וובינאר קיימות של מרכז השל, 6 בפברואר 2022
סיכום של מפגש לימוד אינטרנטי על משבר האקלים, שהוכן על ידי מרכז השל לקיימות בהנחיית עורך דה מארקר, גיא רולניק. זהו המפגש השני מתוך שלושה מפגשים, שהתקיים ב-6 בפברואר 2022. ראו גם מפגש שלישי ליה אטינגר (?): התאוצה הגדולה, יצאנו מעידן ואנחנו בעידן האנתרופוגן 1750- עד היום יציבית אקלימית ב 10 אלפים השנים האחרונות לעומת מאה אלף השנים out of eden
קשה לנו מאד לקלוט עליה אסקפוננטית. לדוגמה הכפלה צעד אחד 30 פעמים מהר מאד מגיעים למספרים גבוהים היכולת שלנו לבצע אקסטפלוציה לעתיד שואפת לאפס כי זה פעם ראשונה שאנחנו מגיעים למערכת שמתשנה במהירות גם ללא שינוי אקלים
גבולות פלנטריים
רן רביב מרכז השל - גבולות פלנטריים מהו המרחב הבטוח לאנושות? האם ניתן להגדיר בצורה כמותית מהי התקרה האקולוגית
שני משברים גדולים - שכבר יצאו משליטה - הכחדה עולמית וחריגה של מחזור הזרחן ומחזור החנקן 2015 earth system sinece self regulating comlex systme חשש מפני אפקט הדומינו
הצעד הטבעי
לימור אלוף. הצעד הטבעי קרל הנרי רובר - חוקר סרטן. הגיעה למסקנה כי יש ויכוח משתק בקהילה המדעית. כותב מסמך טיוטה, מעביר אותה בקרב קבוצת מדענים. המסמך עובר 21 סיבובים עד שנהיה מסמך קונצנוס מדעי עד מנגוניי ההרס של מערכת אקולוגית.
מטפורה - משפך ירידה במערכות טבעיות פחות אדמות טבעיות, פחות יערות, דלדול כמותי ואיכותי עקומה שניה - עומסים - עקב ילודה וצריכה ועקב עומס גדל של זיהום. קירות המשפך הולכים ונסגרים מה עושים במקרה של בעיה מורכבת הולכת וגדלה, הבעיות הגדלות הולכות וגדלות
לא מקבלים איתותים נכונים מהשוק, מחירי אנרגיה לא מגמלמים מחירי צל, מחירי המים לא משפקים מחיר אמיתי שלהם בנוסף יש גם דינמיקה של מבנה הכוח - לשימור המצב במצב כזה צריך להבין מהי הצלחה במערכת צריך באק קאסטיינג - קובעים מה המטרה. ואז לגזור את הצלחה אחרוה במערכת שלב ראשון - להגדיר את המערכת שלב שני - להגדיר תנאי אי הצלחה
כדור הארץ - מערכת פתוחה מבחינת אנרגיה, סגורה מבחינת חומר חומר לא הולך לאיבוד, מעטפת דיקיקה של חיים של 11 ק"מ מטחת לפני השטח ועוד כ 10 קמ מעל החומר מאבד מערכו כשהוא מתפזר. כל חומר נידון להתפזר- האטומים של הצעיף שאני לובשת. ישארו אבל יתפזרו הכיוון במערכת החיים היא של פיזור ואובדן ערך.
מה בונה את הסדר בכדור הארץ הם התאים הירוקים - הם היצרנים הראשוניים הם מחזייזי הסדר בזכות היכולת להפיק פוטוסינתזה המערכת הזו מתנהלת בצורה מחזורית מחזורים ביוגאכימייים של מינרלים מחצבים מתכות שזורמים מתוך הליתוספרה אל הביופסרה ואז חוזרים לאט לקרום כדור הארץ אלו יכולים יכולים להיות חומרים נפוצים כמו ברזל או אלומייום ויכולים להיות חומרים נדידים כמו עופרת כספית מדי פעם יש התפרצויות געשיות שמעבירות כמות גדולה של חומרים. מה שקובע הוא הזרימות האיטיות החיים בכדור הארץ התרגלו לזרימות איטיות של חומרים אלה.
