שינויים

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסייה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסייה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

=== צריכת משאבי מים===

=== צריכת משאבי מים===

צריכת מים היא צריכה של [[משאב מתחדש]] ברוב המקרים. עם זאת עקב מספר תהליכים שונים קיים כיום [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] שבא לידי ביטוי במיוחד באיזורים צחיחים יחסית. ביטוי קיצוני למשבר זה הוא [[התייבשות נהרות ואגמים]] כמו איזור המזרח התיכון, מדינות אפריקה סמוך לסהרה, חלקים מסין, אזור דרום ארצות הברית ועוד.  

צריכת מים היא צריכה של [[משאב מתחדש]] ברוב המקרים. עם זאת עקב מספר תהליכים שונים קיים כיום [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] שבא לידי ביטוי במיוחד באיזורים צחיחים יחסית. ביטוי קיצוני למשבר זה הוא [[התייבשות נהרות ואגמים]] במיוחד באזור המזרח התיכון, מדינות אפריקה סמוך לסהרה, חלקים מסין, אזור דרום ארצות הברית ועוד.  

צריכת המים הכוללת לנפש או למדינה מכונה [[טביעת רגל מימית]] והיא יכולה להתשנות בצורה ניכרת בין אנשים ובין מדינות. צריכה זו שכוללת גם זיהום מים, היא לרוב משתנה לא מקומי - חלקה הגדול מקורו במזון המגודל לטובת בני אדם במקום מסויים, וניתן להעביר מזון זה ממדינות עתירות משקעים למדינות דלות יותר. עם זאת דבר זה תלוי בהכנסות תושבי המדינה. מדינות רבות נקלעות למצוקת מים ונלצות לצמצם את החקלאות. אחת הסיבות המרכזיות למשברי מים במדינות הוא גידול אוכלוסין מהיר שמאיץ את הביקוש למים. לעיתים עודף ביקוש זה מעודד מדיניות קצרת-טווח שעלולה לפגוע עוד יותר במשק המים כמו [[שאיבת יתר]] וכתוצאה ממנה [[המלחת מי תהום]] או לחלופין [[זיהום מים]] שגורר [[זיהום מי תהום]] ועקב כך אובדן של אקוויפרים - ובכך פגיעה ביכולת אחסון מים ופגיעה ב[[חוסן]] של אגירת מים - יכולת קטנה יותר לעמוד בפני מחסור זמני במים.

צריכת המים הכוללת לנפש או למדינה מכונה [[טביעת רגל מימית]] והיא יכולה להתשנות בצורה ניכרת בין אנשים ובין מדינות. צריכה זו שכוללת גם [[זיהום מים]], היא לרוב משתנה לא מקומי - חלקה הגדול מקורו במזון המגודל לטובת בני אדם במקום מסויים, וניתן להעביר מזון זה מאזורים עתירי משקעים לאזורים שחונים יותר. עם זאת דבר זה תלוי בהכנסות תושבי המדינה. חלק ממדינות נקלעות למצוקת מים ונאלצות לצמצם את החקלאות. אחת הסיבות המרכזיות למשברי מים במדינות הוא גידול אוכלוסין מהיר שמאיץ את הביקוש למים. לעיתים עודף ביקוש זה מעודד מדיניות קצרת-טווח שעלולה לפגוע עוד יותר במשק המים כמו [[שאיבת יתר]] וכתוצאה ממנה [[המלחת מי תהום]] או לחלופין [[זיהום מים]] שגורר [[זיהום מי תהום]] ועקב כך אובדן של אקוויפרים - ובכך פגיעה ביכולת אחסון מים ופגיעה ב[[חוסן]] של אגירת מים - יכולת קטנה יותר לעמוד בפני מחסור זמני במים.

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להיווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להיווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פירוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פירוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על [[דלק צמחי]] ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוהה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוהה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות. אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>

לפי [[דו"ח שינוי אקלים ואדמה 2019]] של IPCC, בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני לצרכים של מזון, תערובת לבעלי חיים, עץ ואנרגיה.{{הערה|[https://www.ipcc.ch/report/srccl/ דו"ח שינויי אקלים ואדמה], [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], 2019 }}

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פירוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

לגודל הלקיחה האנושי השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פירוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות כמות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות כמות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]