העדרם של משאבי טבע מתהליך הייצור
פונקציות הייצור הנאו-קלאסיות מתארות תהליך בו מתבצע ייצור של מוצרים ללא שבתהליך זה מעורבים משאבי טבע כלשהם וגם לא אנרגיה. המשוואות מתארות את הייצור כפונקציה של הון תעשייתי ועבודה בלבד.
או, בצורת נוסחה, הידועה גם כמשוואת קוב-דאגלאס: Y = Kalpha* Lbeta , כאשר a>0 וגם a<1.
כאשר, Y הינו כמות המוצרים המיוצרים בתקופה נתונה (לדוגמה ביום, בחודש, בשנה), K מייצג את כמות ההון התעשייתי, L מייצג את כמות העבודה (בדרך כלל כמות העובדים בהכפלה בכמות קבועה של שעות עבודה לכל פועל).
אבל אם ניקח כדוגמה מפעל המייצר לימונדה, לא ניתן לייצר ולו כוס מיץ אחת, ללא זרם של לימונים ומים (משאבי טבע) וכן ללא זרם של אנרגיה, לא משנה כמה עובדים ומכונות יש במפעל. יש לציין כי דאגלס וקוב התייחסו בצורה מפורשת לכך שהמודל שלהם לא מכיל התייחסות למשאבי טבע כגורם ייצור, וכי דבר זה צפוי לשנות את המודל, במאמר שהציג את הנוסחה כבר ב-1928, אבל ממשיכי דרכם התעלמו מסוגיה זו.[1]
הנחה סמויה זו של העדר משאבי טבע ושל אנרגיה, מבוקרת על ידי מודל זרמים ומאגרים של ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן ובמסגרת כלכלה אקולוגית.
הערות שוליים
- ^ Cobb, C. W.; Douglas, P. H. (1928). "A Theory of Production". American Economic Review 18 (Supplement): 139–165.