47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 26:
שורה 26: − ==התפתחות הציבליציזה האנושית==+ − בעבר מדענים חשבו כי [[חקלאות]] הייתה התפתחות הכרחית משום שהיא מהווה יתרון ברור על פני חיים של ציידים לקטים – שכן במקום לחפש אחר מזון אפשר פשוט לגדל אותו. בהמשך התברר כי חיי החקלאים היו לעיתים קרובות גרועים בהרבה – הם חיו פחות זמן, אכלו פחות מזון והיו נותנים למלחמות אכזריות יותר – זאת עקב שילוב של תנאים חיים קשים יותר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר , ומבנה חברתי היררכי ודורסני יותר . עם זאת החקלאים היו מוצלחים יותר כחברה לוחמת לעומת ציידים לקטים – בגלל קיומן של חברות גדולות יותר , יותר התמחות , כלי נשק מתוחכמים יותר ועוד. מעבר לכך המעבר לחקלאות הצליח לגדל יותר מזון בשטח לעומת ציידים לקטים - לכן מדובר ב[[נעילה טכנולוגית]] – האבולוציה לא תמיד משפרת את תנאי המחייה של היצורים שמעורבים בה. + − + − המעבר מציד דיג ולקט לחקלאות התחיל לפני 11,000 שנה כאשר רוב האנושות החל לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. הרעיון עצמו טרם לא מעט לאנושות, לדוגמה, רוב הצמחים שאנו אוכלים היום היו פחות טעימים ומזינים לפני מעבר זה. אבטיח לדוגמה היה בגודל של תות. אם זאת, האופן שבו השתמש האדם ביכולותיו - יחס מזלזל לטבע, צבירת [[מחסור ועודף|עודף]], הנטייה להימנע מכל פעילות גופנית אפילו ברמה הנחוצה לבריאותו ועוד, גרמו לאפקטים שליליים שונים. ההתייחסות של רוב ההיסטוריונים אל היסטוריית החקלאות היום הוא דוגמה של התייחסות "לינארית" ולא התייחסות המבוססת ערכים כמו טוב ורע. דוגמה:+ − − לפי גישה "ערכית" ההיסטוריונים צריכים לומר: הרעיון לקחת את הפרי מהעץ עם הפרות הכי טעימים ולשתול אותו הוא טוב - זה גרם לפרות מזינים יותר. לעומת זאת הרעיון לכרות את היער כדי לפנות מקום לשדה במקום להעתיק עצים למקום אחר הוא רע - זה גרם לבצורת דלדול קרקע וכדומה. לפי הגישה הזאת אפשר להבין איזו חקלאות צריך לעודד. − − מה שהם אומרים בפועל לפי הגישה ה"לינארית" הוא: "האדם עבר משלב הציד הלקט והדיג לשלב החקלאות" - לפי הגישה הזאת אפשר ללכת או קדימה או אחורה אבל אי אפשר להבחין מה רע ומה טוב. − − יש לציין שגישת האבולוציה היא לא בהכרח גישה לינארית כזאת ויכולה בקלות להתפרש במונחים של טוב ורע. ובאמת לפי תורת האבולוציה, לדוגמה לבעלי חיים שמשתפים פעולה בלהקה יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא, לאלה העובדים ואוגרים מזון יש יותר סיכוי לשרוד מאלה שלא ועוד. אפילו הפיכת הקוף לאדם - חלק מהסיבות לכך הם שינויים התנהגותיים, אשר חלק מהם דומים למה שכתוב בספרי הקודש של דתות שונות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94 יחס היהדות לתורת האבולוציה]}} {{הערה|חברים מקשיבים [https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94/ אבולוציה ויהדות - האם יש ביניהם סתירה?] 18 במאי 2003}}. − − לדוגמה, היום, מגדלים רבים מנסים לעבור לחקלאות ללא חריש, בין היתר בנגב(אי פליחה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8 עיבוד משמר]}}). שימוש נרחב במחרשה החל לפני כ-5,000 שנה. יש שמנסים להשתמש בדשן אורגני במקום כימי. השימוש בדשן הכימי הפך לנפוץ לפני כ-100 שנה. אבל המגדלים האלה בדרך כלל, בכלל לא מתכוונים לחקות בכל את האנשים שחיו לפני המצאת המחרשה או הדשן הכימי. כלומר, הם לא אומרים שיש תהליך כלשהו בלתי תלוי ברצון האדם שקוראים לו "פיתוח" "קידמה" ועוד ואפשר לנוע בו אחורה או קדימה, אלה בוחנים את המצאות העבר ומבחינים בין המצאות טובות ורעות. − − === לפני החקלאות === − לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות. − − עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח '''איסוף התבואה''': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם. − − גם '''אילוף בעלי החיים''' התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}. − − === המעבר לחקלאות === − מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים. − − לפני כ-11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר. − − כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק: − − '''1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה. − − '''2. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך.''' לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת ה[[יער|יערות]] הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית. − − '''3. השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה תוך שנה אחת, הביאה להידלדלות ה[[קרקע]] תוך כמה שנים.''' זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק בתוך הקרקע ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. את תהליך הפרוק מבצעים חיידקים ופטריות בעזרתם של אורגניזמים גדולים יותר כמו תולעים. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ב[[יער]]. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. החריש העמוק וסילוק הצמחים מהקרקע פגעו בתולעים. בגלל סילוק הצמחים הישנים, לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב. בגלל הסיבה הזאת האנשים כרתו לעין ערוך יותר יערות ממה שהיה באמת נחוץ להם כבר בתקופות קדומות. − − ''הבנת התהליך שמתואר בנקודה 3 הוא קריטי להבנת הסיבות לבעייתיות החקלאות המודרנית כי הוא אולי הסיבה מספר 1 ל[[ברוא יערות]] ואחת הסיבות העיקריות ל[[בליית קרקע]] בתקופה הפרה תעשייתית וממשיך להוות בעיה חמורה גם היום. − '' − יתכן וזו היתה אחת הסיבות למה שנכתב בספר בראשית בפרק ד פסוק יב: "כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ". − − התהליך הזה קורה בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פתרון כזה לא מקודם כעת, פרט לניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ב[[יערות מאכל]]. − − '''4. בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה (יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות. − − '''5. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע.''' גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לא לרעות אותם יותר מידי, הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות. יש לציין שבשיטה כזו 2-3 עזים או פרות יכולות להספיק למשפחה ל-20 שנה ואם כל משפחה תגדל אותם לשימוש עצמי לא ייווצרו אדרים גדולים. במקרה כזה היער או ערבת העשב בה הם ירעו לא תהרס-לא יהיה עומס של הרבה מאוד בעלי חיים על שטח מצומצם. − − ''' לעומת זאת כליאה של בעלי חיים בכוח, הרבעה בכוח כדי שיתנו יותר חלב הרג הילדים שלהם כדי שיותר חלב יישאר, כליאת בעלי חיים כמלאי חי לבשר רק כי מתעצלים לרוץ אחרי הטרף ולצוד אותו, הרבעה בכוח של בעלי חיים כדי שיהיה יותר בשר ושומן בגוף שלהם, איננו צודק וגם ההשלכות הסביבתיות של פרקטיקה כזאת הם מזיקות מאוד.''' בדרך כלל השיטות האלה התפתחו כאשר החלו להשתמש בבעלי החיים לא רק כמקור מזון עצמי אלה למסחר, כמקור צבירת עושר. לזמן מסוים בעלי החיים האלה אפילו שמשו כיחידת חליפין במסחר, לפני הופעת הכסף. בגלל שמספר בעלי החיים האלה גדל מאוד, הרבה מאוד בעלי חיים התרכזו על שטח קטן והם גם אכלו יותר(כי הם ייצרו יותר חלב והיו אמורים לצבור יותר בשר בגוף שלהם) הם אכלו את רוב הצמחים הקטנים בשטח בו הם רעו אותם-עשבים שיחים ועצים צעירים, מה שהביא להתחלת העלמות היערות, להתחלת ההעלמות וההידרדרות של הערבות מכוסות העשב(כריתה מכוונת של יערות כדי לפנות מקום לעשב, כמקור מזון לבעלי החיים, החלה, בממדים גדולים, מאוחר יותר). − − כבר לפני 4,000 שנה החלו להופיע עמים נוודים באזורים בהם הפעילות העיקרית של בני האדם הייתה גידול בעלי חיים(גידול מקנה, בקר). האזורים האלה היו בעיקר ערבות מכוסות עשב, המתאים יותר לגידול מקנה, כי כמו שכבר נאמר, אז עוד לא כרתו שטחים גדולים של יער כדי לפנות מקום לעשבים, כדי להאכיל בעלי חיים. לכן גידול המקנה היה נפוץ יותר בערבות מאשר ב[[יער|יערות]]. '''המעבר לחיי נדודים נעשה בין השאר בגלל שבעלי החיים אכלו את כל העשב במקום מסוים והיה צריך לעבור למקום אחר. זה הוביל להידרדרות של המערכות האקולוגיות במקומות האלה, מה שהוביל ל[[מדבור]].''' − − יש סבירות שמה שנאמר בספר בראשית בפרק יג פסוקים ב-ח " וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. ג וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. ד אֶל-מְקוֹם, הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם, בָּרִאשֹׁנָה; וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם, בְּשֵׁם יְהוָה. ה וְגַם-לְלוֹט--הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם: הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. ו וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. ז וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ" קשור לתופעה הזו." − − '''7. סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה.''' לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה). − − נוסף על כך אותם החרקים שקוראים להם מזיקים ב[[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו יער, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם עוזרים לאוורר את הקרקע בחפירת מחילות וזה עוזר ליצירת קרקע חדשה. אותם העשבים שקוראים להם מזיקים גם עושים זאת. לכן חשוב לפחות לאחר איסוף התבואה לאפשר להם לשגשג חופשי. − − אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו{{הערה|Боханов А.Н., Горинов М.М [http://www.gumer.info/bibliotek_Buks/History/Bohan_2/37.php История России с древнейших времен до конца XX века]}}. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות. − − === ההשלכות של החקלאות שאיננה בת קיימא לפני התקופה התעשייתית=== − ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם. − − ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית (כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט. − − המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים. − − דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]]. − − בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}. − − אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים. − − סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות [[בצורת]], ו[[שינויי אקלים]]. חלק גדול מבעיות אלה קשור ל[[כריתת יערות]] ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של [[השפעות סביבתיות]] שונות כמו כריתת יערות שמובילה ל[[סחף קרקע]] לדוגמה. − − הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. − − === דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית === − במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב-7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}. − − הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים. − − כדוגמה לחקלאות בת קיימא בתקופה הטרום תעשייתית אפשר להביא את האינדיאנים של האיטי לפני הכיבוש הספרדי [https://en.wikipedia.org/wiki/Bartolom%C3%A9_de_las_Casas ברתולומאו דה לאס קאסאס] אחד החוקרים הכי גדולים של חיי האינדיאנים ואחד מהמגנים הכי גדולים שלהם, כתב בספרו המפורסם "היסטוריית האינדיות"(HISTORIA DE LAS INDIAS) בכרך 2, פרק 10, שהאינדיאנים חיו ביישובים בהם עסקו בין השאר בחקלאות, קצרו תבואה והוא בעצמו אכל את הלחם שייצרו ואת שאר פרות עבודתם. הוא טען שהם חיו ביישובים גדולים, מאורגנים, עם שלטון, והייתה להם אפילו משטרה קהילתית, מה שאופייני לעמים העוסקים בחקלאות כבר זמן רב. לטענתו הגרסה שאינדיאנים גרו "במערות" שקרית, במציאות הם הסתתרו שם כאשר הספרדים הגיעו, מה שנתן אפשרות להמציא אותה{{הערה|1=ברתולומאו דה לאס קאסאס [http://www.vostlit.info/Texts/rus13/Las_Kasas/text21.phtml?id=799 ИСТОРИЯ ИНДИЙ − HISTORIA DE LAS INDIAS − КНИГА ВТОРАЯ]Востлит}}. בספרו האחר "תיאור קצר של הרס האינדיות" בעמוד 9,10 הוא מתאר את האינדיאנים כעם הרחוק ביותר ממלחמה שהוא מכיר{{הערה|ברתולומה דה לאס קאסאס [http://www.columbia.edu/~daviss/work/files/presentations/casshort/ A SHORT ACCOUNT OF THE DESTRUCTION OF THE INDIES] 1992, Translation and notes © Nigel Griffin, 1992. Introduction © Anthony Pagden, 1992. − Published by the Penguin Group, London & New York,}} והוא חוזר על טענה זו במקומות רבים אחרים בספריו. הדבר מרמז על כך שחקלאות לא תמיד מביאה למלחמות. ייתכן והסיבה לכך היא שהאינדיאנים בדרך כלל צרכו רק את מה שהיו באמת צריכים-[[תרבות הצריכה]] לא הייתה מוכרת להם. את זה הוא מציין באותו הספר והעמוד שהוזכרו קודם ובמקומות אחרים בספריו. − − דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A8 שמואל נח קרמר] בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}. − − עוד דוגמה היא [[יערות מאכל]]. היום יש נתונים