים ושבכלל לא כל כך קשה לעשות את הפסלים. אם זאת הוא בדיוק כמו קודמיו לא הצליח להסביר איך ללא טכנולוגיה משוכללת אפשר היה להעביר ולהעמיד פסלים השוקלים עשרות טונות, ועוד להעמיד אחרי זה על הראש שלהם צילינדרים אדומים המיצגים את השער האדום שלהם ושוקלים גם הם מספר טונות.
    
גם המשלחת הזאת, כמו כל קודמיה, לא ניסתה לעסוק בחפירות אראולוגיות. אחת הסיבות העיקריות היתה העדר יער, העדר כמעט מלא של עצים. עצים נשארו רק בתוך כמה הרי געש כבויים ומספרם היה קטן מאוד. ללא עצים לא יכולה להיוצר שכבת קרקע עבה. עובי שכבת הקרקע היא כעובי שכבת הצומח שמעליה כי הקרקע נוצרת בחלק גדול מצמחים שנרקבו. לכן כאשר יש רק עשב עובי הקרקע יהיה קטן, כאשר יש עשב ושיחים בינוני, וכאשר יש עשב שיחים ועצים גדול. באי הפסחא היה בעיקר עשב ולכן חשבו שבקרקע דקה כזאת שום דבר לא יכול להסתתר, לכן אין טעם לחפור.  
 
גם המשלחת הזאת, כמו כל קודמיה, לא ניסתה לעסוק בחפירות אראולוגיות. אחת הסיבות העיקריות היתה העדר יער, העדר כמעט מלא של עצים. עצים נשארו רק בתוך כמה הרי געש כבויים ומספרם היה קטן מאוד. ללא עצים לא יכולה להיוצר שכבת קרקע עבה. עובי שכבת הקרקע היא כעובי שכבת הצומח שמעליה כי הקרקע נוצרת בחלק גדול מצמחים שנרקבו. לכן כאשר יש רק עשב עובי הקרקע יהיה קטן, כאשר יש עשב ושיחים בינוני, וכאשר יש עשב שיחים ועצים גדול. באי הפסחא היה בעיקר עשב ולכן חשבו שבקרקע דקה כזאת שום דבר לא יכול להסתתר, לכן אין טעם לחפור.  
 
=== המשלחת של טור הירדל ===
 
=== המשלחת של טור הירדל ===
ב 1955 - 1956 באי בקרה המשלחת המפורסמת ביותר המשלחת של טור הירדל. הירדל היה מפורסם כבר אז בגלל המסעות שלו וההשערות שלו. כמה שנים לפני שהגיע לאי הפסחא ב 1952 הוא פרסם הנקרא "האינדיאנים האמריקאים באוקיאניה" בה טען שפולינזיה - האיים באמצע האוקיינוס השקט יושבו בעיקר ממזרח, מאמריקה ולא ממערב, מאסיה. אי הפסחא נמצא בקצה של פולינזיה שהכי קרוב לאמריקה ויש בו הרבה מאפיינים משותפים עם התרבויות העתיקות של אמריקה, לכן פה הוא היה יכול למצוא הרבה ממצאים שיתמכו בתאוריה שלו. אחת הטענות העיקריות שלו היתה שהזרם בחלק של האוקינוס השקט בו נמצאים אי הפסחא נע ממזרח למערב.  
+
ב 1955 - 1956 באי ביקרה המשלחת המפורסמת ביותר, המשלחת של טור הירדל. הירדל היה מפורסם כבר אז בגלל המסעות שלו וההשערות שלו. כמה שנים לפני שהגיע לאי הפסחא ב 1952 הוא פרסם הנקרא "האינדיאנים האמריקאים באוקיאניה" בה טען שפולינזיה - האיים באמצע האוקיינוס השקט יושבו בעיקר ממזרח, מאמריקה ולא ממערב, מאסיה. אי הפסחא נמצא בקצה של פולינזיה שהכי קרוב לאמריקה ויש בו הרבה מאפיינים משותפים עם התרבויות העתיקות של אמריקה, לכן פה הוא היה יכול למצוא הרבה ממצאים שיתמכו בתאוריה שלו. אחת הטענות העיקריות שלו היתה שהזרם בחלק של האוקינוס השקט בו נמצאים אי הפסחא נע ממזרח למערב.  
    
