שינויים

[[תאגיד רב-לאומי]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

[[תאגיד רב-לאומי]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאוד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכוזיות]] מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכוזיות]] מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.