שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נאו " ב־"נאו-"
שורה 8: שורה 8:       −
בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [[מילטון פרידמן]] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארצות הברית. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארצות הברית בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  
+
בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [[מילטון פרידמן]] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארצות הברית. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארצות הברית בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  
    
==ראשית הליברליזם==
 
==ראשית הליברליזם==
שורה 55: שורה 55:  
לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת' בולדינג]] 1968).
 
לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת' בולדינג]] 1968).
   −
==נאו שמרנות==
+
==נאו-שמרנות==
    
בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגריה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוחכים (בז"ן).
 
בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגריה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוחכים (בז"ן).
לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.
+
לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו-שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.
    
==תורתו של פרידמן כיום==
 
==תורתו של פרידמן כיום==

תפריט ניווט