סקר האנרגיה של חברת BP
סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם (באנגלית: Statistical Review of World Energy) מטעם חברת האנרגיה BP הוא סקר סטטיסטי שנתי של מקורות, רזרבות הפקה וצריכה אודות שוק האנרגיה העולמי.
הדו"ח כולל נתונים רבים על שוק האנרגיה העולמי, בעיקר בהקשרים של דלקים מחצביים: רזרבות 'מוכחות', הפקה וצריכה. הסקירה מבוצעת בצורה דומה עבור מקורות אנרגיה שונים: נפט, פחם, גז טבעי, אנרגיה גרעינית ואנרגיה הידרואלקטרית.
עיקרי הדוח
באופן כללי רואים כי כמות הרזרבות המוכחות של דלק מחצבי בעולם גדלה עם השנים, בגלל שבכל שנה מתגלים שדות חדשים של גז נפט ופחם. אלא שמגמה זו עלולה ליצור רושם מוטעה, זאת בגלל שהצריכה העולמית של אנרגיה גדלה גם היא בגלל שילוב של גידול אוכלוסין וגידול בצריכת האנרגיה לנפש (בעיקר במדינות המתפתחות כמו סין). סה"כ היחס בין עתודות האנרגיה לבין הצריכה נשאר יציב במשך 30 השנים האחרונות עבור גז ונפט וירד עבור פחם.
נפט
ערך מורחב – נפט
נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק. [1]
יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית נותר במגמה דומה של כ-1 ל-40 במשך 30 השנים האחרונות, כך שאם שניהם לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות/צריכה פנימית נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם. בשנת 2005 גדלו מאוד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות/צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פירוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.[1]
גז טבעי
- ערך מורחב – גז טבעי
יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה.[1]
40% מעתודות הגז הטבעי נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.[1]
פחם
- ערך מורחב – פחם
היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1990, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים לכלכלת מצב יציב עם ייצוב אוכלוסין וצמיחה כלכלית אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של -1980 כמות הפחם הייתה מפסיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.
עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.[1]
יש לשים לב שיחס עתודות- לצריכה יורד בקצב מהיר בהרבה, כך שכל שנה שעוברת מאז שנת 1990, מורידה שנה אחת בגלל צריכה ועוד 3 שנים בגלל גידול בצריכה. וכך יורד יחס העתודות לצריכה בקצב של 4 שנים בשנה בממוצע. הסקר של שנת 2012 מעיד כי יחס העתודות לצריכה של שנת 2011 עמד על 1:112 כלומר עד שנת 2123.[1] אם ישמר קצב זה של ירידה. הפחם יתכלה עד שנת 2040.
35% מעתודות הפחם נמצאות באירואסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו-1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.[1]
ביקורת
הבלוג הזאב בדלת וגורמים אחרים הקשורים לשיא תפוקת הנפט, תוקף באתר שלו את אחד התרשימים, של הרזרבות, היות ורזרבות אלו אינן עומדות כמו ערמה של עצים, מוכנים לשימוש, אלא דורשים כמות גדולה והולכת של אנרגיה, בעיות פוליטיות וכסף כדי להגיע אליהן.
סקר האנרגיה מציג את הרזרבות המוכחת של משאב כמו גז או נפט, מביא את הצריכה, ומחשב את יחס הצריכה/רזרבות. דבר זה ממחיש לכאורה את מספר השנים שנותרו שבהם ניתן להשתמש באנרגיה מחצבית מתוך הרזרבות האלה. אלה שאנרגיה בתוך האדמה אינה כמו ערימת עצים, או כמו בירה הממתינה בתוך חבית, כך שכל מה שנדרש הוא לפתוח את הברז והבירה (או הנפט) יוצאים מהחבית בקצב קבוע. במציאות, הדימוי המתאים יותר הוא חוטב עצים שגר ליד יער, וככל שהוא מכלה את עצי היער עליו להרחיק נדוד יותר, ולהסתפק בעצים עלובים יותר לשם הסקת הבקתה שלו.
דוגמאות מציאותיות של מצב זה, של בירוא יערות מאסיבי שהוביל להקטנת כמות העץ ולצורך בשינוי מדיניות או להתמוטטות, מובאות בספר "התמוטטות" לגבי שבטי האנסאזי, איי הפסחא, יפן הקיסרית ועוד). אותו כורת עצים צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בהפקת האנרגיה שלו, כך שחישוב כמות השנים שנותרו לו להסתמך על מאגרים אלה, אינה מתקבלת מחילוק פשוט של גודל המאגר בקצב הצריכה.
ביקורת נוספת היא בגלל ההיבט המטעה של יחסי רזרבה להפקה נוכחית. המאגרים המוכחים יכולים לגדול או לקטון, והצריכה הנוכחית משתנה באופן מהותי לאורך עשורים. בפחם, הצריכה גדלה בקצב גדול בהרבה מהגידול במאגרים, כך שהערכה של מספר יחס עתודות לצריכה נוכחית מציירת תמונה מתעתעת של עתודות שיספיקו למאות שנים.
מאידך, באתר 'הטעות של רזרבות הנפט' [2] מבקרים את התרשימים דווקא על רקע העובדה שאינם לוקחים בחשבון מאגרים קשים לניצול בשיטות הקיימות.
קישורים חיצוניים
- סקר האנרגיה של חברת BP לשנת 2012
בנוסף באתר יש גם:
- מערכת הצגת גרפים מבוססת ג'אווה לשליפת נתונים שונים מהדו"ח והצגתם
- טבלת המרת מידות ומשקולות
- מחשבון מקוון להמרת מידות ומשקולות
בסוף ישנה גם טבלת מידות ומשקולות, והמרות שונות.
הדו"ח כולל קישורים לקבצי אקסל עם כל הנתונים.
ניתן להוריד את הדו"ח המלא בפורמט PDF כאן.