שורה 6: |
שורה 6: |
| ==היסטוריה של הליכה ברגל== | | ==היסטוריה של הליכה ברגל== |
| התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות כהולכי רגל למוצרים ולשירותים עירוניים. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, בלוקים קצרים מאפשרים גמישות הליכה ומניעת עיקופים גדולים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה ([[בניה מרקמית]]. בערים אלה יש [[עירוב שימושים]] - פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בצמוד לבתי מגורים. בערים חמות יש התייחסות רבה ל[[הצללה במרחב הציבורי]] - כולל צל מרחובות צרים, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל. | | התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות כהולכי רגל למוצרים ולשירותים עירוניים. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, בלוקים קצרים מאפשרים גמישות הליכה ומניעת עיקופים גדולים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה ([[בניה מרקמית]]. בערים אלה יש [[עירוב שימושים]] - פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בצמוד לבתי מגורים. בערים חמות יש התייחסות רבה ל[[הצללה במרחב הציבורי]] - כולל צל מרחובות צרים, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל. |
− | | + | [[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|300px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]] |
− | [[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]] | |
| מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000 איש), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref> | | מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000 איש), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref> |
| ===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי=== | | ===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי=== |
שורה 39: |
שורה 38: |
| בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]]) ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]]. | | בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]]) ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]]. |
| | | |
− | בחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית יחסית לרכב פרטי. דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות במכוניות כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מוחדשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''. | + | בחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית יחסית לרכב פרטי. דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות במכוניות כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מחודשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''. |
− | | |
− | [[תמונה:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|thumb|300px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. לבני אדם נוח יותר ללכת או לנסוע על אופניים בטמפרטורות נוחות, לכן [[טבע עירוני]] הוא היבט חשוב של תכנון נעים להולכי רגל מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה].]]
| |
| | | |
| ==אחוז הולכי הרגל== | | ==אחוז הולכי הרגל== |
שורה 81: |
שורה 78: |
| | | |
| ===היבטים נוספים=== | | ===היבטים נוספים=== |
| + | [[תמונה:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|thumb|200px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. לבני אדם נוח יותר ללכת או לנסוע על אופניים בטמפרטורות נוחות, לכן [[טבע עירוני]] הוא היבט חשוב של תכנון נעים להולכי רגל מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה].]] |
| * '''[[הצללה]] ומשטר אקלימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים כמו צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות) ומניעת [[אי חום עירוני]] יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האקלימית של הולכי הרגל. צל מוגש בדרך כלל על ידי נטיעת עצים ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים. | | * '''[[הצללה]] ומשטר אקלימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים כמו צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות) ומניעת [[אי חום עירוני]] יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האקלימית של הולכי הרגל. צל מוגש בדרך כלל על ידי נטיעת עצים ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים. |
| * '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט חשוב הוא מניעת שלוליות במדרכה, מניעת הצטברות גשם בכבישים ומניעת התזה של מכוניות על הולכי רגל. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בבניינים כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים. | | * '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט חשוב הוא מניעת שלוליות במדרכה, מניעת הצטברות גשם בכבישים ומניעת התזה של מכוניות על הולכי רגל. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בבניינים כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים. |