יש לציין שזה בדיוק הזרם שמשתבש בזמן האחרון יותר ויותר ככל ששינויי האקלים גורמים לנתגברות תופעת האל ניניו. כלומר עם נכונה ההשערה ששינוי האקלים באמת גורמים לכך, זה מחזק את ההשערה של הירדל כי זה אומר שבעבר תופעות כאלה היו יותר נדירות וחלשות ורוב הזמן הזרם נע בכיוון בו הוא צריך לנוע - מערבה. הזרם הזה נקרא היום "הזרם המשווני הדרומי"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98#%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D האוקיינוס השק - מאפייני המים]}}.
 
יש לציין שזה בדיוק הזרם שמשתבש בזמן האחרון יותר ויותר ככל ששינויי האקלים גורמים לנתגברות תופעת האל ניניו. כלומר עם נכונה ההשערה ששינוי האקלים באמת גורמים לכך, זה מחזק את ההשערה של הירדל כי זה אומר שבעבר תופעות כאלה היו יותר נדירות וחלשות ורוב הזמן הזרם נע בכיוון בו הוא צריך לנוע - מערבה. הזרם הזה נקרא היום "הזרם המשווני הדרומי"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98#%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D האוקיינוס השק - מאפייני המים]}}.
שורה 51: שורה 49:  
הירדל לראשונה החליט בכל זאת לערוך חפירות ארכאולוגיות - אולי בכל זאת אפשר יהיה למצוא באדמה משהו.
 
הירדל לראשונה החליט בכל זאת לערוך חפירות ארכאולוגיות - אולי בכל זאת אפשר יהיה למצוא באדמה משהו.
   −
תוצאות החפירות היו מדהימות. לא היתה משלחת שהיתה יכולה להשתוות עם מה שהוא מצא אחר כך. הירדל חשד שבאי בעבר היה יער והחל לקחת דגימות כדי לברר זאת. מלבד החפירות הרבה חפצים עתיקים נתנו לו על ידי התושבים מרצון טוב, בגלל הפופולריות שהוא צבר אצלם בגלל המסעות הקודמים שלו.
+
תוצאות החפירות היו מדהימות. לא היתה אחר כך משלחת שהיתה יכולה להשתוות איתנ בכמות הממצאים. נמצאו פסלים, חומות, מצפי כוכבים. הירדל חשד שבאי בעבר היה יער והחל לקחת דגימות כדי לברר זאת. מלבד החפירות הרבה חפצים עתיקים נתנו לו על ידי התושבים מרצון טוב, בגלל הפופולריות שהוא צבר אצלם בגלל המסעות הקודמים שלו.
    
בין היתר הוא ערך חפירות בטעלת איקו. זו טעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
 
