שינויים

* [[פייזר]] (ארצות הברית)

* [[פייזר]] (ארצות הברית)

* [[באייר]] (גרמניה)

* [[באייר]] (גרמניה)

* [[גלקסוסמיתקליין]] (בריטניה)

* [[גלקסו סמית' קליין]] (בריטניה)

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] (ארצות הברית)

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] (ארצות הברית)

* סאנופי-אבנטיס (צרפת)

* סאנופי-אבנטיס (צרפת)

==ביקורת על תעשיית התרופות==

==ביקורת על תעשיית התרופות==

קיימת ביקורת משמעותית מול חברות התרופות. במשך שנים ביקורת זו היתה גורמים בתחום הרפואה האלרטנטיבית, והיתה נטיה לזלזל בביקורת זו. בשנים האחרונות הצטרפו לביקורת זו רופאים, חוקרים, כלכלנים ועיתונאים שמבקרים היבטים בעייתים שונים בתעשיית התרופות.  

קיימת ביקורת משמעותית מול חברות התרופות. במשך שנים ביקורת זו היתה גורמים בתחום הרפואה האלטרנטיבית, והיתה נטיה לזלזל בביקורת זו. בשנים האחרונות הצטרפו לביקורת זו רופאים, חוקרים, כלכלנים ועיתונאים שמבקרים היבטים בעייתיים שונים בתעשיית התרופות.  

בין המבקרים של חברות התרופות נכללים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]]. בספרם [[תורת ההונאה]] שטוענים כי חברות התרופות הצליחו לנצל פרצות ב[[רגולציה]], לבצע הטיית מחקרים, והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. מבקרת בולטת אחרת של חברות התרופות היא ד"ר מרסיה אנג'ל, רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. שהוציא ספר בשם [[האמת על חברות התרופות (ספר)|האמת על חברות התרופות]] מרסיה טוענת כי חברות התרופות הן חברות רווחיות מאוד ביחס לחברות אחרות, כי הן מוציאות כסף רב על שיווק ואדמיניסרטציה - יותר מאשר על מחקר, וכי חלק גדול מהתרופות החדשות שמאושרות הן לאו דווקא תרופות חדשניות וטובות יותר מאשר התרופות הישנות.  

בין המבקרים של חברות התרופות נכללים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]]. בספרם [[תורת ההונאה]] שטוענים כי חברות התרופות הצליחו לנצל פרצות ב[[רגולציה]], לבצע הטיית מחקרים, והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. מבקרת בולטת אחרת של חברות התרופות היא ד"ר מרסיה אנג'ל, רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. שהוציא ספר בשם [[האמת על חברות התרופות (ספר)|האמת על חברות התרופות]] אנג'ל טוענת כי חברות התרופות הן חברות רווחיות מאוד ביחס לחברות אחרות, כי הן מוציאות כסף רב על שיווק ואדמיניסטרציה - יותר מאשר על מחקר, וכי חלק גדול מהתרופות החדשות שמאושרות הן לאו דווקא תרופות חדשניות וטובות יותר מאשר התרופות הישנות.  

===טיפול בתסמינים ולא במניעה===

===טיפול בתסמינים ולא במניעה===

{{הפניה לערך מורחב|בריאות הציבור}}

{{הפניה לערך מורחב|בריאות הציבור}}

גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים, והלשקיע פחות מידי כסף ותשומת לב ב[[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]] ו[[בריאות הציבור]]  - כמתן  מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.  

גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים, ולהשקיע פחות מידי כסף ותשומת לב ב[[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]] ו[[בריאות הציבור]]  - כמתן  מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.  

דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] הוא במניעת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] בתחומים כמו [[מחלות לב]], שבץ, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[אורח חיים  יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8%-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20%-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון ובריאות|עישון תורם לסרטן]], ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים. [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]] היא דוגמה לאסטרטגיה ציבורית שניתן לנקוט כדי להוריד את מספר המעשנים ולחסוך כסף רב בטיפולים מאוחרים יותר.  

דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] הוא במניעת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] בתחומים כמו [[מחלות לב]], שבץ, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[אורח חיים  יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8%-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20%-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון ובריאות|עישון תורם לסרטן]], ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים. [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]] היא דוגמה לאסטרטגיה ציבורית שניתן לנקוט כדי להוריד את מספר המעשנים ולחסוך כסף רב בטיפולים מאוחרים יותר.  

[[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] הם במקרים רבים סוג של [[מוצר ציבורי]] - ניתן להנות מהם גם אם לא שילמת עליהם, והנאה של אדם אחרלא מקטינה את ההנאה מהם על ידי אדם אחר. לדוגמה קמפיין שמזהיר נגד [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] יכול למנוע מאדם מסויים להתחיל לעשן [[התמכרות לניקוטין|ולהתמכר לניקוטין]], גם אם לא שילם על כך כסף, וחשיפה למידע חשוב כזה על ידי אדם אחד לא מונעת חשיפה של אדם אחר. דווקא משום שתחומים אלה הם מוצר ציבורי שניתן לייצר לכאורה במחיר זול באופן יחסי ובכך להועיל לאוכלוסיה גדולה, ומשום שקשה להרוויח מתחומים אלה, השוק אינו מייצר מוצרים ציבוריים אלה בכמות מספקת. הספקת הדברים האלה על ידי ממשלה כרוכה בבעיות נוספות. כך או כך קידום בריאות ורפואה מונעת הן ברוב המקרים מנוגדות לאינטרס הכלכלי של חברות התרופות.

