שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[כלכלה נאו-קלאסית]] היא סוג [[המחקר הכלכלי]] העיקרי הנלמד כיום באקדמיה. במשך השנים התאוריה של כלכלה זו, וקווי המדיניות העיקריים שנובעים ממנה - [[כלכלה נאו-ליברלית]] ספגה ביקורות רבות. מסמך זה מסכם כמה ביקורות על התאוריה. זרמי ביקורת בולטים כיום בביקורת על כלכלה נאו קלאסית כוללים - [[כלכלה התנהגותית]] - זרם זה מתאר כיצד אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית, ומהן ההטיות שיש לאנשים בביצוע קבלת החלטות. זרם נוסף ודומה הוא [[כלכלה ניסויית]] שטוען שבמקום להניח הנחות-יסוד "פשוטות" ולגזור מהן מסקנות הגיוניות, יש צורך ביותר ניסויים כדי לבדוק איך אנשים מתנהגים באמת, ואיך שינוי מסויים של פרמטר משנה את התוצאה הכלכלית. זרמים הטרודקסיים נוספים כוללים [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. | + | [[כלכלה נאו-קלאסית]] היא סוג [[המחקר הכלכלי]] העיקרי הנלמד כיום באקדמיה. במשך השנים התאוריה של כלכלה זו, וקווי המדיניות העיקריים שנובעים ממנה - [[כלכלה נאו-ליברלית]] ספגה ביקורות רבות. מסמך זה מסכם כמה ביקורות על התאוריה. זרמי ביקורת בולטים כיום בביקורת על כלכלה נאו-קלאסית כוללים - [[כלכלה התנהגותית]] - זרם זה מתאר כיצד אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית, ומהן ההטיות שיש לאנשים בביצוע קבלת החלטות. זרם נוסף ודומה הוא [[כלכלה ניסויית]] שטוען שבמקום להניח הנחות-יסוד "פשוטות" ולגזור מהן מסקנות הגיוניות, יש צורך ביותר ניסויים כדי לבדוק איך אנשים מתנהגים באמת, ואיך שינוי מסויים של פרמטר משנה את התוצאה הכלכלית. זרמים הטרודקסיים נוספים כוללים [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. |
| | | |
| ==סיווג סוגי הביקורת== | | ==סיווג סוגי הביקורת== |
שורה 30: |
שורה 30: |
| ==העדר עקביות== | | ==העדר עקביות== |
| ===פוזטיביות אל מול נורמטיביות=== | | ===פוזטיביות אל מול נורמטיביות=== |
− | מבחינה הצהרתית, הכלכלה הנאו-קלאסית מצהירה פוזיטיבית - כלומר היא מנתחת "איך העולם מתנהג", בניגוד לניתוח נורמטיבי "איך העולם צריך להתנהג". דבר זה נובע בחלקו כניסיון להיות מענה לזרם המרקסיסטי שניסה להציע דרכים לשפר את החברה. לפי הפילוסוף [[דיוויד יום]] אי אפשר לקדם היגדים כמו "פעילות X היא רצויה" ללא הנחות נורמטיביות. ודבר זה מוביל לסתירה שכן כלכלנים נאו קלאסיים מציעים הצעות ומבליטים תוצאות שונות כקווים שראוי לבצע. | + | מבחינה הצהרתית, הכלכלה הנאו-קלאסית מצהירה פוזיטיבית - כלומר היא מנתחת "איך העולם מתנהג", בניגוד לניתוח נורמטיבי "איך העולם צריך להתנהג". דבר זה נובע בחלקו כניסיון להיות מענה לזרם המרקסיסטי שניסה להציע דרכים לשפר את החברה. לפי הפילוסוף [[דיוויד יום]] אי אפשר לקדם היגדים כמו "פעילות X היא רצויה" ללא הנחות נורמטיביות. ודבר זה מוביל לסתירה שכן כלכלנים נאו-קלאסיים מציעים הצעות ומבליטים תוצאות שונות כקווים שראוי לבצע. |
| | | |