בין היתר הוא ערך חפירות בטעלת איקו. זו טעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
   −
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השלטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על חצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות משם את האבנים ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזנים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו טעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לטעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים שקראו לה מוקו פנגאי שהיתה בוגדת והיתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את הטעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך הטעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך הטעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאציאיו גרים על האי עד היום".   
+
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השלטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על אדמות המישור באי ולהתחיל מחצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות את האבנים מחצי האי ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזנים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו טעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לטעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים שקראו לה מוקו פנגאי שהיתה בוגדת והיתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את הטעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך הטעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך הטעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאציאיו גרים על האי עד היום".   
 +
הסיפור הזה סופר לאירופאים עוד במאה ה 19. ראוטלדז' חשבה שזו טעלה טבעית שאולי שמשה למטרות צבאיות. מטרו שלל את כל הסיפור ואמר שטעלה טבעית נתנה למקומיים סיבה להמציא סיפור רומנטי. גאולוג אחד שהיה במשלחת קבע שהטעלה נוצרה באופן טבעי כאשר זאם לבה מהר געש התנגש בזרם ישן יותר שהפך כבר לאבן. למרות זאת המקומיים המשיכו לטעון את שלהם.
 +
לאחר שמאוד ביקשו ממנו הירדל הסכים לנסות לחפור שם לכל מקרה.
   −
כאשר אנשיו של הירדל התחילו לחפור הם גילו שבאמת לאורך כל הטעלה יש שרידים של מדורה גדולה מאוד שהדליקו לפני 300 שנה (כלומר בסביבות אמצע המאה ה 17).
+
כאשר אנשיו של היירדאל התחילו לחפור הם גילו שהחלק העחליון של הטעלה הוא באמת טבעי, נוצר מהסיבה שעליה דיבר הגאולוג במשלחת של מטרו. אבל הלאה לעומק זו כבר היתה טעלה שנחפרה על ידי אנשים. בעומק מסוים לאורך כל הטעלה יש שרידים של מדורה גדולה מאוד שהדליקו לפני 300 שנה (כלומר בסביבות אמצע המאה ה 17). כאשר הם המשיכו לחפור הם גילו שעמוק יותר יש שרידים של עבודת אנוש מתקופות הרבה יותר מוקדמת. כאשר האנשים ניצלו אותו באנצע המאה  ה 17 היא כבר היתה מכוסה עד חצי בחול. במקום אחד נמצאה מדורה שבערה בשנת 400 לספירה. אלה הם העדויות העתיקות ביור של נוכחות אנושית בפולינזיה.
    
כל זה יחד עם העדוינות של הקונקיסטאדורים הספרדים על האנשים לבנים בפרו שבנו מבנים כמו טיאהאואנאקו עוד לפני הופעת אימפרית האינקה, גרמו להירדל ליצור תאוריה לפיה, אנדים אירופאים הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס יצרו שם ציויליציה גבוהה משם שטו מערבה הגיעו לאיי פסחא יצרו גם שם ציויליזציה גבוהה ואז הוכחדו על ידי יוצאי מלאזיה שהפילו את הפסלים וגרמו לאי לשקוע בקניבליזם ומלחמות.
 
כל זה יחד עם העדוינות של הקונקיסטאדורים הספרדים על האנשים לבנים בפרו שבנו מבנים כמו טיאהאואנאקו עוד לפני הופעת אימפרית האינקה, גרמו להירדל ליצור תאוריה לפיה, אנדים אירופאים הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס יצרו שם ציויליציה גבוהה משם שטו מערבה הגיעו לאיי פסחא יצרו גם שם ציויליזציה גבוהה ואז הוכחדו על ידי יוצאי מלאזיה שהפילו את הפסלים וגרמו לאי לשקוע בקניבליזם ומלחמות.
שורה 65: שורה 65:  
'''המחקרים ברפנואי ורפאיטי'''
 