איך אפשר להרוס את המערכת יש שלושה מכניזמים של הרס - להגדיל את הזרימות מכדור הארץ חומרים שהם נגידים בקליפה ובסביבת החיים שלנו -- כאשר אנחנו מגידילים את הזרימות - הם מגיעים לתוך הביוספרה התנועה של החומר הוא התפזרות והם מצטברים בסביבה. עם הפחם יוצא כספית כשאנחנו מוציאים מוציאים מחבצים רעילים מהקליפה החומרים במקום בקליפה הם מצטברים בסביבת החיים שלנו הם מגיעים לאדמה למים ולגוף שלנו הגדלה שיטית של חומרים מכדור הארץ הגדלה שיטית מגיעים לאטמוספרה, לנהרות, לשדות לגוף האדם
הכשל השני - החדרת תרכובות חדשות - זרות לטבע - אנחנו מזרימים תרכובות זרות - במיוחד מאד מלחמת העולם השנייה - או זרימת חומרים של חומרים שקצב הייצור גדול מקצב הפירוק. או תרכובות יציבות שלא מתפרקות והם מצטברים בחומרי הדברה, כימיקלים תעשייתים, תוספי מזון, תרופות. הערכת האחידו האירופי כ 61 אחוז מהחומרים שאושרו הם בעייתיים הטעות העיקרית שהתסכלו על הרכב על פונציונליות ולא על איך הם מתנהגים בהמשך
דוגמה אחת זה האווזן או שלוש לא רק שלא הבנו ועשינו טעות במקום ה CFC הלכנו ל HCF אבל הם גזי חממה החזקים ביותר הידועים וזאת בגלל אי הבנת חוקים
סמכנו על טוקסיקלוגיה מסורתית ובודקת כל חומר בנפרד, על גבר בן 30 ולא על הבדלים בין גברים לנשים, סף רגישות נמוך לפעמים ותרכובות שפועלות ביחד זו עם זו כשל שני - עליה בריכוז חומרים מלאכותיים
כשל שלישי -פגיעה במערכת שהולכת וומרכזת מחדש את החומרים - המערכת הטבעית סלילה פיזית, בירוא יערות, חקלאות אינטנסיבית. פגיעה במערכת שמאפשרים לנו חיים.
הכשל החברתי - כאשר המערכת שלנו לא מכוונת להענות לצרכים חברתיים בסיסיים
זה יוצר חוסר אמון. וקשה לבקש מאנשים להשתתף בפתרון דוגמה . יש 2.3 מיליארד אנשים שעוסקים בחקלאות רובם קטנים. יש כ 80 חברות חקלאות גדולות שמכתיבות את התנאים לכל השאר.
הערה (דרור) - כשל רביעי - כילוי של מאגרים שיש לנו שמאפשרים סדר שאנחנו יוצרים - כמו נפט - אבל אנחנו מכלים אותם או משתמשים בהם לשם מלחמות. ובזבזוז.
ארבעת התנאים האלה הם מבטיחים אי הצלחה במערכת
אנחנו רוצים להגיע לעקרונות ההצלחה במערכת לא להיות תלויים במערכות שציינו כתנאים לחוסר הצלחה נותנים לנו מצפן לאן להתקם
ראשון - הבנת המערכת מיפוי הזרמים הקיימים - איפה אנחנו מפירים את האילוצים - איפה אנחנו מעלים את הריכוזים איפה אנחנו מייצרים שחיקה של אמון
מבינים אילוצים מבינים את הזרימות הקיימות בונים חזון - איך אפשר לעשות את הדברים בצורה אחרת - בונים חזון -לשם אנחנו רוצים להגיע.
פוליטיקה - הכחשת אקלים והגרין ניו דיל
דב חנין ממשיך את הדברים של ליה, לימור אבל מנחית אותם במערכת הפוליטית איך מתמודדים עם משבר האקלים - שהוא לא המשבר היחיד
חלק מהגורמים לא עשו דבר מספיק כדי להתמודד, וחלקם עסקו בהכחשה של הבעיה. (הכחשת אקלים) - לדוגמה אקסון. ידעה בשנת 1981 שיש בעיה אבל המשיכה לממן מכחישי אקלים
שלב ראשון של הכחשה - הכחשת הבעיה לדוגמה אם העולם הולך ומתחמם מדוע קר יותר בקנטקי שנות השמונים השלב הזה די מסתיים בסוף שנות ה-80 עקב הסכמה מדעית רחבה. ?
