אקו-ויקי

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס (באנגלית: Colorectal Cancer או Colon cancer או Bowel cancer) הוא מחלת סרטן במעי הגס, בחלחולת ובתוספתן. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להפוך לממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי, ובמקרים רבים נדרשת גם כימותרפיה.

סרטן המעי הגס הוא דוגמה חשובה הן לחשיבות של גילוי מוקדם והן למחסור בגילוי כזה. 9 מתוך 10 חולים יכולים לשרוד את הסרטן כאשר יש גילוי מוקדם, אבל רק 1 מתוך 10 חולים אכן מגלים את הסרטן בשלב מוקדם.[1]

סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. בין היתר נמצא כי צריכת סוכר, השמנה, לידות רבות וגובה גבוה מעלים את הסיכון לחלות בסרטן זה. [2] גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות משפרים את הסיכוי לטיפול מוצלח. שילוב של פחד וחוסר-מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

בשנים האחרונות פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים. צפוי שבעקבות גמר פרויקט גנום האדם יפותחו תרופות המתאימות למבנה הגנטי הספציפי של החולה, אשר יקטינו עוד יותר את סיכויי התמותה.

תסמינים

לעתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. סימני האזהרה הקלאסיים כוללים: עצירות הולכת ומתגברת, דם בצואה, ירידה במשקל, חום, ירידה בתיאבון וכן בחילה או הקאות באדם מעל גיל 50. בעוד שדימום רקטלי או אנמיה הם סימני אזהרה חמורים באנשים מעל גיל 50, תסמינים אחרים כולל ירידה במשקל ושינויים בהרגלי היציאות הם מדאיגים בדרך כלל רק כאשר הם מלווים בדימום.

באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור פי הטבעת, יש יותר תסמיני-מעי כגון:

  • שינויים בהרגלי היציאות:
  • דם בצואה או דימום מפי הטבעת
  • צואה עם מוקוס
  • צואה שחורה דמוית זפת או צואה שמתמהמהת (מלנה)
  • תחושה של התרוקנות חלקית, או טחירה (טנסמוס), (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • ירידה בקליבר של הצואה (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • חסימה בצואה (נדיר)

גורמי סיכון לסרטן המעי הגס

75%-95% מהמקרים של סרטן המעי הגס מתרחשים באנשים עם סיכון גנטי נמוך או ללא סיכון גנטי. גורמי סיכון אחרים כוללים גיל מבוגר יותר, מגדר ממין זכר, צריכה גבוהה של שומנים, סוכר, אלכוהול או בשר אדום, השמנת יתר, עישון והעדר פעילות גופנית. כ-10% מהמקרים במחלה מקושרים לתת פעילות גופנית. הסיכון מאלכוהול גדל אם שותים מעל מנת משקה ביום.

בשר מעובד ובשר אדום

  ערך מורחב – בשר מעובד

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם. [1] צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.

בשר אדום מסווג בקבוצת גורמי הסיכון השנייה (מסרטן אפשרי בבני אדם), ונקבע שהוא כנראה תורם להתפתחות סרטן המעי הגס, אך גם לסרטן הלבלב וסרטן הערמונית. [1][3]

מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, פעילות גופנית, אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוהה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להימנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו עישון ומחסור בפעילות גופנית צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.[2]

השמנה

  ערך מורחב – השמנה

לפי נייר עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, שיצא בשנת 2016, יש מספיק ראיות לקשר השמנה ל-13 סוגי סרטן שונים, חלקם הגדול של איברים לאורך מערכת העיכול. לאנשים בעלי משקל יתר גבוה (בעלי אינדקס BMI של 40 ומעלה) יש סיכוי יחסי של 1.3 ביחס לאנשים בעלי משקל תקין (BMI בטווח 18.5 עד 25). לפתח סרטן מעי גס וחלחולת [3]

סוכר

  ערך מורחב – השפעות בריאותיות של סוכר

מחקר משנת 1994 מצא כי צריכת סוכרוז במזון וצריכת סוכר קשורים סטטיסטית לסיכוי גבוה יותר לתחלואה בסרטן המעי הגס. גורם זה הוערך בנפרד ממדד BMI שהוערך כגורם סיכון נפרד שם נמצא הבדל של 40% בין החמשיון העליון לתחתון. המחקר גם מצא כי גובה גבוה, עישון, מספר לידות גבוה יכולים להעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס. [4]

צריכת אלכוהול

  ערך מורחב – אלכוהול ובריאות

ארגון הבריאות העולמי הוציא בשנת 2014 דו"ח על תרומת האלכוהול לנזקים בריאותיים. לפי הדו"ח אלכוהול תורם למספר סוגי סרטן וביניהם סרטן המעי הגס. לפי הדו"ח, 10% מנטל התחלואה ו- 10% מבין מקרי המוות מסרטן המעי הגס ברחבי העולם מקורם בצריכת אלכוהול. [4]

התפתחות המחלה

המעי הגס מחולק ל-5 חלקים (המעי העולה, המעי החוצה, המעי היורד, המעי הסיגמואידי והחלחולת), וסרטן המעי הגס יכול להתרחש בכל אחד מהם. ייתכן גם סרטן במעי הדק אך הוא נדיר בהרבה. דופן המעי מורכב ממספר שכבות של רקמות. סרטן המעי הגס מתרחש בשכבה הפנימית ביותר - בציפוי המעי. חוקרים מעריכים כי התפתחות גידול סרטני במעי הגס יכולה להתפתח בין 5 ל-10 שנים. רובם מתחילים כגידול קטן בדופן המעי הקרוי פוליפ או אדנומנה Adenoma. ללא טיפול, הם יכולים להפוך לגידול סרטני ולגדול אל שכבות השריר שמתחת לציפוי המעי ולהמשיך לגדול דרך דופן המעי.