המעידים שאפילו ה[[יערות טרופיים|הג'ונגל באמזונס]] הוא בעצם חלקית סוג של יער מאכל: המקומיים השתדלו לתת יתרון לצמחים אכילים ולסלק צמחים מזיקים אבל עשו זאת בזהירות וללא פגיעה ב[[יער]]{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_gardening#Americas Forest gardening Americas]}}. − − ===גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה=== − במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויתו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות וב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] הובילו ל[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיה]] איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות. − − מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים. − − ===חקלאות בתקופה התעשייתית=== − [[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך. − − הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון. − − המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות אפקטיביות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדוגמה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף. − − ===חקלאות במהלך המאה ה-20=== − '''[[המהפכה הירוקה]]''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] במהלך המאה ה-20 תוך שימוש במיכון, [[תיעוש]], [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] מחקלאות מסורתית ל[[חקלאות תעשייתית]]. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שמומנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכנויות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref> − <ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref> − − תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך ל[[גידול אוכלוסין]] כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה ב[[משאבים מתכלים]] (במיוחד [[גז טבעי]], [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלג]]), להרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה ב[[מגוון ביולוגי|שונות הגנטית]] של הגידולים ול[[בעיות סביבתיות]] וחברתיות נוספות. − − [[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]] − − אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר [[רעב המוני]] קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ-15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דרסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דרסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון. − − לאחר שנתיים בדיוק ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה ה-21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים. − {{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}. − − === משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון === − בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}} − מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI+ − EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles − Elizabeth Frankenberg − Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: − POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH − ספטמבר 2014}} − במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.+ − סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר: + − 1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך. − 2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר. − 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה (כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות העניות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.
צמצום מאסיבי של הערך על היסטוריה חלקאית. דרוש עוד קצת להרחיבו אבל לא יותר מידי.
בהמשך גם התברר כי האדם הוא סוג של מין מהנדס סביבה- כלומר יש לו השפעות חזקות על סביבתו, במיוחד כאשר בני האדם רבים יותר ויכולים לתרות יותר אנרגיה וטכנולוגיה לרשותם - אבל ההשלכות של דבר זה לא תמיד צפויות מראש , לפעמים יש להם השלכות הרסניות על הטבע או על איכות החיים של האדם ולפעמים פגיעה חזקה מידי בטבע היא מעין בומרנג שפוגע בהמשך באדם.
