שינויים

==ובלן: על הון, ועל ההבדל בין עסקים לבין תעשיה==

==ובלן: על הון, ועל ההבדל בין עסקים לבין תעשיה==

טורסטין ובלן, אחד הכלכלנים הבולטים במאה ה-19, היה והינו אדם מסוכן למערכת. למרות שחלק מרעיונותיו הופיעו מחדש גם מאה שנים לאחר מותו (לדוגמא כלכלה מוסדית, צריכת ראווה, סטטוס) שמו אינו מוכר לרוב העוסקים בכלכלה, גם לאלו שקראו את ה'קפיטל'.

טורסטין ובלן, אחד הכלכלנים הבולטים במאה ה-19, היה והינו אדם מסוכן למערכת. למרות שחלק מרעיונותיו הופיעו מחדש גם מאה שנים לאחר מותו (לדוגמא כלכלה מוסדית, צריכת ראווה, סטטוס) שמו אינו מוכר לרוב העוסקים בכלכלה, גם לאלו שקראו את ה'קפיטל'.

אחד הרעיונות המקוריים של ובלן הוא כי הון איננו מכונות ומבנים המשמשים לייצור (כפי שטוען הזרם הנאו קלאסי בכלכלה), ואינו עבודה קפואה (כפי שטוענים הזרם הקלאסי והמרקסיסטי), אלא דוגמא לסוג של כוח – היכולת לספק זרם רווחים עתידי. כלומר לא דבר מוחשי, חומרי הקשור לייצור אלא מוסכמה חברתית, הקשורה למאבקי כוח בחברה.

אחד הרעיונות המקוריים של ובלן הוא כי הון איננו מכונות ומבנים המשמשים לייצור (כפי שטוען הזרם הנאו-קלאסי בכלכלה), ואינו עבודה קפואה (כפי שטוענים הזרם הקלאסי והמרקסיסטי), אלא דוגמא לסוג של כוח – היכולת לספק זרם רווחים עתידי. כלומר לא דבר מוחשי, חומרי הקשור לייצור אלא מוסכמה חברתית, הקשורה למאבקי כוח בחברה.

רעיון מרכזי נוסף של ובלן הינו ההבחנה בין ייצור לבין עסקים. המאפיין העיקרי של הייצור הוא הצורך בשיתוף פעולה של אנשים (ושל גופים, ושל תחומי ידע). לעומת זאת המאפיין העיקרי של העסקים הוא תחרות. עסק מוצלח הוא עסק שמצליח להשיג מונופול על תחומי ידע מסויימים, להסתיר מידע "עסקי", לחסום גישה לשווקים של חומרי גלם או של צרכנים וכו'. התחרות מאלצת את העסקים להכליל גם את טובת הצרכנים (או העובדים או הקהילה) במארג השיקולים שלהם, אבל תמיד מדובר רק במקום שני מכובד. במקום הראשון נמצא הרווח, וזרם הרווחים העתידי. במקרים רבים מידי, האינטרסים של העסקים סותרים את האינטרסים של כל השאר ובאים על חשבונם.

רעיון מרכזי נוסף של ובלן הינו ההבחנה בין ייצור לבין עסקים. המאפיין העיקרי של הייצור הוא הצורך בשיתוף פעולה של אנשים (ושל גופים, ושל תחומי ידע). לעומת זאת המאפיין העיקרי של העסקים הוא תחרות. עסק מוצלח הוא עסק שמצליח להשיג מונופול על תחומי ידע מסויימים, להסתיר מידע "עסקי", לחסום גישה לשווקים של חומרי גלם או של צרכנים וכו'. התחרות מאלצת את העסקים להכליל גם את טובת הצרכנים (או העובדים או הקהילה) במארג השיקולים שלהם, אבל תמיד מדובר רק במקום שני מכובד. במקום הראשון נמצא הרווח, וזרם הרווחים העתידי. במקרים רבים מידי, האינטרסים של העסקים סותרים את האינטרסים של כל השאר ובאים על חשבונם.

דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אזבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים.

דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אזבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים.