שוודיה
שוודיה (באנגלית: Sweden) היא מדינה בצפון אירופה, שמונה 9 מיליון בני אדם ועיר הבירה שלה היא סטוקהולם. היא אחת מהמדינות שמיישמות את המודל הנורדי ונחשבת אחת המדינות המתקדמות בעולם.
נכון לשנת 2011, התמ"ג לנפש במדינה עומד על 61 אלף דולר, ובמונחי PPP (שווי כוח קנייה) הוא עומד על 40 אלף דולר. שיעור האבטלה במדינה עמד על 7.5, מדד ג'יני עמד על 0.26 לעומת 0.38 בישראל. מדד התחרותיות: מקום 3.
יצירות תרבות שוודיות בעלות ערכים של שמירת טבע וזכויות בעלי חיים כוללות את מסע הפלאים של נילס הולגרסון מאת סלמה לגרלף.
כלכלת שוודיה
ערך מורחב – כלכלת שוודיה
בשוודיה, בניגוד לשכנתה נורווגיה אין הסתמכות על מכירת דלק מחצבי כמו נפט וגז טבעי - רוב כלכלת שוודיה מבוססת על מכירת מוצרים ושירותים לעולם.
ארגוני עובדים
אחד המאפיינים הייחודיים של שוודיה הוא הסתמכות על וועדי עובדים חזקים שפועלים ביחד עם הממשלה והמעסיקים בשיתוף פעולה לשם שמירה על פלקס-סקיוקרטי - שמירה על זכויות העובדים יחד עם שמירה על גמישות בשוק העבודה על ידי הספקת רשתות תמיכה לעובדים מפוטרים, ומערכי הכשרה מתפקדים שיאפשרו למפוטר לשוב לעבודה במהירות.
בשוודיה יש שני ארגוני-גג גדולים של ועדי עובדים: ארגון עובדי הצווארון הכחול (LO), הכולל 14 ועדים שמייצגים 1.5 מיליון עובדים; וארגון עובדי הצווארון הלבן (TCO), הכולל 15 ועדים שמייצגים 1.2 מיליון עובדים.
וועדי העובדים בשוודיה הם בעלי עוצמה רבה אך הם פועלים בצורה שונה יחסית לוועדי עובדים אחרים במדינות רבות, כולל וועדי עובדים בישראל:
- מודל מכליל - כל העובדים מוגנים על ידי ארגון העובדים ולא רק עובדים חזקים שבמגזר הציבורי ובמונופולים.
- שמירה על תחרותיות והגדלת הפריון - הוועדים מסתכלים על כלכלת שוודיה כולה ולכן לא מנסים להעלות את השכר ככל האפשר אלא לשמור גם על התחרותיות של העסקים.
- חתירה לקונצנזוס - הוועדים מנסים ככל האפשר להגיע לפשרות ולהסכמות עם הממשלה ועם מעסיקים, ולא להסתמך על שביתות ואמצעים כוחניים.
לדברי אולה פטרסון, הכלכלן הראשי של ה–LO, מודל קביעת השכר בחברות רבות נקבע יחד עם העובדים, אך מדיניות זו נקבעת כך שהשכר גדל בהתאם לפריון העבודה, כיוון שלארגונים יש רצון לשמור על החלק של עלות העבודה בתוצר כאחוז קבוע ולא להעלות אותו עוד ועוד. הדרך להשגת שכר גבוה לעובדים היא על ידי הכוונת הכלכלה לצמיחה כלכלית, וכדי להשיג דבר זה ארגוני העובדים מעוניינים להגדיל את הפריון של העובדים. היות ויש ענפים של הכלכלה בהן קשה יותר למדוד את הפריון - כמו בענפים של המגזר הציבורי, המגזרים התחרותיים שמכוונים לייצוא הם אלה שקובעים את גובה השכר וקובעים את המטרה לכל שאר הענפים. [1]
מיסוי ואמון
הכלכלה השוודית מבוססת במידה רבה על אמון גבוה של הציבור במוסדות הציבוריים כמו ממשלה, עסקים וועדי העובדים. חלק מזה נובע מההיסטוריה של השוודים, שבניגוד למקומות אחרים שבהם היו צמיתים הם היו הבעלים של האדמות שבהם עבדו. אצילים היו יכולים לאיים על הרכוש של הציבור וכשנזקקו להגנה פנו את המלך לשם הגנה.
בשוודיה יש רמה גבוהה יחסית של מיסוי, אבל גם רמה גבוהה של תמיכה חברתית מצד הממשלה. יש הספקה איכותית של שירותים ציבוריים ותמיכה כגון רפואה ציבורית, חינוך ציבורי, דמי אבטלה, מענקי לידה וכדומה. רוב האנשים רוצים לשלם מיסים שכן מי שלא משלם מיסים לא יכול ליהנות ממענקים ושירותים ממשלתיים רבים.
בשנים האחרונות יש הפרטה של חלק מהשירותים הממשלתיים בתחומים של חינוך ורפואה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שוודיה בוויקיפדיה האנגלית
- שוודיה: כך צומחים במיתון - וגם דואגים לאיכות חיים מעוררת קנאה איתן אבריאל, דה מארקר, 29.12.2011
- המפתח השוודי // כיצד נתקן את שוק העבודה הישראלי גיא רולניק, דה מרקר, 06.03.2014
- אסטרטגיה לניידות עירונית עיריית סטוקהולם, במסמך תכנון לתחבורה בת קיימא בעיר