מוקם גם גוף מדענים של IPCC אבל זה לא מסיים את הויכוח - בעיה של שנות ה 90 ואז עוברים לשאלה מדוע הגוף של global climate coaliation גוף עם עוצמה כלכלית מוכן לממן בגלל כתמי שמש מאחוריו עומדים תאגידי נפט ופחם גדולים כמו שברון אקסון וכו' - המיקוד הוא בהכחשת האחריות שלהם ושל המוצרים שלהם. גם הויכוח הזה הסתיים בשנת 2001 בגדול - כאשר הIPCC מפרסם את הערכת המצב השלישית שלו אחריות אנושית מאד ברורה. נעשה נסיון אחרון לערער על הערכה הזו - בוש הבן מבקש מהאקדמיה למדעים שיעריך והם עונים לו בחזרה שיש התחממות מסכנת חיים ושתיים שזו התחממות בגלל פעילות אנושית
מטה-מחקר של 90 אלף מחקרים מדעיים בנושא אקלים 99.9% תומכים בשתי הטענות - יצא לא מזמן
כל אותם אלה שהכחישו את הבעיה ואת האחריות של האדם - הם טוענים כי מואחר וגדול מידי מכבי להתמודדד איתה אין לנו מה לעשות דניאל וודס, המנכל של אקסון מובייל סינבנסון עובר להיות מכנל משרד החוצ אצל טרמפ אפילו אקסון מוביל לא יכולים לשנות כבר אנחנו נביא רווחים - נגדיל ברבע את התפוקה עד שנת 2025 זו המחוייבות שלנו עיקר ההכחשה הוא ביכולת שלנו להתמודד - הפצת יאוש גשר שמוביל אנשים לכניעה יאוש הוא דרך לא נכון היאוש הוא לא מה שהקהילה המדעית אומרת מה שנכון עכשיו אותה קהילה מדעית שאומרת שאנחנו יצרנו את הבעיה אם נצליח לבלום במעלה וחצי ומשם עם מדיניות נכונה נצליח לשקם את המערכות הטבעיות.
אותם אלה שנלחמו כל הזמן בטענה שיש התחממות ואלו שאמרו לנו שאנוו אחריאם ממשיכים להלחם בקהילה המדעית כאשר היא אומרת שיש דרך לצאת מהבעיה
פרדייס - קורבן של שריפות -
תוכנית הגרין ניו דיל מהלך דרמטי כפול של ברני סנדרס - צד אחד הפחתה דרמטית של פליטות של ארצות הברית צעד שני יצירת המון מקומות עבודה. כדי להפחית גזי חממה צריך מקומות עבודה חדשים בתחומים שלאו דווקא קיימים. איך נממן את זה - על ידי העוצמה של השוק האמירקיאי - לדוגמה כמו שגייסו את המדינה להתמודד עם המשבר של הקורונה
איך מדינות קפיטליסטיות יודעות להתמודד עם משברים גדולים? דוגמה מקורית של סנרדס יידענו להלחם נגד היטלר אין אופציה של הפסד - כמו שהיה אסור לנו להפסיד נגד היטלר מס שולי בארצות הברית ה- הגיע ל 90 אחוז כדי לחסוך דלק - סע עם שותפים- מי שנוסע לבד - שותף של היטלר בואו ניקח את הדוגמה הזה - ונפעיל אותה מול משבר האקלים
דב חנין אוהב אותה ורוצה לקחת בעוד מקום גם בזכות ברית פוליטית עצומה בין ארהב בריטניה וברית המועצות - למרות חילוקי דעות שונות גם פה צריך שיתופי פעולה מעבר לכל דמיון ברני סנדרס עושה את זה על ידי הצעת מקומות עבודה חדשים מציע במקביל - הפחתה דרמטית של הפליטות
הגורמים הרדיקלים אמרו - המדע הוא קשיח - וצריך להוריד לאפס את הפליטת עד 2030 זה לא חלק מהתוכנית של סנדרס כי הוא מעריך שהפחתה תוך 10 שנים תוביל למשבר מזון ומשבר תחבורה ובכל זאת צריכים להוריד כ 70 אחוזים מהפליטות. מה עם השאר - ?על ידי תוכנייות 200 מיליאאד דולר עם תוכנית מעשית להפחתת 36 אחוז במדינות פחות מפותחות בעולם.
