שורה 29: |
שורה 29: |
| * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. | | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועוסקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. אף כי דבר זה מגונה מבחינה נורמטיבית ואסור מבחינה חוקית, מסמך של ארגון הבריאות העולמי שמבוסס על מסמכי תעשיית הטבק מבהיר כי שיווק לילדים ולבני נוער הוא היבט חיוני להמשך קיומן של חברות הטבק. השפעות תעשיית הטבק חורגות הרבה מעבר לעישון עצמו בגלל [[השפעות בריאותיות של עישון]] שגורמות למוות של מיליוני אנשים בכל שנה ונחשבות ל[[סיכון בריאותי]] מרכזי במדינות מערביות ולא-מערביות כאחד. כך תעשיית הטבק יוצרת גם נזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בישראל בלבד - יותר מהשווי השנתי של התעשייה כולה עם המיסוי שלה. |
| * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. | | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). כלכלת הסמים קשורה לא פעם ל[[מימון טרור]] משום שהיא מאפשרת אפיקי הכנסה קלים מחוץ לפיקוחן של מדינות, ומשום שאפיקי הברחת סמים מאפשרים הברחה של אמצעי לחימה או טרוריסטים. צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]], [[חרדה]], [[בדידות]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות [[תעשיית הנשק]] ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה ושחיתות במרכז ודרום אמריקה. אל מול גישה זו עולה כיום [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, [[הוליזם|הוליסטית]] והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. |
| + | * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. |
| + | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. |
| + | |
| * [[תעשיית ההימורים]] - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. [[התמכרות להימורים]], ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה [[רגולציה]] ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה ל[[סמי פנאי]] ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לנצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ 70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק. | | * [[תעשיית ההימורים]] - תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. [[התמכרות להימורים]], ובמיוחד למכונות משחק, החלה כבר בסוף המאה ה-19. אנשים רבים בילו חלק ניכר מזמנם בלחיצה על הכפתורים. בעקבות זה שמדובר בנזק ברור וקל לזיהוי, הועברה [[רגולציה]] ברוב המדינות נגד הפצה נרחבת של מכונות אלה. השוואה של מדינת נבאדה שבה אין כמעט רגולציה כזו מראה כי במדינה יש מכונות משחק כמעט בכל מקום, כמות הכסף שאנשים מוציאים על הימורים היא 4% מהשכר הממוצע, או פי 9 לעומת אמריקאי ממוצע. בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומחקרים רבים על דרכים שבהן עובדת התמכרות להימורים. התמכרות זו עובדת על ידי גירוי פיזי חוזר של המוח דבר שבסופו של דבר יוצר התמכרות דומה ל[[סמי פנאי]] ממכרים. מחקרים גם מצאו כי התעשייה מוצאת דרכים להגדיל את ההתמכרות בצורה מכוונת - לדוגמה על ידי יצור מצבים של "כמעט זכייה" שמעודדים את השחקן לחשוב שהוא היה קרוב לנצחון ולכן הוא יכול להמשיך להמר. ההגדרה מהו הימור כפייתי או מהמר מכור תלויה בצרכי ההגדרה. רוב המהמרים הם לא מהמרים כפייתיים לפי הגדרות פסיכיאטריות, אבל חלק ניכר מהכנסות בהימורים נובע ממהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. לדוגמה כ 70% מההכנסות של בתי קזינו מגיעות ממכונות משחק. |
− | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים.
| + | |
− | * [[התמכרות למשככי כאבים]] - ענף חדש יחסית של התמכרות - שיווק של תרופות שהתברר שהם ממכרות והסתרת הנזקים מהציבור על ידי [[חברות תרופות]] בארצות הברית. הדבר גורם למוות של עשרות אלפי אנשים. חברות התרופות השתמשו בשיטות של חברות הטבק כולל שימוש בארגוני קש, הטיה של מחקרים והצגה מטעה שלהם בציבור. הדברים בוצעו חרף קיומה של רגולציה שנועדה למנוע דברים כאלה - על ידי צעדים של [[דה-רגולציה]] במספר מישורים ועל ידי לובי רפואי מאסיבי. | + | * [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] - היבטים רבים בחלק מהמשחקים לפחות דומים להתמכרות שקיימת ב[[תעשיית ההימורים]] דוגמאות לכך הם מתן פרסים לא-וודאים על משימות קטנות (בדומה להימור של מכונות משחק), וכן מצבים של "כמעט נצחונות" ותמריצים מובנים במשחק להכנס אליו מדי יום ולאחר מכן לבלות בו עוד זמן. חוקרים בתחום טוענים כי עיצוב חלק מהמשחקים נועד כדי ליצור התמכרות. הנתונים מראים עליה משמעותית בצריכת משחקי מחשב. למשחקים ממכרים יש יתרון משמעותי על פני משחקים לא ממכרים שכן הם זוכים בקהל גדול ונאמן ובהכנסות משמעותיות מהמשחק עצמו או ממכירות נלוות. חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות. |
| + | |
| * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. | | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. |
| | | |
שורה 42: |
שורה 46: |
| * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. | | * [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|תעשיית הטלוויזיה]] - יש שטוענים כי צפייה בטלוויזיה ממכרת. |
| * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. | | * [[עסקי פורנו]] - חלק מצרכני הפורנו הם מכורים לפורנו, לא ברור מה ההיקף שלהם וחשיבותם לתעשייה. |
− | * [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] - חלק משחקני המחשב הם מכורים למשחקי מחשב - לא ידוע כמה מתוך רווחי התעשייה נובע מהתמכרות.
| |
| * [[התמכרות לסמרטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. | | * [[התמכרות לסמרטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. |
| * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. | | * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. |