בהמשך גם התברר כי האדם הוא סוג של מין מהנדס סביבה- כלומר יש לו השפעות חזקות על סביבתו, במיוחד כאשר בני האדם רבים יותר ויכולים לתרות יותר אנרגיה וטכנולוגיה לרשותם - אבל ההשלכות של דבר זה לא תמיד צפויות מראש , לפעמים יש להם השלכות הרסניות על הטבע או על איכות החיים של האדם ולפעמים פגיעה חזקה מידי בטבע היא מעין בומרנג שפוגע בהמשך באדם.
אחת התעלומות המרכזיות היא איפה מתי ואיך הפכו בני האדם שיש להם תכונות יחודיות ושונות למדי מבעלי חייים אחרים – עם שימוש רב בכלים וטכנולוגיה, חברות מורכבות, שפה וכתב והיבטים נוספים. בעבר היו הסברים שונים לדבר כזה – כמו היכולת לייצר כלים או לשלוט באש. הסברים אלה נפסלו מאוחר יותר. בני אדם, ובכלל זה מינים אחרים של בני אדם, ייצרו כלים ושלטו באש כמה מאות אלפי שנים. דבר זה נתן לבני האדם יתרונות שונים אבל החברות האנושית לא השתנו הרבה עם זאת השליטה באש כנראה גרמה לשינוי ביחס בין המוח לבין הקיבה ואפשרה התפתחות מוחית גדולה יותר.
מדענים כיום חושבים שההסבר העיקרי לעליית ההומו ספאינס לפני כ-70 אלף שנה הוא התפתחות השפה או [[המהפכה הלשונית]] שאפשרה לבני האדם מסוג הומו סאפינס יכולות שלא היו קיימות קודם. יכולת אחת היא שיתוף פעולה בפעולות כמו ציד ותחומים אחרים. יכולת אחרת היא היכולת לדבר על יחסים בין בני אדם אחרים ובכך יכולת לשמור על קבוצות גדולות יותר שיש להן יתרון צבאי על פני קבוצות קטנות יותר. יכולת אחרת שהיא כנראה חשובה עוד יותר היא היכולת לבנות [[מיתוסים]] או סיפורים מאחדים שיכולים ליצור שיתופי פעולה בין אלפי ואף מיליוני בני אדם שלא מכירים זה את זה.
== היסטוריית החקלאות ==
==התפתחות הציבליציזה האנושית==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}
[[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}.
עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח '''איסוף התבואה''': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. גם אילוף בעלי החיים החל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.
המעבר לחקלאות החל במקומות שונים בתקופות שונות. מעבר הקדום ביותר לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.
בעבר מדענים חשבו כי [[חקלאות]] הייתה התפתחות הכרחית משום שהיא מהווה יתרון ברור על פני חיים של ציידים לקטים – שכן במקום לחפש אחר מזון אפשר פשוט לגדל אותו. דבר זה הוא שוב הופעה של [[מיתוס הקידמה]] לפיו יש כיוון ברור של שיפור בתנאי החיים וכו'. בהמשך התברר כי חיי החקלאים היו לעיתים קרובות גרועים בהרבה – הם חיו פחות זמן, אכלו פחות מזון והיו נותנים למלחמות אכזריות יותר – זאת עקב שילוב של תנאים חיים קשים יותר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר , ומבנה חברתי היררכי ודורסני יותר . עם זאת החקלאים היו מוצלחים יותר כחברה לוחמת לעומת ציידים לקטים – בגלל קיומן של חברות גדולות יותר , יותר התמחות , כלי נשק מתוחכמים יותר ועוד. מעבר לכך המעבר לחקלאות הצליח לגדל יותר מזון בשטח לעומת ציידים לקטים - לכן מדובר ב[[נעילה טכנולוגית]] – האבולוציה לא תמיד משפרת את תנאי המחייה של היצורים שמעורבים בה.
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==
== מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות ==