שינויים

אחת מהנחות היסוד של המודל הקפיטליסטי ושל התאוריה הנאו-קלאסית היא שכלל האוכלוסייה, ללא קשר לפרמטר כלשהו, נהנית מהבטחה של זכויות הקניין שלה. היינו מה ששלי, שלי, ואין לאיש את הזכות או היכולת לקחת זאת מבלי רשותי.  

אחת מהנחות היסוד של המודל הקפיטליסטי ושל התאוריה הנאו-קלאסית היא שכלל האוכלוסייה, ללא קשר לפרמטר כלשהו, נהנית מהבטחה של זכויות הקניין שלה. היינו מה ששלי, שלי, ואין לאיש את הזכות או היכולת לקחת זאת מבלי רשותי.  

נדמה לי שהכלכלן המוסדי אבנר גרייף שואל את השאלה הבאה: אם אנו מניחים כי אין מוסדות, וכי כולם מתנהגים באופן אנוכי, וכי כדי לקיים את הערכת\ משטר הקפיטליסטי יש צורך במשטרה (ומערכת משפט), מה ימנע מהמשטרה להיות מושחתת עד היסוד, כלומר לא לשמור על חוקים כלשהם של קניין רכוש או בטחון אישי אלא לאכוף את החוקים על פי התמריצים למקסם את מירב התועלת האישית של השוטר, או פשוט את מרבית הכסף שלו- היינו לקבל שוחד מכל מי שמוכן לשלם, ע"פ המרבה במחיר? התשובה הכללית לשאלה זו נחלקת בדרך כלל ל שתיים:

נדמה לי שהכלכלן המוסדי אבנר גרייף שואל את השאלה הבאה: אם אנו מניחים כי אין מוסדות, וכי כולם מתנהגים באופן אנוכי, וכי כדי לקיים את הערכת\ משטר הקפיטליסטי יש צורך במשטרה (ומערכת משפט), מה ימנע מהמשטרה להיות מושחתת עד היסוד, כלומר לא לשמור על חוקים כלשהם של קניין רכוש או בטחון אישי אלא לאכוף את החוקים על פי התמריצים למקסם את מירב התועלת האישית של השוטר, או פשוט את מרבית הכסף שלו- היינו לקבל שוחד מכל מי שמוכן לשלם, ע"פ המרבה במחיר? התשובה הכללית לשאלה זו נחלקת בדרך כלל לשתיים:

# הנחה שהמשטרה, ומוסדות השלטון באופן כללי פועלים באופן "אידאלי", לדוגמה מחזירים לציבור את כל הכסף שנלקח ממנו במיסים. ברור שהנחה זו סוטה מהנחה הכללית של הקפיטליסטים שהיא שאנשים פועלים באופן אנוכי, ולא על פי אידאלים נשגבים כלשהם. הנחה זו מאפשרת לתאוריה הנאו-קלאסית להראות:

# הנחה שהמשטרה, ומוסדות השלטון באופן כללי פועלים באופן "אידאלי", לדוגמה מחזירים לציבור את כל הכסף שנלקח ממנו במיסים. ברור שהנחה זו סוטה מהנחה הכללית של הקפיטליסטים שהיא שאנשים פועלים באופן אנוכי, ולא על פי אידאלים נשגבים כלשהם. הנחה זו מאפשרת לתאוריה הנאו-קלאסית להראות:

## שגם במצב זה הרווחה נפגעת, ולכן מדינה היא דבר "רע".  

## שגם במצב זה הרווחה נפגעת, ולכן מדינה היא דבר "רע".