[[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] הם במקרים רבים סוג של [[מוצר ציבורי]] - ניתן להנות מהם גם אם לא שילמת עליהם, והנאה של אדם אחר לא מקטינה את ההנאה מהם על ידי אדם אחר. לדוגמה קמפיין שמזהיר נגד [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] יכול למנוע מאדם מסויים להתחיל לעשן [[התמכרות לניקוטין|ולהתמכר לניקוטין]], גם אם לא שילם על כך כסף, וחשיפה למידע חשוב כזה על ידי אדם אחד לא מונעת חשיפה של אדם אחר. דווקא משום שתחומים אלה הם מוצר ציבורי שניתן לייצר לכאורה במחיר זול באופן יחסי ובכך להועיל לאוכלוסיה גדולה, ומשום שקשה להרוויח מתחומים אלה, השוק אינו מייצר מוצרים ציבוריים אלה בכמות מספקת. הספקת הדברים האלה על ידי ממשלה כרוכה בבעיות נוספות. כך או כך קידום בריאות ורפואה מונעת הן ברוב המקרים מנוגדות לאינטרס הכלכלי של חברות התרופות.

מחקר שבוצע בשנת 2004, הראה שכמחצית ממקרי המוות בארצות הברית בשנת 2000 נבעו מהתנהגויות וחשיפות שניתן היה למנוע אותן. סיבות מרכזיות כוללות מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה כרוניות, פגיעות מכוונות, [[סוכרת]] ומחלות זיהומיות מסוימות.<ref>Mokdad, A. H., Marks, J. S., Stroup, D. F., & Gerberding, J. L. (2004). Actual Causes of Death in the United States, 2000. Journal of the American Medical Association,291(10), 1238-1245.</ref> דוגמאות מרכזיות לחשיבות של קידום בריאות כוללות [[מניעת עישון]], [[אורח חיים פעיל]], [[תזונה בריאה]] והפחתת שתיית [[אלכוהול]], הפחתת [[זיהום]] לסוגיו, הפחתת [[מתח נפשי]] עודף והפחתת [[תאונות דרכים]].  

מחקר שבוצע בשנת 2004, הראה שכמחצית ממקרי המוות בארצות הברית בשנת 2000 נבעו מהתנהגויות וחשיפות שניתן היה למנוע אותן. סיבות מרכזיות כוללות מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה כרוניות, פגיעות מכוונות, [[סוכרת]] ומחלות זיהומיות מסוימות.<ref>Mokdad, A. H., Marks, J. S., Stroup, D. F., & Gerberding, J. L. (2004). Actual Causes of Death in the United States, 2000. Journal of the American Medical Association,291(10), 1238-1245.</ref> דוגמאות מרכזיות לחשיבות של קידום בריאות כוללות [[מניעת עישון]], [[אורח חיים פעיל]], [[תזונה בריאה]] והפחתת שתיית [[אלכוהול]], הפחתת [[זיהום]] לסוגיו, הפחתת [[מתח נפשי]] עודף והפחתת [[תאונות דרכים]].  

* "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה "ויוקס" עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref> הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כתבו בספר [[תורת ההונאה]] שיוחד לחברות התרופות כי הם  החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי חברות התרופות הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע הטיית מחקרים. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. לפי הכלכלנים, מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.

* "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה "ויוקס" עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref> הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כתבו בספר [[תורת ההונאה]] שיוחד לחברות התרופות כי הם  החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי חברות התרופות הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע הטיית מחקרים. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. המחברים מראים כי החברה יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. לפי הכלכלנים, מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן.

* מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הוויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/>

* מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הוויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/>

* מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמיתקליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/>

* מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמית קליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/>

* חברת התרופות וויאט, עסקה בקידום מאמרים מדעיים מסוג "כותבי צללים" שיכתבו מאמרים מדעיים לכאורה כדי לקדם את התרופות שלה לטיפולים הורמנליים. הבעיות בטיפולים נתגלו בשנת 2002, ונשים רבות הפסיקו לבצע אותן. מניות החברה ירדו ב-50 אחוז. בשנת 2009 בעקבות הליך משפטי נגד החברה התברר היקף הפעילות בקידום מחקרים מוטים בעד התרופה. החברה נמכרה באותה שנה לחברת התרופות פייזר.  

* חברת התרופות וויאט, עסקה בקידום מאמרים מדעיים מסוג "כותבי צללים" שיכתבו מאמרים מדעיים לכאורה כדי לקדם את התרופות שלה לטיפולים הורמנליים. הבעיות בטיפולים נתגלו בשנת 2002, ונשים רבות הפסיקו לבצע אותן. מניות החברה ירדו ב-50 אחוז. בשנת 2009 בעקבות הליך משפטי נגד החברה התברר היקף הפעילות בקידום מחקרים מוטים בעד התרופה. החברה נמכרה באותה שנה לחברת התרופות פייזר.  

* חברת התרופות [[פייזר]] הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP<ref name="themarker2006"/>

* חברת התרופות [[פייזר]] הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP<ref name="themarker2006"/>