47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 41:
שורה 41: + + + + שורה 55:
שורה 59: − + − + שורה 64:
שורה 68: − + − − ===חשיפה לשמש=== − חשיפה לקרינת שמש מעודדת היווצרות גידולים סרטניים של העור. מריחה של קרמי הגנה עשויה לסנן חלק מהקרינה מסוג UVB המעודדת סרטן, אבל בטווח הארוך יכולה להיות לה השפעה הפוכה - קרמי ההגנה מונעים כוויות של העור ובכך מספקים אשליה של בטיחות ומעודדים חשיפה ארוכה לשמש. − − פתרון טוב יותר הוא ביגוד מתאים - כובעים רחבים ובגדים ארוכים וקלים לכיסוי שטח העור בקיץ בשעות החמות. בנוסף רצוי להישאר בשעות החמות ביותר בשטח מוצל. שורה 75:
שורה 74: − + + + + + + + +
←חשיפה לגורמים מסרטנים
==חשיפה לגורמים מסרטנים==
==חשיפה לגורמים מסרטנים==
{{הפניה לערך מורחב|מניעת סרטן}}
רשימת הגורמים המסרטנים אומרת עד כמה בטוחים החוקרים בכך שגורם מסויים הוא מסרטן, אבל היא לא אומרת כמה תורם גורם מסויים לתחלואה במחלות סרטן. גורמים מסרטנים נפוצים יותר יכולים לתרום מגורמים מסרטנים חמורים אבל נדירים יותר.
להלן כמה גורמי גורמים מסרטנים נפוצים וחשובים.
===עישון===
===עישון===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עישון]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], [[עישון בישראל]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עישון]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], [[עישון בישראל]]}}
ברחבי העולם, אלכוהול גורם ל-4% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן הלבלב]], 8% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן השד]], 10% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן המעי הגס]], 12% ממקרי המוות עקב [[סרטן הכבד]], 22% ממקרי התמותה מ[[סרטן הוושט]], ו- 23% מהתמותה עקב [[סרטן הגרון]]. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}} יש לשים לב כי מדובר בממוצע כלל-עולמי. הוא יכול להשתנות בין גברים לנשים וכן בין תרבויות שונות - תרומת אלכוהול לסרטן היא כנראה גבוה יותר במדינות שבהן אנשים שותים יותר אלכוהול כמו מזרח אירופה.
ברחבי העולם, אלכוהול גורם ל-4% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן הלבלב]], 8% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן השד]], 10% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן המעי הגס]], 12% ממקרי המוות עקב [[סרטן הכבד]], 22% ממקרי התמותה מ[[סרטן הוושט]], ו- 23% מהתמותה עקב [[סרטן הגרון]]. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}} יש לשים לב כי מדובר בממוצע כלל-עולמי. הוא יכול להשתנות בין גברים לנשים וכן בין תרבויות שונות - תרומת אלכוהול לסרטן היא כנראה גבוה יותר במדינות שבהן אנשים שותים יותר אלכוהול כמו מזרח אירופה.
===הכנת מזון===
===הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות כמו טיגון או מנגל===
הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות, לדוגמה הכנה שלו בגריל או במנגל, יכול להוביל לכמויות זעירות של קרצינוגנים חזקים רבים שדומים לאלו שנמצאים בעשן הסיגריות (לדוגמה Benzo(a)pyrene). חריכה של מזון בטיגון או אפייה עלולה ליצור לתרכובות הדומות לאפר פחם או פירוליזה של טבק (פירוליזה הוא תהליך פירוק ביומסה על ידי חימומה לטמפרטורה גבוהה, הנעה בין 300 ל-500 מעלות צלזיוס, ללא נוכחות חמצן) שהם גורמים מסרטנים.
הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות, לדוגמה הכנה שלו בגריל או במנגל, יכול להוביל לכמויות זעירות של מסרטנים חזקים רבים שדומים לאלו ש[[עישון ובריאות|נמצאים בעשן הסיגריות]] (לדוגמה Benzo(a)pyrene). חריכה של מזון בטיגון או אפייה עלולה ליצור לתרכובות הדומות לאפר פחם או פירוליזה של טבק (פירוליזה הוא תהליך פירוק ביומסה על ידי חימומה לטמפרטורה גבוהה, הנעה בין 300 ל-500 מעלות צלזיוס, ללא נוכחות חמצן) שהם גורמים מסרטנים.
מספר תוצרים של פירוליזה מסרטנת, כמו polynuclear aromatic hydrocarbons, מומרים על ידי האנזימים האנושיים ל-Epoxide שנקשרים בצורה פרמננטית ל-DNA. בישול מוקדם של בשרים במיקרוגל במשך 2-3 לפני הגריל או המחבת מקצר את הזמן במחבת ומקטין את הנוכחות של heterocyclic amine דבר שיכול להקטין את הסיכון של היווצרות של חומרים מסרטנים. דרך אחרת להקטין את החשיפה לחומרים מסרטנים במזון מוצעת על ידי [[טבעונאות|התנועה למזון נא]].
מספר תוצרים של פירוליזה מסרטנת, כמו polynuclear aromatic hydrocarbons, מומרים על ידי האנזימים האנושיים ל-Epoxide שנקשרים בצורה פרמננטית ל-DNA. בישול מוקדם של בשרים במיקרוגל במשך 2-3 לפני הגריל או המחבת מקצר את הזמן במחבת ומקטין את הנוכחות של heterocyclic amine דבר שיכול להקטין את הסיכון של היווצרות של חומרים מסרטנים. דרך אחרת להקטין את החשיפה לחומרים מסרטנים במזון מוצעת על ידי [[טבעונאות|התנועה למזון נא]].
בשנת 2015 נקבע שמוצרי מאפה, טוסטים וצ'יפס שעברו השחמה שעלולים לסרטן עקב כמויות גבוהות של הכימיקל אקרילאמיד. אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון. הוא נוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות, מעל 120 מעלות צלזיוס. מזונות מכילים כמויות גדולות יותר של אקרילאמיד, אם הם מתבשלים נאפים או מטוגנים משך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות. הכימיקל נוצר ומשתחרר מהמזון גם כאשר הוא מעובד על הגריל. {{הערה|שם=gal2017|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911736,00.html בריטניה: צ'יפס וטוסטים שחומים מדי - מסרטנים], ynet, 23.01.2017 }}
בשנת 2015 נקבע שמוצרי מאפה, טוסטים וצ'יפס שעברו השחמה שעלולים לסרטן עקב כמויות גבוהות של הכימיקל אקרילאמיד. אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון. הוא נוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות, מעל 120 מעלות צלזיוס. מזונות מכילים כמויות גדולות יותר של אקרילאמיד, אם הם מתבשלים נאפים או מטוגנים משך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות. הכימיקל נוצר ומשתחרר מהמזון גם כאשר הוא מעובד על הגריל. {{הערה|שם=gal2017|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911736,00.html בריטניה: צ'יפס וטוסטים שחומים מדי - מסרטנים], ynet, 23.01.2017 }}
בנובמבר 2015, חוקרי האיגוד הבריטי לבטיחות מזון דגמו מוצרים מ-50 בתי אב ובדקו את רמת החומר אקרילאמיד בהם. הממצאים הראו כי בפרוסת טוסט לא שחומה במיוחד נמצאה כמות של כ-9 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג משקל טוסט. בפרוסות הטוסט שחומות במיוחד, נמצא 167 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לק"ג. בצ'יפס נמצאה כמות גדולה בהרבה - של 1,052 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג צ'יפס. מוצרים המכילים כמות גבוהה של אקרילאמיד כוללים צ'יפס, טוסטים, קפה, לביבות וסופגניות. {{הערה|שם=gal2017}} בנוסף מזון מושחם עלול לגרום למחלות נוספות כמו מחלות לב, סוכרת ואף אלצהיימר.
