47,332
עריכות
שינויים
←המהפכה התעשייתית
* יותר ויותר עובדים עוברים מהכפר לעיר בדגש על אנגליה. [[מכונות חקלאיות]] וחוקי גידור לסגירת כרי מראה ציבוריים גורמים [[יתרונות לגודל]] בחקלאות כך שעובדים חקלאיים מחפשים פרנסה טובה יותר בעיר. במקביל בעיר מתפתחות עוד משרות בתחומי התעשייה והמסחר. עובדים רבים עובדים בשכר נמוך מאד בעבודות קשות ומסוכנות, הדבר כולל העסקת ילדים.
* יותר ויותר עובדים עוברים מהכפר לעיר בדגש על אנגליה. [[מכונות חקלאיות]] וחוקי גידור לסגירת כרי מראה ציבוריים גורמים [[יתרונות לגודל]] בחקלאות כך שעובדים חקלאיים מחפשים פרנסה טובה יותר בעיר. במקביל בעיר מתפתחות עוד משרות בתחומי התעשייה והמסחר. עובדים רבים עובדים בשכר נמוך מאד בעבודות קשות ומסוכנות, הדבר כולל העסקת ילדים.
* הצפיפות הגדלה בעיר יחד עם התפתחות ערים גדולות וכן [[זיהום תעשייתי]] ועירוני גורמים לבעיות של [[זיהום אוויר]], ו[[זיהום מים]] קשים. תנאי התברואה הקשים והעוני גורמים לתחלואה ומוות של אנשים רבים בעיר, בשל שילוב של זיהום ועוד יותר מכך מחלות מדבקות כמו שחפת, טיפוס, כולרה שפעת, ועוד.
* הצפיפות הגדלה בעיר יחד עם התפתחות ערים גדולות וכן [[זיהום תעשייתי]] ועירוני גורמים לבעיות של [[זיהום אוויר]], ו[[זיהום מים]] קשים. תנאי התברואה הקשים והעוני גורמים לתחלואה ומוות של אנשים רבים בעיר, בשל שילוב של זיהום ועוד יותר מכך מחלות מדבקות כמו שחפת, טיפוס, כולרה שפעת, ועוד.
* בריטניה היתה המדינה הראשונה לעבור תעוש ולכן חוותה ראשונה את הבעיות של עיור וסניטציה גרועה. Joseph Bazalgette תכנן את מערכת הביוב המודרנית הראשונה שהעבירה את הביוב לחלק נמוך יותר של נהר התמזה, הרחק ממרכז העיר. המערכת שהוקמה בשנת 1859 עד 1865 כללה שש תעלות ביוב מרכזיות באורך 217 ק"מ והוזנה על ידי תעלות משניות באורך 720 ק"מ ותעלות מקומיות באורך 21 אלף קילומטר. תכנון זה עם שינויים קלים נשאר הבסיס לעיצוב מערכות ביוב עד היום. מגיפת הכולרה בפריז 1832 עוררה מודעות ציבורית לצורך בטיפול במי ביוב, הסיין קיבל עז מעל 100 אלף מטרים מעוקבים של ביוב בכל יום. בין 1865 ל-1920 פותחה בעיר מערכת הספקת מים וביוב בהובלת Eugene Belgrand. בשנת 1894 הועבר חוק שהפך את הביוב לחובה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 יותר ויותר ערים הקימו מערכות ביוב נרחבות כדי למנוע התפרצות מגיפות כמו טיפוס וכולרע. בתחילה הביוב שוחרר ישירות למי הנהרות ללא טיפול, כאשר גברה הדאגה מפני זיהום מים ערים הוסיפו מערכות ל[[טיהור מים]].
* בריטניה היתה המדינה הראשונה לעבור תעוש ולכן חוותה ראשונה את הבעיות של עיור וסניטציה גרועה. Joseph Bazalgette תכנן את מערכת הביוב המודרנית הראשונה שהעבירה את הביוב לחלק נמוך יותר של נהר התמזה, הרחק ממרכז העיר. המערכת שהוקמה בשנת 1859 עד 1865 כללה שש תעלות ביוב מרכזיות באורך 217 ק"מ והוזנה על ידי תעלות משניות באורך 720 ק"מ ותעלות מקומיות באורך 21 אלף קילומטר. תכנון זה עם שינויים קלים נשאר הבסיס לעיצוב מערכות ביוב עד היום. מגיפת הכולרה בפריז 1832 עוררה מודעות ציבורית לצורך בטיפול במי ביוב, הסיין קיבל עז מעל 100 אלף מטרים מעוקבים של ביוב בכל יום. בין 1865 ל-1920 פותחה בעיר מערכת הספקת מים וביוב בהובלת Eugene Belgrand. בשנת 1894 הועבר חוק שהפך את הביוב לחובה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 יותר ויותר ערים הקימו מערכות ביוב נרחבות כדי למנוע התפרצות מגיפות כמו טיפוס וכולרע. בתחילה הביוב שוחרר ישירות למי הנהרות ללא טיפול, כאשר גברה הדאגה מפני זיהום מים ערים הוסיפו מערכות ל[[טיהור מים]].
==התפתחות באדריכלות בנייה והנדסת בניין==
* 1845 ויליאם ארמסטרונג מציג מעלית שהופעלה בכוח הידראולי.
* 1853 אלישע אוטיס את "המעלית הבטוחה" שצוידה בהתקן המונע את נפילת התא במקרים בהם נקרע החבל.
* 1857 - התקנת מעלית אוטיס הראשונה בניו יורק. המצאת המעלית במאה ה-19 הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להתפתחות גורדי השחקים. מסוף המאה ה-19 החלו להיבנות גורדי שחקים רבים בערים אמריקאיות (בעיקר שיקגו וניו יורק), דבר שלא יכול היה להתאפשר ללא המצאה זו. המעלית הראשונה בארץ ישראל נבנתה בבניין הפסג' ברחוב הרצל בתל אביב, ונקראה בתחילה 'מעליה'.
==תחבורה עירונית==
==תחבורה עירונית==