מאקרו-כלכלה מגיחה (ספר)

תמונת שער של הספר מאקרו-כלכלה מגיחה

מאקרו-כלכלה מגיחה (באנגלית: Emergent Macroeconomics) הוא שם של ספר עיון אודות מאקרו-כלכלה על פי גישה של מערכות מורכבות ובמיוחד, מידול מבוסס סוכנים של סוכנים הטרוגניים כדי להסביר את הנושא של מחזורי עסקים (תנודות קצרות טווח בתוצר המקומי הגולמי).

שמו של הספר מתייחס לנושא של הגחה.

הספר נכתב על ידי 5 כלכלנים איטלקים באוגוסט 2006.

DOMENICO DELLI GATTI – Catholic University of Milan, Italy
EDOARDO GAFFEO – University of Trento, Italy
MAURO GALLEGATI – Università Politecnica delle Marche, Ancona, Italy
GIANFRANCO GIULIONI – University “G. D’Annunzio”, Pescara, Italy
ANTONIO PALESTRINI – University of Teramo, Italy

המסר המרכזי של הספר הוא שהטרוגנית של הסוכנים הכלכליים היא דבר חשוב לניתוח המאקרו-כלכלי, וכי אינטראקציות חברתיות (לא דרך מוסד השוק) בין הסוכנים הכלכליים מגבירות את ההשפעה של ההטרוגניות על התנהגות של משתנים מאקרו-כלכליים. המגמות המאקרו-כלכליות נובעות מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. האינטראקציה וההתאמה כוללות דינמיקה ברמה הפרטית, והן אינן קבועות אלה מורכבות. שיווי משקל מיקרו-כלכלי הוא תנאי מספיק לקיום של שיווי משקל מאקרו-כלכלי אבל הוא לא תנאי הכרחי ברמת הסוכן הבודד, שיכול לבצע שינויים והתאמות כך הזמן. התנהגות זו יכולה להתקבל על ידי מודל מבוסס סוכנים.

המבוא לספר נכתב על ידי הכלכלן ג'וזף שטיגליץ.

הקדמה

מחברי הספר מותחים ביקורת על גישת הסוכן המייצג ששלטת במאקרו-כלכלה נאו-קלאסית שלפי הסוכנים הכלכליים (פירמות ובני אדם) יוצרים אינטראקציה רק באמצעות סיגנלים אנונימיים כמו ווקטור המחירים של השוק. הם תוקפים את המאקרו-כלכלה נאו-קלאסית וטוענים שיש לה בעיות רצינות לתת הסבר משכנע לתופעות מרכזיות כמו מהו מקור הכסף, הסיבות לאבטלה או תפקידם של הבנקים. וכי היא הולכת שוב ושוב לבצע כיול מחודש של הפרמטרים במודל כדי שאלו יתאימו לעדויות האמפיריות.

הם טוענים כי אם הניתוח הכלכלי שולל מראש אינטראקציות בין הסוכנים ותופעות לא לינאריות לא יהיה הבדל משמעותי בין המיקרו-כלכלה למאקרו-כלכלה. וכי התאוריה של כרוז וולראסי (כרוז שמכריז על מחירים ואיכויות של כל הסחורות לכלל הסוכנים בשוק) היא שגויה.

המחברים טועים כי אינטראקציות ישירות ועקיפות בין סוכנים הטרוגניים ברמת המיקרו הן תנאי מספיק להופעתן של תופעות מאקרו-כלכליות. יותר מכך, האינטראקציות של התנהגות מיקרו-כלכלית שמבוססת על חוקי אצבע של אנשים רבים הפועלים באופן מבוזר יכולה להתפתח וליצור תופעות רציונליות מצרפית. הרעיון המרכזי בספר הוא כי לא ניתן להסיק את התופעות המצרפיות (כמו תוצר לאומי גולמי מדד המחירים לצרכן וכו') מתוך ההתנהגות של צרכן מייצג בשוק שבו יש שיווי משקל כללי שמקבל מידע ותאום על ידי כרוז וולראסי.

לטענת המחברים התופעות המצרפיות מופיעות בצורה ספונטנית - מגיחות - מהאינטראקציות של פרטים שמנסים לתאם את הפעולות שלהם בשוק. במילים אחרות, ה"חוקים" המצרפיים מגיחים ולא בגלל חוקים ברמת המיקרו. בתורה, דינמיקה מאקרו-כלכלית משפיעה על ההתנהגות המיקרו-כלכלית, באמצעות תהליכים סיבתיים שבו מבנים כלכליים וחברתיים משפיעים על ההזדמנויות וההעדפות שמאפיינים את היחידות המיקרו-כלכליות.

הם טוענים כי כאשר כלכלנים דיברו על יד נעלמה הם צדקו - היא באמת הייתה מחוץ לתחום הראיה משום שלא חיפשו אותה במקומות הנכונים.

פרק ראשון

מודלים מקובלים לחקר מחזור עסקים

תחילת הפרק הראשון סוקרת בקצרה את 2 המחנות העיקריים של מודלים של מחזור עסקים - מחנה השיווי משקל מול מחנה האי שיווי משקל. כמו כן מציינים החוקרים מספר בעיות של המודלים משני המחנות. הכשלים המרכזיים בעיניים של המודלים הללו הם חוסר היכולת לקבוע את הקשר בין רמת המיקרו למאקרו, כמו גם ההנחה שסוכנים כלכליים מקבלים החלטות עצמאית משחקנים אחרים.

