שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''קהילות מדומיינות''' (באנגלית: Imagined Communities) הוא מושג שטבע ההיסטוריון ואיש מדעי המדינה [[בנדיקט אנדרסון]] בספרו בשם זה שיצא לאור ב-1983 ובמהדורה מורחבת ב-1991, בו דן בצמיחת רעיון ה[[לאומיות]] והתפתחותו לתופעה עולמית. | + | '''קהילות מדומיינות''' (באנגלית: '''Imagined Communities''') הוא מושג שטבע ההיסטוריון ואיש מדעי המדינה [[בנדיקט אנדרסון]] בספרו בשם זה שיצא לאור ב-1983 ובמהדורה מורחבת ב-1991, בו דן בצמיחת רעיון ה[[לאומיות]] והתפתחותו לתופעה עולמית. |
| | | |
| המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם. לטענתו, לאום ומדינת לאום הם דוגמאות בנות ימינו לקהילות מדומיינות, אשר החליפו במהלך ההיסטוריה קהילות מדומיינות אחרות, כגון קהילות המאמינים הגדולות של הנצרות, האסלאם והבודהיזם. קהילות קדומות אלו היו מורכבות ממיליוני אנשים בני תרבויות שונות, דוברי שפות שונות, המלוכדות אך ורק סביב רעיון דתי ומערכת של כתבי קודש (הכתובים בדרך כלל בשפה זרה להם). מושג דומה הוצג על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] במושגים [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. | | המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם. לטענתו, לאום ומדינת לאום הם דוגמאות בנות ימינו לקהילות מדומיינות, אשר החליפו במהלך ההיסטוריה קהילות מדומיינות אחרות, כגון קהילות המאמינים הגדולות של הנצרות, האסלאם והבודהיזם. קהילות קדומות אלו היו מורכבות ממיליוני אנשים בני תרבויות שונות, דוברי שפות שונות, המלוכדות אך ורק סביב רעיון דתי ומערכת של כתבי קודש (הכתובים בדרך כלל בשפה זרה להם). מושג דומה הוצג על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] במושגים [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. |
שורה 6: |
שורה 6: |
| | | |
| ==קפיטליזם הדפוס והפצת שפות אחידות== | | ==קפיטליזם הדפוס והפצת שפות אחידות== |
− | אנדרסון מבקש בספרו למצוא הסברים לשינוי התודעתי שהביא לגיבוש הקהילות המדומיינות הלאומיות במקום אלו הדתיות. אחד המרכיבים המרכזיים בהסברו את התופעה, הוא התפתחות ה[[דפוס]] במערכת הקפיטליסטית המוקדמת, או מה שהוא מכנה "קפיטליזם הדפוס" (print-capitalism), אשר שימש כ"נשא" של הפצת הרעיון הלאומי, הן בכך שהביא לגיבושן של שפות כתובות המאחדות ניבי דיבור שונים, והן ביצירת מצע של תודעת מציאות משותפת בקרב אוכלוסיות מפוזרות ומנותקות זו מזו. | + | אנדרסון מבקש בספרו למצוא הסברים לשינוי התודעתי שהביא לגיבוש הקהילות המדומיינות הלאומיות במקום אלו הדתיות. אחד המרכיבים המרכזיים בהסברו את התופעה, הוא התפתחות ה[[דפוס]] במערכת הקפיטליסטית המוקדמת, או מה שהוא מכנה "קפיטליזם הדפוס" (Print-capitalism), אשר שימש כ"נשא" של הפצת הרעיון הלאומי, הן בכך שהביא לגיבושן של שפות כתובות המאחדות ניבי דיבור שונים, והן ביצירת מצע של תודעת מציאות משותפת בקרב אוכלוסיות מפוזרות ומנותקות זו מזו. |
| | | |
− | מהפכת הדפוס באירופה במאה ה-15, במקביל לרפורמציה של לותר, הביאה לגידול ניכר בכתיבה בשפות המקומיות ה"המוניות" (קודם לכן שפת הכתיבה הייתה בעיקר לטינית), כאשר הפרוטסטנטים הפיצו תרגומים של כתבי הקודש לגרמנית ואחר כך לשפות נוספות. המוציאים לאור שהתפתחו עם צמיחתו של הקפיטליזם בתקופה זו הדפיסו את ספריהם, מתוך רצון להגדיל את השוק הפוטנציאלי, בשפות המקומיות. שפות אלה היו באופן טבעי מפוצלות לניבים אזוריים. העובדה שעתה היו ספרים הכתובים בניב "סטנדרטי" של השפה, שבדרך כלל התבסס על שפת הממשל או הניב המקובל בעילית החברתית או המדינית, גרמה לכך שלדוברים המשכילים של הניבים השונים של השפה הייתה לראשונה אפשרות להדבר זה עם זה בצורה שיבינו זה את זה. יתרה מזאת, ניבים אחרים הוסיפו להתקיים בעיקר בדיבור, אך במידה רבה נעלמו מהתודעה המשותפת, בעוד השפה הכתובה חיזקה תודעה משותפת של כל קוראיה. כך הפך הניב הצרפתי של אזור פריז ל"צרפתית", הקסטיליאנית ל"ספרדית", והניב הגרמני ששימש את לותר לתרגום כתבי הקודש היה הבסיס לגרמנית הכתובה הסטנדרטית (Hoch-Deutsch). | + | מהפכת הדפוס באירופה במאה ה-15, במקביל לרפורמציה של לותר, הביאה לגידול ניכר בכתיבה בשפות המקומיות ה"המוניות" (קודם לכן שפת הכתיבה הייתה בעיקר לטינית), כאשר הפרוטסטנטים הפיצו תרגומים של כתבי הקודש לגרמנית ואחר כך לשפות נוספות. המוציאים לאור שהתפתחו עם צמיחתו של הקפיטליזם בתקופה זו הדפיסו את ספריהם, מתוך רצון להגדיל את השוק הפוטנציאלי, בשפות המקומיות. שפות אלה היו באופן טבעי מפוצלות לניבים אזוריים. העובדה שעתה היו ספרים הכתובים בניב "סטנדרטי" של השפה, שבדרך כלל התבסס על שפת הממשל או הניב המקובל בעילית החברתית או המדינית, גרמה לכך שלדוברים המשכילים של הניבים השונים של השפה הייתה לראשונה אפשרות להידבר זה עם זה בצורה שיבינו זה את זה. יתרה מזאת, ניבים אחרים הוסיפו להתקיים בעיקר בדיבור, אך במידה רבה נעלמו מהתודעה המשותפת, בעוד השפה הכתובה חיזקה תודעה משותפת של כל קוראיה. כך הפך הניב הצרפתי של אזור פריז ל"צרפתית", הקסטיליאנית ל"ספרדית", והניב הגרמני ששימש את לותר לתרגום כתבי הקודש היה הבסיס לגרמנית הכתובה הסטנדרטית (Hoch-Deutsch). |
| | | |
| ==הרומנים והעיתונות== | | ==הרומנים והעיתונות== |
שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| בדומה לכך, הקרבות באמריקה הצפונית בשנים 1861–1865 ידועים כמלחמת האזרחים האמריקנית, ש"אחים" נלחמו בה זה נגד זה, למרות שלמעשה התנהלה בין שתי מדינות ריבוניות. במלחמת האזרחים בספרד השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות מדינות בבריגדות הבינלאומיות במה שהיה בעיניהם מלחמה על ערכים אוניברסליים, וממשל פרנקו הציג אותה כניצחון במאבק העולמי נגד הבולשביזם והאתאיזם. רק מאוחר יותר התפתח בהדרגה הזיכרון של מלחמה בינלאומית זו כמלחמת אחים ספרדית לאומית. מלחמות אחים, טראומטיות ככל שיהיו, הן עדות לכך שבני האומה הם "אחים", ולכן זיכרונן - והצורך להזכירן כל הזמן - משמש מרכיב מרכזי בתודעת הקהילה המדומיינת. | | בדומה לכך, הקרבות באמריקה הצפונית בשנים 1861–1865 ידועים כמלחמת האזרחים האמריקנית, ש"אחים" נלחמו בה זה נגד זה, למרות שלמעשה התנהלה בין שתי מדינות ריבוניות. במלחמת האזרחים בספרד השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות מדינות בבריגדות הבינלאומיות במה שהיה בעיניהם מלחמה על ערכים אוניברסליים, וממשל פרנקו הציג אותה כניצחון במאבק העולמי נגד הבולשביזם והאתאיזם. רק מאוחר יותר התפתח בהדרגה הזיכרון של מלחמה בינלאומית זו כמלחמת אחים ספרדית לאומית. מלחמות אחים, טראומטיות ככל שיהיו, הן עדות לכך שבני האומה הם "אחים", ולכן זיכרונן - והצורך להזכירן כל הזמן - משמש מרכיב מרכזי בתודעת הקהילה המדומיינת. |
| + | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[מיתוס]], [[סדר חברתי]] | | * [[מיתוס]], [[סדר חברתי]] |
שורה 28: |
שורה 29: |
| * [[לאומיות]] | | * [[לאומיות]] |
| * [[תרבות הצריכה]] | | * [[תרבות הצריכה]] |
− |
| |
| | | |
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
שורה 35: |
שורה 35: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Imagined_community קהילות מדומיינות] בויקיפדיה האנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Imagined_community קהילות מדומיינות] בוויקיפדיה האנגלית |
| | | |
| [[קטגוריה:פוליטיקה]] | | [[קטגוריה:פוליטיקה]] |
| [[קטגוריה:ספרי עיון]] | | [[קטגוריה:ספרי עיון]] |