47,332
עריכות
שינויים
←פרק 3 - כוח הכסף
בינתיי בעולם התפשט הקולוניאיזלים. במיוחד מצד בריטניה שחלשה על העולם. יש ציטוט של סנטלי גבונס שמתאר קיצר מישורי רוסיה הם שדות הדגן שלנו, קנדה הן היערות שלנו. פרו שולחת אלינו כסף, וכו..עד ארות הים התיכון בוסתן הפרי שלנו. בינתיים הכלכלה המעורבת של גמרניה הפכה יותר ויותר חזקה יצור הפלדה והברזל שלה גדל יותר מז הל שבריטניה עד 1913 לעומת מצב הפוך בשנת 1870. גרמניה לא רצתה שבריטניה תשמור על העלויונות שלה, זה בצרוף מרוץ חימוש ובעיות נוספות הוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
בינתיי בעולם התפשט הקולוניאיזלים. במיוחד מצד בריטניה שחלשה על העולם. יש ציטוט של סנטלי גבונס שמתאר קיצר מישורי רוסיה הם שדות הדגן שלנו, קנדה הן היערות שלנו. פרו שולחת אלינו כסף, וכו..עד ארות הים התיכון בוסתן הפרי שלנו. בינתיים הכלכלה המעורבת של גמרניה הפכה יותר ויותר חזקה יצור הפלדה והברזל שלה גדל יותר מז הל שבריטניה עד 1913 לעומת מצב הפוך בשנת 1870. גרמניה לא רצתה שבריטניה תשמור על העלויונות שלה, זה בצרוף מרוץ חימוש ובעיות נוספות הוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
==פרק 4 - הכל קורס==
הפרק הזה עוסק במלחמות העולם וגם בשפל הגדול. הוא מתאר את הגותו של קיינס ומתאר כיצד הכלכלנים התקשו להבין מה קורה.
==פרק 5- חמאה ותותחים==
פרק זה מתאר את התחזוקתה של כלכלת ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. המלחמה גרמה לכך שהציבור היה עם יותר כוח קניה ודבר זה גרם לצמיחה כלכלית מהירה אחרי המלחמה. בין היתר גם בגלל חוק החיילים המשוחריים, של 1949 . בשלב זה תכניות הניו דיל היו וותיקות ורפואבקלאים ודמוקרטים כאחד תמכו בהן. כדי לנהל את מחזור העסקים הממשלה היתה צריכה לעקוב אחריו ולכן החלו להופיע מדדים רבים עבור הממשלה כמו היצע הכסף, שיעור האבטלה - למרות שהם לא תמיד אמינים הם יותר טובים מאפס נתןנים. בין היתר יש את התמ"ג הוא המדד החשוב ביותר - אם כי הספר מציין את הבעיות שלו - שהוא עולה גם עקב קנייה של נשק או עקב התגוננות נגד פשיעה ורע כאשר אנשים לא משתתפים בכלכלה.
הספר מציין את הבעיה של כריתת יערות או זיהום מים שמעלים את התמ"ג, אבל בשנות החמישים הזכורונות מהשפל היו עוד כואבים ולכן הגיוני היה להעמיד את הצמיחה של התמ"ג כדבר החשוב ביותר - וגם היה ברור איך לעשות את זה - להוציא כסף מצד הממשלה בהתאם להנחיות של המכונה המסובכת שתאר ג'ון מיינרד קיינס שתשמור על תעסוקה מלאה.
הספר מתאר את הסינתזה של [[פול סמאולסון]] [הסינתזה הניאו-קלאסית]] - הוא הציג את הריעונות של קיינס בצורה פשוטה יותר בספר "תורת הכלכלה" שלו וכיבול ביסס את הריעונות של קיינס של מאקרו כלכלה על רעיונות המיקרו כלכלה של התאוריה הנאו קלאסית. תורת הכלכלה של סלמואלסן הוא עד היום הסנטדנרט לרוב ספרי הכלכלה שבאו אלריו. סממואלסון פרסם ספר חשוב נוסף של "יסודות הניתוח הכלכלי" ובהן ניסוח של כל תורת הכלכלה במונחים מתמטטיים טהורים. הדבר זה אפשר להחזיר את הרעיונות של קיינס לזרם המרכזי של הכלכלה.
באותה תקופה גם העשירים איבדו מכוחם - בין היתר בגלל שהכוחם על החברות הגדולות הצטמצם בגלל גידול של הרבה בעלי מניות קטנים. מי ששלט בחברות היו המנכ"לים ולאו היו צריכים להשאר ביחסים טובים עם העובדים האחרים. בתקופה זו ארה"ב היתה עם מעמד בינוני מתרחב ופריחה כלכלית. אבל חלק מהבעיה של תקופה זו היתה גידול בצמיחה - כריתה של עוד יעורת, יצירת עוד זיהום. וכן בעיות הולכות וגדלות של פרבור משתרע שיוצר בעיות שונות ביניהם הפרדה כלכלית - עשיירים לחוד ועניים לחוד, וכן הפרדה בין לבנים לבין שחורים. בעיה נוספת היתה שהממעד הבינונו עבר לפרברים ולקם מהערים הגדולות את בסיס המס שלהן (חלק מ[[אפקט הבייגלה]]) גם נוצרת בעיה של [[נעילה טכנולוגית]] של לולאת משוב מחזקת - של הציבור קונה עוד מכוניות דבר שמחייב עוד כבישים מהירים ומקומות חניה שמחייהם עוד הגדלה של הכרכים (מטרופולינים) דבר שמחייב קניית עוד מכוניות כו'. התחבורה ציבורת עובדת פחות טוב בערים עם שטח גדול יותר וצפיפות נמוכה יותר וגם השתלטות חבורת המוכוניות על חברות החשמליות הובילו לקנית מכוניות בצורה של "רצון חופשי" שהוכתב על ידי התכנון וחברות הרכב.
הפרק מציג גם את "כלכלת מלחמה מתמדת" וממשלה שידה בכל ומנהלת את הכלכלה - וגם את הבעיה של יתרונות לגודל של העיתונות - שגרמו לריכוז התקשורת בידי העסקים גדולים במקום שוק עיתונות תחורתי לפני מלחמת העולם השנייה. ובעיה גודלה יותר היהה הצמיחה של הטלוויזה -- החל העידן של [[צנזורה עצמית]] כדי לא להרגיז את המפרסמים כך לדוגמה פוטר מCBS וילאים שיידר פור ב 1947 משום שאחד המפרסמים עלול להתנגד לתוכן של הכתבות שלו. החדשות המידע והדעות וחלק גדול מהתרבות עצמה - הפכו לזרם חד סטרי מהממשלה התאגידים והתעשיות הבטחוניות אל הציבור, אם מישהו התנגד לכך - לא היה לזה משמעות כי אחרים לא שמעו אותו. בשנת 1961 איינזהנור מזהיר מפני הוכח של התשולבת הצבאית-תעשייתית. בנאום הפרישה שלו.
גונסון נבחר בשנת 1964 ורצה ליישם את התכנית "החברה הגדולה" - מדיקייר, (ביטוח בריאות לקשישים) מדיקייד (ביטוח בריאות לעניים), מלחמה בעוני, נסיונות להתמודד עם הזיהום שיצרה הצמיחה רחוב סומסום והד סטארס - תכנית לקידם תלמידים עניים. אבל זה התבסס על הכלכלה הקינינסית ובשנת 1965 למרות שאנשים רבים האמנו שקיינס צדק , והתכנית שלו עבדה במשך כמה עשורת שנים, הדברים הפסיקו לעבוד כך באיזור 1965. כדי לבסס את מעמדה של ארה"ב בעולם נגד ברית המוצעות וכדי לסייע לתאגידים מארה"ב לקבל שווקים וחומרי גלם ארה"ב היא תמכה ברודנים שונים - כמו הדחת מוצאדק באיראן והענקת הנפט שם לתאגידי BP, וגם תמיכה הולכת וגדלה בצבא. המודל של קיינס החלק לקרוס עם עליית האינפלציה והעברת יותר ויותר כסף ממשלתי לצבא במקום לרווחה.
==פרק 6 - עידן הגבולות==
הפרק עוסק בתקופה של 1966 עד 1980 - בין היתר קריסת המדיניות הקייניסית בארצות הברית - עליית האבטלה יחד עם אינפלציה. היות ואנליזה של קיינס לא השתלבה בצורה מדוייקת בניתוח הנאו קלאסי ברגע שהמדיניות הקינינסית החלה להפסיק לעבוד הכלכלנים הנאו קלאסים התנערו ממנה ועבדו בסוף שנות ה-60 לעולם עם תאוריה טהורה המובססת על הנחות מיקרו כלכליות של "האדם הכלכלי".
הפרק מעיר כי כלכלני הזרם המרכזי שללו את היכולת של עסקים יהיה כוח לקבוע את המחירים . אבל כלכלנים לא מהזרם המרכזי ניסו להביען איך זה אפשרי. בין היתר על ידי נושא של תדמית . אם יש מותג אז יש לו מעין מונופול קטן . וניתן לגבות עליו מחיר גבוה יותר. העסקים הגדולים משפיעים על הביקוש ולא רק על ההיצע - דרך פרסום. הספר גם מזכיר את הספר [[חברת השפע]] של גלבריית - איש לא היה טורח לפרסם בכסף רב אם אלו היו דברים שאנחו רוצים לקנות בלאו קכי. גלבריית תאר מצב שבו אנחנו שמחים בחלקנו רק לזמן מוגבל ואחר כך אנחנו רוצים לקנות עוד בגלל שינוי של הציפיוות שלנו ממה יש לאחרים ולנו. וגם את הבעיה של מוצר ציבורי שנחק - שפע של מוצרים פרטיים ומחסור בציבוריים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==