שינויים

(כמו למקסם תועלת), ראקטיביים (מגיבים לשינויים בסביבה שהצליחו לזהות) ומסוגלים לתקשר עם סוכנים אחרים. אחד הקשיים הוא לאזן התנהגות ריאקטיבית מכוונת מטרה. תכנון מודלים בעלי סוכנים שיש להם רק התנהגות ראקטיבית היא דבר קל למדי, ומודלים אקולוגיים מבוססי פרטים יחידים מתייחסים לבעיות על ידי הדמייה של סוכנים לא אנושיים (לדוגמה DeAngelis and Gross, 1992).  

(כמו למקסם תועלת), ראקטיביים (מגיבים לשינויים בסביבה שהצליחו לזהות) ומסוגלים לתקשר עם סוכנים אחרים. אחד הקשיים הוא לאזן התנהגות ריאקטיבית מכוונת מטרה. תכנון מודלים בעלי סוכנים שיש להם רק התנהגות ראקטיבית היא דבר קל למדי, ומודלים אקולוגיים מבוססי פרטים יחידים מתייחסים לבעיות על ידי הדמייה של סוכנים לא אנושיים (לדוגמה DeAngelis and Gross, 1992).  

עם זאת בני אדם משלבים התנהגות מכוונת מטרה יחד עם תגובתיות. כלכלנים נאו קלאסיים מניחים סוכן אנוכי ורציונלי כדי לתאר התנהגות אינדיבידואלית. מודל זה מתאר אולי בני אדם שפועלים בשווקים תחרותיים מאוד, עורכים של מספר ניסויים טענו כי הדבר לא מייצגת את ההתנהגות של בני אדם במספר מצבים של קבלת החלטות שיש להם חשיבות לכלכלה אקולוגית (Gintis, 2000).  

עם זאת בני אדם משלבים התנהגות מכוונת מטרה יחד עם תגובתיות. כלכלנים נאו-קלאסיים מניחים סוכן אנוכי ורציונלי כדי לתאר התנהגות אינדיבידואלית. מודל זה מתאר אולי בני אדם שפועלים בשווקים תחרותיים מאוד, עורכים של מספר ניסויים טענו כי הדבר לא מייצגת את ההתנהגות של בני אדם במספר מצבים של קבלת החלטות שיש להם חשיבות לכלכלה אקולוגית (Gintis, 2000).  

עבור מצבים של הערכה כלכלית או פעולה משותפת יש חשיבות רבה למוטיבציה, הגינות והעדפות והמאפיינים של אלו עשויים להשתנות בין סוכנים שונים. כמו כן החלטות הקשורות בניהול סביבתי הינן מורכבות בדרך כלל ולא סביר שיש מצב שלסוכנים יש מידע מלא או הבנה מלאה של הבעיה. בכלכלה השתמשו במודלים של [[רציונליות חסומה]] וניתן להשתמש גם במונחים מתחום הפסיכולוגיה כדי להכליל מימדי התנהגות נוספים כמו רגשות, מוטיבציה ותפיסות. הצרה היא שהמסגרת הרחבה ביותר מזו של הסוכן האנוכי הרציונלי מספקת הרבה מאוד מסגרות ניתוח. במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] יש דגש רב על מודלים של למידה שמסבירים התנגהות שנצפתה בניסויים (Camerer, 2003) אחרים מתמקדים בהקמת השערות אודות איך אנשים מקבלים החלטות בבעיות פשוטות במסגרת לחץ זמן.

עבור מצבים של הערכה כלכלית או פעולה משותפת יש חשיבות רבה למוטיבציה, הגינות והעדפות והמאפיינים של אלו עשויים להשתנות בין סוכנים שונים. כמו כן החלטות הקשורות בניהול סביבתי הינן מורכבות בדרך כלל ולא סביר שיש מצב שלסוכנים יש מידע מלא או הבנה מלאה של הבעיה. בכלכלה השתמשו במודלים של [[רציונליות חסומה]] וניתן להשתמש גם במונחים מתחום הפסיכולוגיה כדי להכליל מימדי התנהגות נוספים כמו רגשות, מוטיבציה ותפיסות. הצרה היא שהמסגרת הרחבה ביותר מזו של הסוכן האנוכי הרציונלי מספקת הרבה מאוד מסגרות ניתוח. במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] יש דגש רב על מודלים של למידה שמסבירים התנגהות שנצפתה בניסויים (Camerer, 2003) אחרים מתמקדים בהקמת השערות אודות איך אנשים מקבלים החלטות בבעיות פשוטות במסגרת לחץ זמן.