'''המחקרים ברפנואי ורפאיטי'''
   −
הירדל לא הסתפק במחקר רק על אי הפסחא (רפנואי) אלה ארגן חפירות ארכאולוגיות בעוד איים, בין היתר ברפאיטי. לפי האגדה המקומית האוכלוסייה שם מקורה בנשים שברחו מאי הפסחא כאשר המצב שם הפך לממש רע. אותו הזרם שנע מאמריקה לאי הפסחה בהמשך נע מאי הפסחא לרפאיטי. האי נוהל על ידי נשים. האי היה מכוסה יער כמעט כולו. לא היו פסלי ענק, היו בו רק מצודות בהם חיו תושבי האי בעבר הם פחדו שיבואו לרדוף אחריהם מאי הפסחא. הכלים היו כאלה שרבים לא האמינו שאפשר ליצור אותם ללא טכנולוגיה משוכללת. רק הממצא הזה כבר הוכיח את אי הנכונות של התאוריה של הירדל על הגזע הלבן כי ברפאיטי הוא לא מצא שום עדויות על לבנים. בכל מה שהוא מצא שם לא נמצאה שום עדות למלחמות קניבליזם וכדומה. להפך החיים הי היו שלבים מאוד. האוכלוסיה עסקה בחקלאות אבל זה לא הפריע ליכרות להתקיים.
+
הירדל לא הסתפק במחקר רק על אי הפסחא (רפנואי) אלה ארגן חפירות ארכאולוגיות בעוד איים, בין היתר ברפאיטי. לפי האגדה המקומית האוכלוסייה שם מקורה בנשים שברחו מאי הפסחא כאשר המצב שם הפך לממש רע. אותו הזרם שנע מאמריקה לאי הפסחה, בהמשך נע מאי הפסחא לרפאיטי. האי נוהל על ידי נשים. האי היה מכוסה יער כמעט כולו. לא היו פסלי ענק, היו בו רק מצודות בהם חיו תושבי האי בעבר הם פחדו שיבואו לרדוף אחריהם מאי הפסחא. הכלים היו כאלה שרבים לא האמינו שאפשר ליצור אותם ללא טכנולוגיה משוכללת. רק הממצא הזה כבר הוכיח את אי הנכונות של התאוריה של הירדל על הגזע הלבן כי ברפאיטי הוא לא מצא שום עדויות על לבנים. בכל מה שהוא מצא שם, לא נמצאה שום עדות למלחמות, קניבליזם וכדומה. להפך החיים הי היו שלבים מאוד. האוכלוסיה עסקה בחקלאות אבל זה לא הפריע ל[[יערות]] להתקיים. כלומר, אפשר להסיק מכך, שבגלל שעל האי לא היו שליטים לבנים שהכריחו את המקומיים לבנות פסלים לכבודם תוך הרס היערות, מה שהעלים את האמצעים להתקיים באי הפסחא, ההיסטוריה של האי לא כללה מלחמות וקניבליזם.
    
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
 
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
שורה 76: שורה 76:     
=== המחקרים האקולוגיים - ג'ארד דיימונד ===
 
=== המחקרים האקולוגיים - ג'ארד דיימונד ===
בתחילת המאה ה 21 נתגלתה סוף סוף הסיבה להדרדרות במצב האוכלוסיה באי הפסחא, קניבליזם ומלחמות שהתחילו באי זמן קצר לפני הופעת האירופאים: אסון אקולוגי שנגרם קודם כל מהשמדת היער באי הפסחא בין היתר עקב כריית העצים לצורת יצירת הפסלים והבמות. [[ג'ארד דיימונד]] יצר את התאוריה הזאת בסוף המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21 ותאר אותה בהרחבה בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]]. ראו על כך בהרחבה בסעיף הבא.
+
בתחילת המאה ה 21 נתגלתה סוף סוף הסיבה להדרדרות במצב האוכלוסיה באי הפסחא, קניבליזם ומלחמות שהתחילו באי זמן קצר לפני הופעת האירופאים: אסון אקולוגי שנגרם קודם כל מהשמדת היער באי הפסחא בין היתר עקב כריית העצים לצורת יצירת הפסלים והבמות, פינוי שטח לחקלאות, שימוש בעצים להסקה. [[ג'ארד דיימונד]] יצר את התאוריה הזאת בסוף המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21 ותאר אותה בהרחבה בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]]. ראו על כך בהרחבה בסעיף הבא.
 +
 
 +
=== המחקרים האחרונים במאה ה 21 ===
 +
'''מקורות:'''
 +
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%90 הערך "אי הפסחא" בויקיפדיה העיברית]
 +
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C הערך "טור היירדאל" בויקיפדיה העיברית]
 +
[[התמוטטות(ספר)|הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד]]
 
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
  
4,291

עריכות

תפריט ניווט