שינויים

נוספו 2 בתים ,  21:35, 25 באפריל 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:  
סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים".  
 
סמית לא רק חשב שריבית גבוהה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים".  
   −
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]].  זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  
+
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ריאלי]].  זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  
    
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעייתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידיה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.  
 
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעייתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידיה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.