יום הצריכה המוגזמת
יום הצריכה המוגזמת (באנגלית: Earth Overshoot Day) הוא יום המסמן את המועד בשנה בו האנושות צורכת את כל המשאבים והשירותים האקולוגיים שכדור הארץ יכול לספק בשנה קלנדרית זו. זהו אינו תאריך קבוע, שכן עם צמיחת האוכלוסייה והטכנולוגיה בעולם, משאבי הטבע מנוצלים בקצב הולך ועולה, ולכן התאריך בו חל יום הצריכה המוגזמת חל מוקדם יותר ויותר משנה לשנה. יום הצריכה המוגזמת, שבשנות ה-70 של המאה ה-20 התקיים בסוף חודש דצמבר (כלומר איזון כמעט מלא בין צריכה להתחדשות המשאבים והשירותים האקולוגיים), עמד בשנת 2018 על ה-1 באוגוסט, שמשמעותו צריכה בקצב מהיר פי 1.7 מקצב של חיים ברי קיימא. בשנת 2019 עמד על ה-29 ביולי. חישוב היום מתבסס על טביעת הרגל האקולוגית של האנושות. מבחינה כלכלית, יום זה מסמן את היום בו האנושות נכנסת למאזן אקולוגי גירעוני.
במקור שמו של היום היה יום החוב האקולוגי (באנגלית: Ecological Debt Day), והוא מחושב על ידי רשת טביעת הרגל הגלובלית על ידי חלוקת כושר הנשיאה הגלובלי בטביעת הרגל האקולוגית הגלובלית, והכפלת התוצאה ב-365. הרעיון לציון יום הצריכה המוגזמת היה של אנדרו סימס (Andrew Simms) מהקרן לכלכלה חדשה בבריטניה, שחבר לארגון טביעת הרגל העולמי בשנת 2006 לצורך הקמפיין הראשון לציון היום, שחל אז באוקטובר.
בנוסף ליום הצריכה המוגזמת העולמי, מחושב יום הצריכה המוגזמת עבור כל מדינה בנפרד. יום הצריכה המוגזמת של ישראל עמד ב-2018 על ה-12 במאי, כאשר היא ממוקמת במקום ה-19 בעולם מבחינת טביעת רגל אקולוגית לנפש. במקום הראשון והמפוקפק עומדת קטאר (9 בפברואר), ואחריה לוקסמבורג (19 בפברואר), ואיחוד האמירויות (4 במרץ), כאשר ארצות הברית נמצאת במקום השישי (15 במרץ). במקומות האחרונים נמצאות וייטנאם (21 בדצמבר), מרוקו (17 בדצמבר) וקירגיסטן (17 בדצמבר).
אתר הארגון מקדם קמפיין ברשתות החברתיות בשם #MoveTheDate בו הוא מעודד דרכים שונות לקיימות כדי לשנות את המגמה ולהזיז את מועד היום לתאריך מאוחר יותר.