47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − מקור ווינט+ − 5/2/2006 − http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3211438,00.html+ − ==נתונים==+ − * סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו מבין המחלות הממאירות בישראל. − * בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים מתגלים מדי שנה. − * זהו הסרטן הקטלני ביותר, מדי שנה מתים 1,900 מהלוקים בו. − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''סרטן המעי הגס''' (באנגלית: '''Colorectal Cancer''') הוא [[מחלה]] הכוללת גידולים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ב[[המעי הגס|מעי הגס]], ב[[חלחולת]] וב[[תוספתן]]. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב ב[[פוליפ|פוליפים]] אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות [[קולונוסקופיה]], בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל [[ניתוח|ניתוחי]], ובמקרים רבים נדרשת גם [[כימותרפיה]].
סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.
בשנים האחרונות פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים. צפוי שבעקבות גמר [[פרויקט גנום האדם]] יפותחו תרופות המתאימות למבנה הגנטי הספציפי של החולה, אשר יקטינו עוד יותר את סיכויי התמותה.
[[קטגוריה: בריאות]]
==תסמינים==
לעתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת [[דם סמוי בצואה]] וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור [[פי הטבעת]], יש יותר תסמיני-מעי כגון:
* שינויים בהרגלי היציאות:
** שינוי בתדירות ([[שלשול]] או [[עצירות]])
** שינוי באיכות ה[[צואה]]
** שינוי בעקביות הצואה
* דם בצואה או דימום מפי הטבעת
* צואה עם מוקוס
* צואה שחורה דמוית זפת או צואה שמתמהמת (מלנה)
* תחושה של התרוקנות חלקית, או טחירה (טנסמוס), (שיוך רק לסרטן החלחולת)
* ירידה בקליבר של הצואה (שיוך רק לסרטן החלחולת)
* חסימה בצואה (נדיר)
==מניעה==
רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית.
===מעקב===
רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים <ref>Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. ''Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy.'' [[N Engl J Med]] 1993;329:1977-81. PMID 8247072.</ref>.
===אורח חיים===
השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן <ref>Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].</ref>. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.
===מניעה כימית===
למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או [[חומצה פולית]] (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו [[אספירין]], מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של [[עכבר|עכברים]]. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים" [http://www.inra.fr/reseau-nacre/sci-memb/corpet/indexan.html], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים שהינם מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.
==בישראל==
בישראל סרטן המעי הגס הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי [[סרטן השד]]). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל- 3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.
על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369785,00.html דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה] מיטל יסעור בית-אור, 26.02.07, Ynet
</ref>
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2001 מתו ממנו 1342 בני אדם - יותר מאשר סרטן השד, ובדומה לסרטן הריאות. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים.
למרות זאת, יש בישראל העדר מודעות למחלה, דבר הגורם לתמותה גבוה. על פי סקר משנת 2007 של האגודה למלחמה בסרטן, בקרב גברים ונשים מעל גיל 50, פחות ממחצית שמעו על בדיקה של דם סמוי בצואה, שאמורה להיות מבוצעת באופן קבוע בגיל זה. מבין אלו ששמעו על הבדיקה 58 אחוזים אכן נבדקו, כאשר אלו שלא נבדקו נימקו זאת בעצלנות, או בפחד מפני הבדיקה או מתוצאותיה.<ref>
[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369822,00.html סקר: רוב האוכלוסייה המבוגרת נמנעת מבדיקות מוקדמות לסרטן המעי הגס בגלל עצלות ופחד] מיטל יסעור בית-אור, 26.02.07 Ynet</ref>
על פי פרופסור אליעזר רובינזון, יו"ר [[האגודה למלחמה בסרטן]] שיעורי הבדיקה לגילוי מוקדם עומדים בארץ על 20% אחוז, בהשוואה ל-57% בארצות הברית. וכן כ-40 אחוז מהחולים בישראל מתים לעומת כ-33 אחוזים בארצות הברית.
כמו כן לדבריו יש חשיבות ל: "החדרת המודעות, בעיקר לאוכלוסייה הבריאה, לכך שסרטן המעי הגס ניתן למניעה על ידי שמירה על משקל תקין, תזונה נכונה ופעילות גופנית. כמו כן, ניתן כיום לגלות את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם".
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סרטן]]