לא מסתכלים על ארה"ב כיחידה מבודדת אלא על ארהב לתוכנית של סנדרס לא התקבלה אבל השפיע ה על התוכנית של ביידן שהיא פחות שאפתנית , וגם מכילה רכיבים דומים -
כמו כן קמה תוכנית הירופאין ניו דיל.
גם בתוכנית הזו משולבים כמה מרכיבים - מרכיב סביבתי - של יצירת פתרונות לחברה ולכלכלה.
בנקים מרכזיים ומשבר האקלים
נמשיך עם הנושא של הבנקים המרכזיים אורלי אהרוני
רגולטורים פיננסים ומגזר עסקי - מבולדינג ועד דסגופטה.
קנת בולדינג אמר - מי שמאמין בצמיחה כלכלית הוא משוגע או כלכלן.
60 שנה אחרי בולדינג - אנחנו עדיין מעמינים בצמיחה אינסופית מאמינים שזו צמיחה ואלו פרמטרים של הצלחה רוצה לדבר על רגוליציה וכלכלה תלוי מאד במה מממנים הרגולטורים לא נמצאים במשחק הזה בגלל מוסר או משהו דומה אלא בגלל הרצון שלהם לשמור על היציבות משבר האקלים מאיים לפגוע ביציבות פיננסית
היקבפים פיזי סיכונים פיסייזם - אסונות טבע - אירועין קיצור , מלחמות מגיפות
סיכון מעצם המעבר לכלכלה ללא פליטות transion risk
זהו סיכון מובנה - כלכלה חופשית לא תפתור הכל בנקים מרכזיים - משיקעים שוק חופשי מייצר בועות - משבר הסאב פריים של 2008 דבר דומה עלול להתרחש עם הדלקים הפולסיליים וליצור משבר כלכלי מארק קארני - נגיד הבנק המרכזי של אנגליה מושך את המיינסטרים הכלכלי ו להעביר אותו לכלכה מקיימת איך יודעים מה זה? זהו מהלך סופר חושב כי זה קריטי שאנשים כמו קארני שיש לו עמדות השפעה יבינו שצריך מהלך מאד משמעותי גלובלי בשנת 2015 FSB שנוצר אחרי 2008 ליצור כוח משימה לעסוק בסיכונים עקב אקלים TCFD יש מדינות שאימצו את הרגולציה ויש כאלה שעוד יאמצו להבין מה המשעמות הפנינסת של משבר האקלים מהי אסורטגיה לטווח קצר בינוני וארוך יש גרינווש ולכן כוח המשימה אמור לשנות את זה
מתודלוגיות לניהול סיכוני אקלים בחינת אירועים קיצון אמנת בזל אמורים להגיד איזה עקרונות ינחו בנקים מרכזיים.
מגזר עסקי בגלזקו מאד אופטמי בעיניה בגלל שינוי במגזר העסקי 450 רשויות פנינסיות שווי של 130 טריליון דולר חייבים GFANZ יוזמה מדהימה אחרת היא
מובלת על ידי האום TNFD לא מדבר על אקלים - בואו נראה מה קורה בטבע למגוון הביולוגי איפה המשאבים שאנחו לא מספיקים לכלות אותם ואיך אנחנו עושיםאת זה בכל החלטה כלכלית אף אחד מהדברים האלה לא קרה בגלל הפנמה של בולדינג הדברים קורים גם בגלל שגם בתוך הקפיטליזם - הדברים לא יכולים להמשך
דסגופטה שכבתב למשר האוצר הבריטי פרסם desgupta rebiew economic biodefisty הוא חוזר על זה שחייבים למדוד אחרת הצלחה אי אפשר למדוד על ידי צמיחה אינסופית.
אנחנו מסבסדים ב 4-6 טריליון דולר בשנה את הניצול המזיק של משאבי טבע כדי לתמוך בפרדימה של המשך הצמיחה
הוא כבר שנה מונח - אבל יש מספיק אנשים שמבינים אותו ומבינים שהפרדימגמה שחייבת להשתנות בגלל שזה עלול לאיים על חשבון הבנק
ראו גם
- מרכז השל
- משבר האקלים
- כלכלה בת קיימא
- כלכלת הדונאט
- וובינאר קיימות של מרכז השל, 13 בפברואר 2022 - מפגש המשך.
קישורים חיצוניים
- המפגש הראשון - הכלכלה בעת משבר האקלים , מפגש ראשון , 31 בינואר 2022.
- הכלכלה בעת משבר האקלים, מפגש שני .