סרטן מעי עלול להתפשט לאיברים אחרים קרובים למעי כמו שלפוחית השתן, הרחם או בלוטת הפרוסטטה. כמו כן הסרטן המעי הגס עלול להתפשט אל מערכת כלי הלימפה בבטן. הדם זורם מהמעי הגס אל הכבד ולכן סרטן מעי גס עלול להתפשט אל הכבד. בדרך כלל לא ניתן לעצור סרטן ששלח גרורות ומתמקדים בשיפור חיי החולה.

מניעה של סרטן המעי הגס

  ערך מורחב – מניעת סרטן

רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית.

מעקב וגילוי מוקדם

רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (Adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים [5].

דרך אחרת לבצע גילוי מוקדם היא על ידי בדיקת דם סמוי בצואה, שדורשת מתן של בדיקת צואה. על פי ד"ר מיקי שרף, ראש אגף תכנון ומדיניות בריאות בקופת חולים בכללית, הבדיקה מפחיתה ב-30% את הסיכון לתמותה.

במהלך שנת 2006 פנתה קופת חולים כללית ל-450 אלף מבוטחים מעל גיל 50, שלחה להם דף ובו סקירה על סרטן המעי הגס והסבר על הבדיקה. כ-200 אלף מהמבוטחים פנו בעקבות המכתב וביקשו ערכות לבדיקה עצמית בדואר, ומתוכם 90 אלף החזירו את דגימת הצואה בדואר. 150 גברים ונשים אובחנו כלוקים בסרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים. [6]

אורח חיים - תזונה ופעילות

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ויתכן שגם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.[7] ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן [8]. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז [9].

מניעה כימית

למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או חומצה פולית (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו אספירין, מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של עכברים. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15%-20%). "מאגר המונעים הכימיים" [5], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים שהינם מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

סרטן המעי הגס בישראל

  ערך מורחב – סרטן בישראל

בישראל סרטן המעי הגס הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי סרטן השד). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14. [10]

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2001 מתו ממנו 1,342 בני אדם - יותר מאשר סרטן השד, ובדומה לסרטן הריאות. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים.

למרות זאת, יש בישראל העדר מודעות למחלה, דבר הגורם להיקף תמותה גבוה. על פי סקר משנת 2007 של האגודה למלחמה בסרטן, בקרב גברים ונשים מעל גיל 50, פחות ממחצית שמעו על בדיקה של דם סמוי בצואה, שאמורה להיות מבוצעת באופן קבוע בגיל זה. מבין אלו ששמעו על הבדיקה 58 אחוזים אכן נבדקו, כאשר אלו שלא נבדקו נימקו זאת בעצלנות, או בפחד מפני הבדיקה או מתוצאותיה.[11]

על פי פרופסור אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן שיעורי הבדיקה לגילוי מוקדם עומדים בארץ על 20%, בהשוואה ל-57% בארצות הברית. וכן כ-40 אחוז מהחולים בישראל מתים לעומת כ-33 אחוזים בארצות הברית. כמו כן לדבריו יש חשיבות ל:"החדרת המודעות, בעיקר לאוכלוסייה הבריאה, לכך שסרטן המעי הגס ניתן למניעה על ידי שמירה על משקל תקין, תזונה נכונה ופעילות גופנית. כמו כן, ניתן כיום לגלות את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם".

על פי מחקר משנת 2019 שנערך בישראל על סמך נתונים רפואיים עולה כי 30%-40% מהאנשים שמתגלה חשד לסרטן המעי הגס על פי בדיקת דם סמוי בצואה, לא עושים את המשך הבירור ובדיקות. על פי ליאורה ולינסקי, מובילת המחקר ומנהלת אגף איכות קלינית בקופת חולים מאוחדת, אחת הסיבות העיקריות היא שהנבדקים לא מבינים את משמעות הבדיקה הראשונית, והתופעה של חוסר המשך בדיקה רווחת יותר ככל שההכנסה וההשכלה נמוכה יותר. כמו כן, בציבור היהודי יותר ממשיכים בבדיקות מאשר בציבור הערבי.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat 26 October 2015
  2. ^ Sabine Rohrmann et al, Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition, BMC Medicine 2013, 11:63 doi:10.1186/1741-7015-11-63
  3. ^ Lauby-Secretan B, Scoccianti C, Loomis D, Grosse Y, Bianchini F, Straif K; International Agency for Research on Cancer Handbook Working Group. Body fatness and cancer—viewpoint of the IARC Working Group. N Engl J Med 2016;375:794–8, DOI: 10.1056/NEJMsr1606602
  4. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  5. ^ Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy. N Engl J Med 1993;329:1977-81. PMID 8247072.
  6. ^ כללית: 150 חולי סרטן המעי התגלו במבצע 'מרח ושלח' מיטל יסעור-בית אור, ynet, 05.02.06
  7. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  8. ^ Liu RH et al, Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits. קישור.
  9. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. . PMID 9848907.
  10. ^ דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה מיטל יסעור בית-אור, 26.02.2007, ynet
  11. ^ סקר: רוב האוכלוסייה המבוגרת נמנעת מבדיקות מוקדמות לסרטן המעי הגס בגלל עצלות ופחד מיטל יסעור בית-אור, 26.02.2007 ynet
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=סרטן_המעי_הגס&oldid=123553"