יום האישה הבינלאומי
יום האישה הבינלאומי (באנגלית International Women's Day), הוא מועד עולמי שמצוין בכל שנה ב-8 במרץ. מוקד החגיגות נע בין ציון כללי של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים.
בתחילה נקרא היום, "יום הפועלות הבינלאומי", והוא היה אירוע פוליטי סוציאליסטי שנחגג בעיר ניו יורק החל משנת 1909. היום הוכרז כיום חג לאומי, בברית המועצות בשנת 1917. והוא צויין מאז בעיקר במדינות סוציאליסטיות וקומוניסטיות. היום נחגג באותן שנים גם בישראל. בשנת 1977 ארגון האומות המאוחדות אימץ את היום כמועד עולמי, ושמו שונה ליום האישה הבינלאומי.
בחלק מהמדינות האירוע איבד את גונו הפוליטי המקורי, והפך לאירוע שבו גברים מביעים את אהבתם לנשים באופן הדומה במקצת לשילוב בין יום האם לבין יום ולנטיין. כמו כן במסגרת תרבות הצריכה הפך היום לעוד יום מבצעים פרסומות והזדמנות למכירות של מוצרים ושירותים שמכוונים לנשים או מכוונים להבעה של רומנטיקה צרכנית. באזורים אחרים, לעומת זאת, יש התקדמות בציון מאבקים פמיניסטיים מהעבר ובקידום מעמד האישה בתחומים רלוונטיים בהווה. במסגרת יום האשה נסקרים מאבקי נשים בעולם במטרה להעלות מודעות פוליטית וחברתית לזכויותיהן. לעתים מציינים את היום על ידי ענידת סרט מודעות סגול.
המאבקים הרלוונטיים ליום האישה הבינלאומי הם בחלקם עולמיים ובחלקם רלוונטיים למקום ולתקופה. במדינות רבות ישנן התקדמויות בתחומים שונים שבהם נאבקים נגד אפליה נגד נשים ועל מעמד האשה בתרבות ובכלל תחומי החיים, ולעיתים עוברים לאתגרים אחרים שלא טופלו בעבר.
בתחילת המאה ה-20 כאשר החג נחגג על ידי גופים פמיניסטיים וסוציאליסטים ההתמקדות הייתה בהענקת זכות הצבעה לנשים ובשמירה על בטיחות העובדות שכן נשים רבות הועסקו במפעלים מסוכנים או מזוהמים שסיכנו את בריאותן. היבטים אלה עדיין רלוונטיים במדיניות עניות רבות שם עבודות של מפעלי יזע מופלות על המעמדות הנחותים (הפחות משכילים ומי שמקבלים שכר נמוך) - נשים, ילדים ומיעוטים.
אחד הנושאים שהיו רלוונטיים בעבר ועדיין רלוונטיים במקומות רבים בעולם הוא הפליה נגד נשים במקומות העבודה - הפליה בקבלה לעבודה, תשלום שכר נמוך יותר לעובדות עם השכלה וכישורים דומים, חוקים שמפלים נשים או מקשים עליהן לבצע את עבודתן, פיטורים על רקע כניסה להריון, הפליה בקידום, תת-ייצוג של נשים בהנהלה ועוד. היבט נוסף הוא הטרדה מינית נגד נשים במקומות העבודה ובמקומות נוספים.
היבט כלכלי נוסף של הפליה הוא בעלות על רכוש. כאשר מסתכלים על בעלי הון גדולים רובם המכריע הוא גברים. רוב הרכוש בעולם, כולל פטנטים, שטחי אדמה, נדל"ן, ובעלות על מניות וחברות נמצא בבעלות גברית.
במהלך המאה ה-19 ובחלק של המאה ה-20 במערב התקיים מאבק לגבי זכות הנשים על גופן והיכולת שלהן להיות עם גישה לאמצעי מניעה, במיוחד אמצעי מניעה שבשליטת האישה. חוגים דתיים ומסורתיים התנגדו לדבר זה ובארצות הברית אף היו חוקים נגד הפצה של אמצעי מניעה. התנועה הפמיניסטית הצליחה לרתום רופאים לפתח את הגלולה למניעת הריון שאפשרה לנשים להיכנס להריון רק אם בחרו בכך. עד היום יש מאבקים רבים בנושא גישה לאמצעי מניעה ותכנון משפחה על ידי האישה, והתנגדות עזה מצד חוגים דתיים לדוגמה חוגים ביהדות ובנצרות נגד אמצעים אלה. היבטים אלה חזקים עוד יותר בקרב מדינות עניות או דתיות יותר. כמו כן קיים בארצות הברית מאבק עז בנושא ההפלות - שמנגיד בין זכות האשה על גופה לבין הזכות של העוברים לחיים.