| אחת ההנחות הנורמטיביות החזקות בכלכלה היא השאלה את טובת מי אנחנו מנסים למקסם. ניתן למקסם את טובתו של האדם הפרטי, קבוצה מסויימת במדינה, את טובת כלל בני האדם במדינה, טובתם של כלל בני האדם, אנשים דתיים יכולים לנסות להגיד שהמטרה היא בכלל קיום "רצון האל". ניתן לשאול שאלות נורמטיביות כמו - איזה ערך יש לרווחה של דורות העתיד או איזה ערך יש לרווחה של בעלי חיים. בחברות מסויימות הרווחה של חלק מבני האדם לא היתה חשובה היות והם נחשבו לרכוש - לדוגמה עבדים שחורים באירופה ובארצות הברית. כלכלנים אקולוגיים ואנשי [[קיימות]] ו[[סביבה]] מצביעים על הערך של [[צדק סביבתי]] ו[[צדק בין דורי]] כדי לדבר על פגיעה אפשרית ברווחה של דורות העתיד. חלק מאנשי הסביבה והקיימות דוגלים בלפחות חלק מהתפיסות של [[זכויות בעלי חיים]] לפיהם בעלי חיים אינם רכוש-גרידה ולכן גם לרווחה שלהם יש חשיבות. ניתן אפילו לדבר על החשיבות של [[המערכת האקולוגית]] כדבר שתורם לרווחה של כלל האנושות. | | אחת ההנחות הנורמטיביות החזקות בכלכלה היא השאלה את טובת מי אנחנו מנסים למקסם. ניתן למקסם את טובתו של האדם הפרטי, קבוצה מסויימת במדינה, את טובת כלל בני האדם במדינה, טובתם של כלל בני האדם, אנשים דתיים יכולים לנסות להגיד שהמטרה היא בכלל קיום "רצון האל". ניתן לשאול שאלות נורמטיביות כמו - איזה ערך יש לרווחה של דורות העתיד או איזה ערך יש לרווחה של בעלי חיים. בחברות מסויימות הרווחה של חלק מבני האדם לא היתה חשובה היות והם נחשבו לרכוש - לדוגמה עבדים שחורים באירופה ובארצות הברית. כלכלנים אקולוגיים ואנשי [[קיימות]] ו[[סביבה]] מצביעים על הערך של [[צדק סביבתי]] ו[[צדק בין דורי]] כדי לדבר על פגיעה אפשרית ברווחה של דורות העתיד. חלק מאנשי הסביבה והקיימות דוגלים בלפחות חלק מהתפיסות של [[זכויות בעלי חיים]] לפיהם בעלי חיים אינם רכוש-גרידה ולכן גם לרווחה שלהם יש חשיבות. ניתן אפילו לדבר על החשיבות של [[המערכת האקולוגית]] כדבר שתורם לרווחה של כלל האנושות. |
| | | |
− | לרוב כלכלנים נאו קלאסיים מניחים הנחות לפיה תפקיד הכלכלה לשפר את רווחת הכלכלה הלאומית (כלל בני האדם במדינה מסויימת, לא בהכרח כולל דורות העתיד - לדוגמה ספרו של אדם סמית - [[עושר העמים]] ) או כלל בני האדם בכלל החברה האנושית (בדור הנוכחי). לעיתים כלכלנים מנסים להראות כי בהכרח שיפור כלכלה או הרווחה של מדינה אחת יביא לשיפור הכלכלה או הרווחה של כלל האנשים. דבר זה מתעלם ממצבים של [[כלכלת שוד ורצח]] או [[קולוניאליזם]] שבו הצמיחה של מדינה אחת יכולה להיות על חשבון מדינה אחרת. כלכלנים משתמשים לעיתים קרובות גם בטיעונים של [[צמיחה כלכלית]] ו[[אופטימיזם טכנולוגי]] כדי לטעון כי מצבם של דורות העתיד יהיה בהכרח טוב יותר - ולכן לא צריך לנסות להבחין בין דורות העתיד לבין ההווה - ודבר זה מחייב התעלמות מבעיות [[קיימות]] רבות כמו [[הכחדת מינים]]. | + | לרוב כלכלנים נאו-קלאסיים מניחים הנחות לפיה תפקיד הכלכלה לשפר את רווחת הכלכלה הלאומית (כלל בני האדם במדינה מסויימת, לא בהכרח כולל דורות העתיד - לדוגמה ספרו של אדם סמית - [[עושר העמים]] ) או כלל בני האדם בכלל החברה האנושית (בדור הנוכחי). לעיתים כלכלנים מנסים להראות כי בהכרח שיפור כלכלה או הרווחה של מדינה אחת יביא לשיפור הכלכלה או הרווחה של כלל האנשים. דבר זה מתעלם ממצבים של [[כלכלת שוד ורצח]] או [[קולוניאליזם]] שבו הצמיחה של מדינה אחת יכולה להיות על חשבון מדינה אחרת. כלכלנים משתמשים לעיתים קרובות גם בטיעונים של [[צמיחה כלכלית]] ו[[אופטימיזם טכנולוגי]] כדי לטעון כי מצבם של דורות העתיד יהיה בהכרח טוב יותר - ולכן לא צריך לנסות להבחין בין דורות העתיד לבין ההווה - ודבר זה מחייב התעלמות מבעיות [[קיימות]] רבות כמו [[הכחדת מינים]]. |