בנובמבר 2015, חוקרי האיגוד הבריטי לבטיחות מזון דגמו מוצרים מ-50 בתי אב ובדקו את רמת החומר אקרילאמיד בהם. הממצאים הראו כי בפרוסת טוסט לא שחומה במיוחד נמצאה כמות של כ-9 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג משקל טוסט. בפרוסות הטוסט שחומות במיוחד, נמצא 167 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לק"ג. בצ'יפס נמצאה כמות גדולה בהרבה - של 1,052 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג צ'יפס. מוצרים המכילים כמות גבוהה של אקרילאמיד כוללים צ'יפס, טוסטים, קפה, לביבות וסופגניות. {{הערה|שם=gal2017}} בנוסף מזון מושחם עלול לגרום למחלות נוספות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ואף אלצהיימר.
===זיהום סביבתי===
===זיהום סביבתי===
[[זיהום סביבתי]], כולל [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] יכול לכלול חומרים מסרטנים. חלק מהחומרים המסרטנים כמו [[דיאוקסין]] פועלים על ידי חדירה למארג המזון - [[זיהום במזון]]. חלק מהמזהמים הסביבתיים מסרטנים על בעיקר לתושבים הגרים בסמיכות למפעלים מזהמים או לעובדים של מפעלים אלה.
[[זיהום סביבתי]], כולל [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] יכול לכלול חומרים מסרטנים. חלק מהחומרים המסרטנים כמו [[דיאוקסין]] פועלים על ידי חדירה למארג המזון - [[זיהום במזון]]. חלק מהמזהמים הסביבתיים מסרטנים על בעיקר לתושבים הגרים בסמיכות למפעלים מזהמים או לעובדים של מפעלים אלה.
מזהמים סביבתיים המוכרים כגורמים מסרטנים כוללים את החומרים: [[אזבסט]], [[תרכובות אורגניות נדיפות]], [[דיאוקסין]], [[חומר חלקיקי]], [[PCB]], [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[פורמלדהיד]], [[חומר חלקיקי]]. חומרים מסרטנים קיימים גם ב[[חומרי הדברה]].
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה [[הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן]] (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. וודאות הקשר בין שני הדברים נוגעת ל[[סרטן ריאות]]. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין [[סרטן שלפוחית השתן]]<ref>[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> גם זיהום אוויר ביתי (עקב שריפת דלקים ועצים בבית) נחשב מסרטן וודאי בקרב בני אדם. בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות וב[[האגודה למלחמה בסרטן|אגודה למלחמה בסרטן]] בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.2014}} ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב [[סרטן ריאות]]. {{הערה|שם=pollution2014|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014}} נוסף לסרטן, [[השפעות בריאות של זיהום אויר|זיהום אוויר גורר תחלואה ומוות עקב שלל גדול של מחלות]] כולל שבץ, מחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית ועוד מחלות.
מזהמים סביבתיים המוכרים כגורמים מסרטנים כוללים את החומרים: [[אזבסט]], [[תרכובות אורגניות נדיפות]], [[דיאוקסין]], [[PCB]], [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[פורמלדהיד]] ו[[חומר חלקיקי]]. חומרים מסרטנים קיימים גם ב[[חומרי הדברה]].
===חשיפה לשמש===
חשיפה לקרינת שמש מעודדת היווצרות [[סרטן עור|גידולים סרטניים של העור]]. מריחה של קרמי הגנה עשויה לסנן חלק מהקרינה מסוג UVB המעודדת סרטן, אבל בטווח הארוך יכולה להיות לה השפעה הפוכה - קרמי ההגנה מונעים כוויות של העור ובכך מספקים אשליה של בטיחות ומעודדים חשיפה ארוכה לשמש.
פתרון טוב יותר הוא ביגוד מתאים - כובעים רחבים ובגדים ארוכים וקלים לכיסוי שטח העור בקיץ בשעות החמות. בנוסף רצוי להישאר בשעות החמות ביותר בשטח מוצל. כמו כן מבחינה מערכתית ניתן לקדם [[צל במרחב הציבורי]] לדוגמה על ידי קידום [[עצים בעיר]].
==ראו גם==
==ראו גם==