שינויים

גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו-קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].

גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו-קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].

==פרק 2- במלוא הקיטור==

==פרק 2- במלוא הקיטור==

הפרק עוסק במהפכה התעשייתית והשפעותיה הרבות בתקופה בין 1820 ל 1865.  הוא עוסק בבעיות החברתיות שנוצרו באנגליה ועליית הלודיטים. וכן ביתרונות של המהפכה התעשייתית בגלל שהציע הרבה יותר מוצרים זולים יותר.  

הפרק עוסק ב[[המהפכה התעשייתית]] והשפעותיה הרבות בתקופה בין 1820 ל 1865.  הוא עוסק בבעיות החברתיות שנוצרו באנגליה ועליית ה[[לודיטים]]. וכן ביתרונות של המהפכה התעשייתית בגלל שהציע הרבה יותר מוצרים זולים יותר.  

הפרק עוסק במיתונים הרבים של המאה ה-19 וב[[ריצות על הבנקים]] המאפיינים תקופה זו, ובוחן את עליית הסוציאליזם ואת הרעיונות של פרדיריך אנגלס וקרל מרקס. גודווין טוען כי אחד הרעיונות המעניינים של מארקס הוא שהכלכלה החדשה שנוצאה במאה ה-19 שונה מהכלכלה של אדם סמית - שכן בגלל יתרונות לגודל העסקים היו הרבה יותר גדולים והתחרות החופשית הלכה והצטמצמה. כמו כן הגודל של העסקים אפשר להם להכתיב את תנאי השכר עבור הפועלים ולהוריד אותם עוד ועוד. גודווין מעיר גם שבעוד מארקס לא כתב את זה לקפיטליזם החדש הזה יש בעיה מובנית - עבור הקפיטליסטים כקבוצה אם הם משלמים שכר נמוך מאד לפועלים, או מעסיקים פחות ופחות פועלים אין מי שיקנה את הסחורות שלהם. גודווין מתאר את הקולוניאליזם של אנגליה בנסיון למצוא שוק לסחורות שלה וכיצד גם דבר זה לא סייע לה.  

הפרק עוסק במיתונים הרבים של המאה ה-19 וב[[ריצות על הבנקים]] המאפיינים תקופה זו, ובוחן את עליית הסוציאליזם ואת הרעיונות של [[פרדיריך אנגלס]] ו[[קרל מרקס]]. גודווין טוען כי אחד הרעיונות המעניינים של מרקס הוא שהכלכלה החדשה שנוצרה במאה ה-19, שונה מהכלכלה בימי [[אדם סמית']] - בגלל [[יתרונות לגודל]] העסקים היו הרבה יותר גדולים והתחרות החופשית הלכה והצטמצמה. כמו כן הגודל של העסקים אפשר להם להכתיב את תנאי-השכר עבור הפועלים ולהוריד אותם עוד ועוד. גודווין מעיר גם שבעוד מארקס לא כתב את זה לקפיטליזם החדש הזה יש בעיה מובנית - עבור הקפיטליסטים כקבוצה אם הם משלמים שכר נמוך מאד לפועלים, או מעסיקים פחות ופחות פועלים אין מי שיקנה את הסחורות שלהם. גודווין מתאר את ה[[קולוניאליזם]] של אנגליה בניסיון למצוא שוק לסחורות שלה וכיצד גם דבר זה היה בעייתי - שכן צמצום אפשרויות הייצור בקולניות החדשות צמצם את יכולת הקניה שלהן של סחורות אנגליות.  

הפרק גם עוסק בהגירת פועלים עניים מאירופה לארצות הברית. בתקופה זו בארצות הברית גודווין טוען שמצב הפועלים היה טוב יותר מאשר מצבם באירופה, שכן היה להם כוח מיקוח טוב יותר מול מעסיקים - בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, פועלים שקיבלו מעט מידי כסף יכלו להפוך לחקלאים, ודבר זה הכריח את המעסיקים לשלם שכר גבוה יותר מאשר באירופה. לפי גודווין הדבר גם עודד את הכלכלה בארצות הברית שכן פועלים שהשתכרו יותר כסף גם קנו איתו מוצרים וסחורות. הפרק גם עוסק בבעיית העבדות בארצות הברית. גודווין מציין כי העבדות בדרום ארה"ב יצרה מצב של חלופה זולה לפועלים הלבנים, ולכן כלכלת הדרום התאפיינה באחוזות ענק מעטות ועם הרבה עובדים לבנים עניים, לעומת כלכלת הצפון המשגשת. מלחמת האזרחים נבעה מהרצון של הדרום להרחיב את מודל העבדות לכל ארצות הברית דבר שתושבי הצפון התנגדו לו.  