| | | |
| טענות נורמטיביות רווחות בכלכלה נאו-קלאסית היא היגדים כמו "סחר חופשי טוב לכולם", יעדים כמו [[צמיחה כלכלית]], הנחה ש"[[יעילות פארטו]] היא מטרה לפני כל מטרה חברתית אחרת, או שבעלי חיים הם סוג של רכוש (ואין חשיבות לרווחה עצמם), הנחה ש[[היוון]] מגלם נטייה של החברה כולה להעדיף את ההווה וכי כך יש לחשב את הערך הכלכלי של דברים הן כולן דוגמאות להנחות נורמטיבית. | | טענות נורמטיביות רווחות בכלכלה נאו-קלאסית היא היגדים כמו "סחר חופשי טוב לכולם", יעדים כמו [[צמיחה כלכלית]], הנחה ש"[[יעילות פארטו]] היא מטרה לפני כל מטרה חברתית אחרת, או שבעלי חיים הם סוג של רכוש (ואין חשיבות לרווחה עצמם), הנחה ש[[היוון]] מגלם נטייה של החברה כולה להעדיף את ההווה וכי כך יש לחשב את הערך הכלכלי של דברים הן כולן דוגמאות להנחות נורמטיבית. |
| | | |
| ===סתירות נוספות=== | | ===סתירות נוספות=== |
− | בספר [[הפרכת הכלכלה]] מביא הכלכלן סטיב קין מספר הדגמות להגעה לסתירה עצמית במודלים של כלכלה נאו קלאסית. קין משתמש בין היתר בטיעונים ובשיטות של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית. | + | בספר [[הפרכת הכלכלה]] מביא הכלכלן סטיב קין מספר הדגמות להגעה לסתירה עצמית במודלים של כלכלה נאו-קלאסית. קין משתמש בין היתר בטיעונים ובשיטות של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית. |
| | | |
| לדוגמה סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חקלאות, או בתחום ייצור צר כמו חיטה. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה טוען כי ההנחות לפיהן ביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה גורמת לסתירה במודל עם הנחה אחרת והיא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה. | | לדוגמה סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חקלאות, או בתחום ייצור צר כמו חיטה. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה טוען כי ההנחות לפיהן ביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה גורמת לסתירה במודל עם הנחה אחרת והיא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה. |
שורה 132: |
שורה 132: |
| *אין עלויות עסקה: עורכי דין, עלויות רכישת מידע | | *אין עלויות עסקה: עורכי דין, עלויות רכישת מידע |
| *אין עלויות לתחבורה והובלה | | *אין עלויות לתחבורה והובלה |
− | [[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]] | + | [[קטגוריה:כלכלה נאו-קלאסית]] |
| [[קטגוריה:ביקורת מתונה]] | | [[קטגוריה:ביקורת מתונה]] |
| [[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]] | | [[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]] |