היבט נוסף שבו האפליה הייתה גדולה יותר בעבר הוא השכלת נשים, השילוב של נשים באקדמיה ובמקצועות הדורשים השכלה - קבלת נערות לבתי ספר, איכות הוראה מספקת לנשים, לימוד מתמטיקה ומדעים לנערות, קבלת נשים למוסדות אקדמיה, קידומן והענקת קרדיט להישגים שלהן. היבט זה עדיין בעייתי במדינות רבות, כולל במדינות מערביות ולכן מצוין גם היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע.
אלימות נגד נשים היא דבר נפוץ ברוב המדינות בעולם. אלימות זו באה לידי ביטוי באלימות נגד תינוקות-בנות, אלימות בתוך המשפחה, באלימות מינית על ידי בני זוג או זרים, במקרי אונס, בזנות בכפייה, בסחר בנשים, כליאת נשים ועוד. במדינות עניות רבות יש הפליה נגד ילדות בגלל העדפה מסורתית של בנים על ידי משפחות מסיבות של מסורת, סיוע בפרנסה או סיבות של ירושה וסיוע בזמן הפנסיה. דבר זה הוביל להפלות, רצח תינוקות ונטישת תינוקות בנות. הכלכלן אמרטיה סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו "למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות", שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה.
הגבלות על ניידות של נשים יכולות ללבוש צורות שונות - עקב איום סמוי של אלימות מינית, עקב טאבו חברתי או עקב אי שוויון כלכלי - לדוגמה מרחבים עירוניים לא בטוחים להולכי רגל ובעיקר לנשים הולכות רגל או רוכבות אופניים - יוצרים מקומות שבהן נשים אינן מסתובבות ללא ליווי של בני או בנות זוג, בעיקר לא לאחר שעות החשכה. דבר זה היה מקובל בעבר בחברות מוסלמיות מסורתיות (שילוב של טאבו חברתי ונוהג). דוגמה אחרת היא טאבו נגד רכיבת נשים על אופניים שיש בחברות מסורתיות מוסלמיות ויהודיות. בערים רבות בארצות הברית, הולכי רגל הם נדירים יותר לאחר שעות החשכה במיוחד בשכונות מסויימות ודבר זה משליך בצורה חזקה יותר על נשים שנמנעות מהליכה ברגל, במיוחד מצעידה ללא ליווי.
קיימת הפליה נגד נשים בהיבטים רפואיים שונים. בתחומים רבים המחקרים הרפואיים בוצעו באופן מסורתי על גברים והמלצות שונות שנוסחו לגבי גברים ונשים נמצאו בהמשך כלא מדוייקים - גוף הנשים שונה לפעמים ולכן הן היו צריכות המלצות ומינונים שונים. היבט אחר שבו התקיימה ומתקיימת אפליה נגד נשים הוא יחס משפיל של רופאים כלפי נשים. גם בתחום בריאות הנפש יש הבדלים בין גברים ונשים יש לעיתים זלזול או הפליה נגד נשים בתחום זה. היבט חשוב של הבדלים בין גברים ונשים הוא בתחלואה בסרטן שכן מקרים רבים של סרטן מסוכן בנשים מתקיימים באברי מין וגידול התינוק - סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן השחלה וכדומה.
במדינות רבות בעולם קיימת הפליה בולטת בתחום הפוליטי. נשים נמצאות בתת ייצוג מבחינת הבחירה בהן לפרלמנט, לראשות מועצה מקומית או ראשות עיר, למשרות של שופטות, שרות, או כראשות ממשלה. בארצות הברית לדוגמה עוד לא כהנה אישה נשיאה ולו פעם אחת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יום האישה הבינלאומי בוויקיפדיה האנגלית
- האתר הבינלאומי ליום האישה
- יום האישה הבינלאומי, באתר האו"ם
- יום האישה הבינלאומי באתר משרד החינוך
- דנה ירקצי, חצי מהציבור סבור שיש אפליית נשים; רבע מתנגד ללוחמות בצה"ל, וואלה, 06.03.2017