הפרק גם עוסק בהגירת פועלים עניים מאירופה לארצות הברית. גודווין טוען כי בתקופה זו בארצות הברית, מצב הפועלים היה טוב יותר מאשר מצבם באירופה, שכן היה להם [[כוח מיקוח]] טוב יותר מול מעסיקים - בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, פועלים שקיבלו מעט מידי כסף יכלו להפוך לחקלאים, ודבר זה אילץ את המעסיקים לשלם שכר גבוה יותר. לפי גודווין הדבר גם עודד את הכלכלה בארצות הברית, שכן פועלים שהשתכרו יותר כסף, גם קנו איתו מוצרים וסחורות דבר שהמריץ את הכלכלה עוד. הפרק גם עוסק בבעיית העבדות בארצות הברית. גודווין מציין כי העבדות בדרום ארה"ב יצרה מצב של חלופה זולה לפועלים הלבנים, ולכן כלכלת הדרום, בניגוד לכלכלה בצפון, התאפיינה באחוזות ענק מעטות ועם הרבה עובדים לבנים עניים. מלחמת האזרחים נבעה מהרצון של הדרום להרחיב את מודל העבדות לכל ארצות הברית דבר שתושבי הצפון התנגדו לו.  

הפרק גם עוסק בבעיות של הסוציאליטסים שכן לאט לאט השתפר מצבם של הפועלים גם באירופה, עם זאת הפרק מציין כי במקום כלכלה עם תחרות חופשית, ביסמארק אימץ הרבה רעיונות של הסוציאליסטים ויצר בגרמניה [[כלכלה מעורבת]] שבה יש תוכניות פנסיה וסבסוד של מערכת החינוך והבריאות על ידי המדינה. גודווין מציין כי דגם זה מאפיין כיום כמעט את כל המדינות כולל ארצות הברית.  

הפרק גם עוסק בבעיות של אנגלס וקומוניסטים אחרים לקראת סוף המאה ה-19, שכן לאט לאט השתפר מצבם של הפועלים גם באירופה, דבר שהיה מנוגד למניפסט הקומוניסטי ולרעיונות של מארקס ואנגלס לפיהן מצבם של העובדים רק ילך ויורע. חלק מהסוציאליסטים ביקשו לקדם מודל שבו לעובדים בתוך הקפיטליזם יש יותר כסף וכן יותר זכויות מול מעסיקים - כמו ארגוני עובדים, פנסיות, ביטוח בריאות וכו'. הקומוניסטים לא שמחו על מגמה זו שכן הם רצו להחליף את הקפיטליזם במערכת שונה לגמרי ולא לשפר אותו בתהליך איטי. שינוי מהותי בתחום זה בוצע על ידי ביסמארק בגרמניה. ביסמאק לא קיים שוק חופשי אלא אילץ את בעלי העסקים לכללים שונים שהוא החליט עליהם, במקביל הוא אסר את הקמוניסטים ואת הסוצאיליסטים - אבל קיבל הרבה מההצעות שלהם לשינויים נדרשים במקום לסה-פר. במקום כלכלה עם תחרות חופשית, ביסמארק אימץ הרבה רעיונות של הסוציאליסטים ויצר בגרמניה [[כלכלה מעורבת]] שבה יש תוכניות פנסיה, סבסוד של מערכת החינוך והבריאות על ידי המדינה ועוד. גודווין מציין כי דגם זה מאפיין כיום כמעט את כל המדינות בעולם, כולל ארצות הברית.

 

סוף הפרק מתאר את עליית האסכולה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] בכלכלה. הכלכלנים התעלמו מדבריו של מרקס, שהתבססה על תורת הערך של העבודה ששישמה עד כה, משום שהם בדיוק פיתחו תאוריה חדשה לגמרי - [[המהפכה השולית]]. גודוין מציין כי מדובר במערכת מאד תאורטי וכי [[אלפרד מרשל]] טען כי בשלב זה היא לא נועדה לתת המלצות למדיניות כלכלית, אלא רק יום אחד, כאשר המערכת הזו תהיה מספיק משוכללת וקשורה למציאות. גודווין מציין כי אחת ההנחות של המודל הנאו קלאסי היא שכל הקונים והמוכרים הם קטנים מספיק כך שהם לא יכולים להשפיע על מחירו של המוצר. אבל בדיוק בשלב זה - שלאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית - נקודה זו הופכת יותר ויותר מופרכת ודבר זה הוא הנושא המרכזי שבו עוסק הפרק הבא בספר.

==פרק 3 - כוח הכסף==

==פרק 3 - כוח הכסף==

הפרק עוסק בהתחזוקתם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.  

הפרק עוסק בהתחזוקתם של התאגידים הגדולים בארצות הברית בתקופה בין 1865 עד 1914. תקופת "[[הברונים השודדים]]" גודווין מתאר כיצד חלק מהעסקים נהנו ממכירת מוצרים לממשלת הצפון בשנות מלחמת האזרחים. בשנים שלאחר מכן העסקים האלה נהנו מכוח פוליטי גדל והולך והם יצרו אוליגופולים ולאחר מכן קרטלים ומונופולים בתחומים שלשמים בכלכלה האמריקאית.