שינויים

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן . אחד מהם הוא ענקית הנפט [[סטנרדט אוייל]]. ב 1854 היתה באר הנפט הראשונה באצרות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב 1873 היתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית יטוב יותר מחברות קטנות. עד 1880  שרוקפלר ברשות סטנדרט אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך למונופול בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך למונופוסון - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים , הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדט אוייל רוקפלר ירסק אותן.

הפרק מתמקד בכמה עסקים גדולים. אחד מהם הוא מסילות הברזל שהקימו את המסילות ממזרח למערב. אחד אחר הוא אנדרו קרנרגי בתחום הפלדה. העסקים הגדולים באמת צמחו לאחר מכן . אחד מהם הוא ענקית הנפט [[סטנרדט אוייל]]. ב 1854 היתה באר הנפט הראשונה באצרות הברית והיתה בתחילה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים. ב 1873 היתה מפלות קשה בבנקים וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית יטוב יותר מחברות קטנות. עד 1880  שרוקפלר ברשות סטנדרט אויל קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפך למונופול בתחום הנפט ולכן יכל להעלות מחירים ולקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף הוא גם הפך למונופוסון - קונה יחיד - ולכן יכל לשלם לשואבי הנפט פחות כסף ולהנות מרווח משמעותי עוד יותר. גודווין מתאר את השליטה שיש למונופול כזה - למרות שאינו מונופול מוחלט הוא מכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, נתוני שירותים , הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו מסילות הברזל. היו כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדט אוייל רוקפלר ירסק אותן.

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי ג'י פי מורגן שארגן את הטראסטים. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא טראסטים. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת , או כלכלה מנוהלת , אבל השליטה בכלכלה זו היתה בידי קבוצה קטנה מאד של בעלי הטראסטים .

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את הטראסטים. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת , או כלכלה מנוהלת , אבל השליטה בכלכלה זו היתה בידי קבוצה קטנה מאד של בעלי הטראסטים . בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טווין]] טענו שמדובר בבלוף. התרוץ האינטרקטואלי של אותה תקופה היתה עיוות של הדאוויינזים בשם "[[דאווריניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כיבכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרוויון שם רע. מצב החוות הורע - למרות השיוניים הטכנולוגיים -שכן א. הם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותיו וסיבה נוספת היתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה 19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו מארק טווין טענו שמדובר בבלוף. התרוץ האינטרקטואלי של אותה תקופה היתה עיוות של הדאוויינזים בשם "דאווריניזם חברתי" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כיבכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרוויון שם רע. מצב החוות הורע - למרות השיוניים הטכנולוגיים -שכן א. הם מכרו בשוק חופשי אבל קנו בשוק לא תחרותיו וסיבה נוספת היתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה 19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים.  בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגל שלא היה להם כוח מיקוח. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהעובדים החלו גם בנסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בנסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב 1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתת להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב 1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זויה ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר שהתאיגידם נעשים במהירות אדוני העם.. קומונים הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדןות חופשייתם אינו מסוכן פלחות מהוקמונזים של עוני עוני נדכא ועמל".  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים.  בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגל שלא היה להם כוח מיקוח. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהעובדים החלו גם בנסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בנסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב 1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתת להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב 1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים. ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זויה ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר שהתאיגידם נעשים במהירות אדוני העם.. קומונים הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדןות חופשייתם אינו מסוכן פלחות מהוקמונזים של עוני עוני נדכא ועמל".  

הדברים החלו להשתנות כאשר טדי רוזוולט הרפובלקיאי נבחר לנשיא .והחלה תקופת עליית הריעיות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיותנאים עמיתצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה גיי'קוב רוס שתעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה אפטון סינקלר שכתב את הרומן "הגו'נגל" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהספיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  

הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי נבחר לנשיא .והחלה תקופת עליית הריעיות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיותנאים עמיתצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה גיי'קוב רוס שתעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי לתחזק את הדירות אבל לא עשו כן. גורף בוץ אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הגו'נגל]]" על תעשיית הבשר. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהספיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב של בשר בקר.  

רוווזלד היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה -20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים . רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה צבירוית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). ב 1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא פרק את סטרנטדו אוייל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון , צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצייס (הבנק של רוקפלר). אבל ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כאילוגופול. מורגן היה עדיין חזק מאד ושלט בתאגידים בשוווי 22 מיליאד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. ב 1912  רוזולדט פרש והקים מפלגה פרוגרסיבית שלא העריכה ימים . הרפובליקאים התפצלו בינו לבין המפלגה הרפובלקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב 1913 - 1% על שכר נמוך ו 7% על שכר גבוה , או חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון משנת 1914 כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. ומערכת הבנק הפדרלי שקנה בשנת 1913

רוווזלד היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה -20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים . רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה צבירוית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). ב 1909 הווארד טאפט הפך לנשיא והמשיך ללחוץ על הטרסטים. בשנת 1911 הוא פרק את סטרנטדו אוייל- אפשר להבין את הגודל שלה אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה  מוביל, אקסון , צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצייס (הבנק של רוקפלר). אבל ריסוק הטרסים לא ריסק את כוחם הכלכלי והפוליטי בגלל התנהלות כאילוגופול. מורגן היה עדיין חזק מאד ושלט בתאגידים בשוווי 22 מיליאד דולר - מספיק כדי לקנות את כל מערב ארצות הברית. ב 1912  רוזולדט פרש והקים מפלגה פרוגרסיבית שלא העריכה ימים . הרפובליקאים התפצלו בינו לבין המפלגה הרפובלקאית. וודארו וילסון הדמוקרט עלה במקומו והמשיך עם מדיניות פרוגרסיבית כמו - מס הכנסה פרוגרסיבי ב 1913 - 1% על שכר נמוך ו 7% על שכר גבוה , או חוק ה[[אנטי טראסט]] של קלייטון משנת 1914 כדי למנוע מראש מונופולים ואוליגופולים. ומערכת הבנק הפדרלי שקנה בשנת 1913