שינויים

[[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|התחממות כדור הארץ גוררת הפשרה של שלג הקרח]], ודבר זה גורר שינוי באלבדו - כך שיותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] חזקה יותר וחוזר חלילה. הדבר יוצר [[לולאת משוב]] מחזקת.  

[[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|התחממות כדור הארץ גוררת הפשרה של שלג הקרח]], ודבר זה גורר שינוי באלבדו - כך שיותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] חזקה יותר וחוזר חלילה. הדבר יוצר [[לולאת משוב]] מחזקת.  

הסיבה היסודית לכך היא אלבדו - אחוז הקרינה שחוזרת מגוף שפגע בו קרינת אור. חומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה. לדוגמה זכוכית  -  כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת חזרה ואם קרינה זו פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים. לעומת זאת יש חומרים שסופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן הם לא מסוונרים אותנו, אבל אם נוגעים בהם מרגישים שהם חמים מאד, שכן הם ספגו את קרינת השמש והמירו אותה לחום. באופן כללי ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה וממיר אותה לחום. תכונה זו מכונה אלבדו. ככל שיותר קרינה  מוחזרת (פחות קרינה נצברת) האלבדו גבוה יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה - האלבדו של שלג טרי הוא והוא עומד על כ-90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך ובממוצע עומד על 37-39% {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו]}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר.

הסיבה היסודית לכך היא אלבדו - אחוז הקרינה שחוזרת מגוף שפגע בו קרינת אור. חומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה. לדוגמה זכוכית  -  כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת חזרה ואם קרינה זו פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים. לעומת זאת יש חומרים שסופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן הם לא מסוונרים אותנו, אבל אם נוגעים בהם מרגישים שהם חמים מאד, שכן הם ספגו את קרינת השמש והמירו אותה לחום. באופן כללי ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה וממיר אותה לחום. תכונה זו מכונה אלבדו. ככל שיותר קרינה  מוחזרת (פחות קרינה נצברת) האלבדו גבוה יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה - האלבדו של שלג טרי הוא והוא עומד על כ-90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך ובממוצע עומד על 37%-39% {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו]}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר.

===הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון===

===הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון===

כאשר זרם הסילון נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. פירוש הדבר שמזג אוויר קיצוני עלול להמשך יותר זמן -  מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום ל[[בצורת]].  

כאשר זרם הסילון נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. פירוש הדבר שמזג אוויר קיצוני עלול להמשך יותר זמן -  מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום ל[[בצורת]].  

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד' ולא מביאות גשם. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד' ולא מביאות גשם. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשיטפון.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן{{הערה|ילנה קיבלצ'יץ' [http://www.1tv.ru/news/2017-06-04/326450-v_kontse_maya_v_moskve_proshel_samyy_silnyy_uragan_za_poslednie_sto_let_uchenye_govoryat_ob_izmenenii_klimata בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים] 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון}}{{הערה|אלקסיי סטיינרט [https://riamo.ru/article/219895/holodnoe-leto-2017-chto-proishodit-s-pogodoj-v-moskve-i-podmoskove.xl הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה] 22.06.2017 ריאמו}}.

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן{{הערה|ילנה קיבלצ'יץ' [http://www.1tv.ru/news/2017-06-04/326450-v_kontse_maya_v_moskve_proshel_samyy_silnyy_uragan_za_poslednie_sto_let_uchenye_govoryat_ob_izmenenii_klimata בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים] 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון}}{{הערה|אלקסיי סטיינרט [https://riamo.ru/article/219895/holodnoe-leto-2017-chto-proishodit-s-pogodoj-v-moskve-i-podmoskove.xl הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה] 22.06.2017 ריאמו}}.

* ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר], 01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.

* ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר], 01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאיזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ליוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

ב-2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאיזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ליוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות.לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.2019, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאיזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאיזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

* [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור]]

* [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור]]

* [[הכחשת אקלים]]

* [[הכחשת אקלים]]

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Rossby_wave גלי רוסבי] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Rossby_wave גלי רוסבי] בויקיפדיה האנגלית

* ג'ף מסטרס, [https://www.hayadan.org.il/jet-stream-become-strange-300415 זרם הסילון נעשה מוזר], סיינטיפיק אמריקן ישראל באתר "הידען", 30 באפריל, 2015

* ג'ף מסטרס, [https://www.hayadan.org.il/jet-stream-become-strange-300415 זרם הסילון נעשה מוזר], סיינטיפיק אמריקן ישראל באתר "הידען", 30 באפריל, 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=Ebata9a29R4 Jet Stream (Polar Vortex) and Climate Change Science] , Climate State,  3 בפבר׳ 2019

* [https://www.youtube.com/watch?v=Ebata9a29R4 Jet Stream (Polar Vortex) and Climate Change Science] , Climate State,  3 בפברואר 2019

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]