השפעות הניתוח הפיזיקלי על הכלכלה

לאחר מכן החוקרים מתארים את הקשרים בין הכלכלה לבין הניתוח הפיזיקלי. מצד אחד יש את ההנחה שפותחה על ידי מרשל, של Ceteris paribus כלומר תוך הנחה שכל שאר המערכת לא משתנה כאשר מודדים שינוי מסויים - דבר זה נובע מתוך הניתוח הפיזיקלי של מערכת מבודדת בעלת דינמיקה פנימית שיש לה לפעמים הפרעות מבחוץ.

קשר נוסף הוא ההנחה שניתן להסיק ולצפות את ההתנהגות של הרכיבים המצרפיים (מאקרו) מתוך התבוננות על התנהגות הרכיבים הבונים אותם (מיקרו).

תנאים לשיווי משקל וסוכן מייצג

עקרון מרכזי שקיים בכלכלה הנאו-קלאסית הוא הרעיון של שיווי משקל כפי שמושג זה פותח במסגרת המחקר של מכניקה רציונלית (מירובסקי 1989), במיוחד יש אימוץ של הגרסה הסטטית שמיוחסת לארכימדס (McCauley, 2004). אלא שגישה כזו היא סבירה עבור כלכלה רק אם:

היחסים הפונקציונליים (א' כפונקציה של ב') הם לינאריים.
אין אינטראקציות ישירות בין היחידות הכלכליות.

במונחים כלכליים התנאים האלה אומרים לדוגמה שכל הסוכנים מקושרים ביניהם על יד "כרוז" אחד וכי כל המידע זורם בצורה חופשית וללא עלות של השגתה. במקרים קיצוניים יש צורך שכל הסוכנים גם יהיו זהים. סטייה קטנה מהרעיון של מידע שזורם באופן חופשי לגמרי פותח פתח לקשרים ישירים בין הסוכנים דבר שמפר את התנאים. בכל מקרה קל לראות שהנחות אלה אינן מציאותיות בכלכלה.

דחייה של שתי ההנחות האלה - כלומר הנחה כי יש קשרים לא לינאריים וכי יש אינטראקציות ישירות בין הסוכנים, הם שני תנאים מינימליים להגדרה של מערכת מורכבת. דבר שמאפיין מערכות כאלה הוא המושג של הגחה - הופעה ספונטנית של מבנים שמארגנים את עצמם ובעלי היררכיה של צורות (Crutchfield, 1994).

הכלכלה הנאו-קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה סוכן מייצג Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים.

עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם בעיית הסכימה Aggregation problem. אם מתחילים מהמשוואות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוואות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953)) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה.

יסודות מיקרו-כלכליים למאקרו-כלכלה

אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו-קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו-כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו-כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסיאנית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות.

ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989). הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959)

ההנחה השנייה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55)

ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות, ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו-כלכלה הסטנדרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי.

החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו-קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (Social interaction economics).

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך שהעדפות הן דבר אנדוגני (פנימי למודל) (סמואל בולס 1998).
גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפשר לראות פעמים רבות איים של מידע א-סימטרי, דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994)
הרווחה של פרטים עשויה לנבוע ממאפיינים חברתיים כמו כבוד, סטיגמה, פופולריות או מעמד חברתי (Cole et al., 1992)
יש אינטראקציות בין הפרטים שלא מבוצעות בתיווך של חוזים ברי אכיפה בגלל השפעות חיצוניות טכנולוגיות ברשתות תעשייתיות (Shy, 2001) או השפעות עקיפות שמועברות על ידי מחירים (Pecuniary externalities) בשווקים לא תחרותיים (Blanchard and Kyiotaki, 1987) דברים אלה עשויים להוביל לכשל קורדינציה עקב התאמה אסטרטגית(Cooper, 1999).

מנסקי (Manski 2000) מבצע סיווג של האינטראקציות החברתיות לפי סוגי ההשפעה האפשריות של סוכן אחד על סוכנים אחרים:

אינטראקציות מגבילות: ההחלטה של סוכן אחד האם לקנות או למכור עלול לשנות את מחיר המוצר, ולכם להשפיע על סל האפשרויות מהן סוכנים אחרים יכולים לבחור.
אינטראקציות ציפיות: מידע א-סימטרי בשווקים גורם לכך כי כאשר סוכן אחד קובע את הציפיות שלו על העתיד של משתנים כלכליים, הוא עשוי לנסות להרחיב את המידע שלו על ידי התבוננות בפעולות של אחרים (לימוד נצפה, Observational learning) תחת ההנחה כי דבר זה עשוי לחשוף מידע פרטי.
אינטראקציית העדפות: סדר העדפות על פני קבוצת אפשרויות תלוי באופן ישיר בפעולות שנבחרו על ידי סוכנים אחרים.

מודלים של אינטראקציה חברתית מספקים בדרך כלל כמה תכונות מעניינות. לדוגמה:

שיווי משקל מרובה, לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסייה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב היקף השכלה גבוה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)
חוסר ארגודיות (Non-ergodicity) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)
קיום של "מכפיל חברתי" (Social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)

כאן המחברים מביאים את המסר המרכזי של הספר - השינויים המחזוריים של משתנים מאקרו-כלכליים נובעים מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. אין הכרח בשיווי משקל ברמת הפרט כדי לקבל שיווי משקל ברמה המצרפית, והתנהגות הפרט יכולה להשתנות כל הזמן על ידי מודל מבוסס סוכנים (דבר שמוסבר בפרק 3).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הספר מאקרו-כלכלה מגיחה ניתן להורדה מלאה ברשת כקובץ פידיאף