4,291
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
===השפעות בריאותיות===
===השפעות בריאותיות===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]]}}
'''טלפון נייד'''
ארגון הבריאות העולמי מסווג קרינה מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי לבני אדם{{הערה|ארגון הבריאות העולמי [https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/electromagnetic-fields-and-public-health-mobile-phones Electromagnetic fields and public health: mobile phones] 8 לאוקטובר, 2014}}.
ארגון הבריאות העולמי מסווג קרינה מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי לבני אדם{{הערה|ארגון הבריאות העולמי [https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/electromagnetic-fields-and-public-health-mobile-phones Electromagnetic fields and public health: mobile phones] 8 לאוקטובר, 2014}}.
מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}
מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}
טלפון סלולרי עלול לגרור הסחות דעת שונות, ודבר זה גורר הפרעה להפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה , כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
שימוש טלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה , כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}}
חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסללורי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}}
המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}
שימוש ב"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 לאוגוסט 2017, כלכליסט}}
'''טלוויזיה'''
לצפייה בטלוויזיה יש מספר השלכות על הבריאות ועל החברה. ההשלכות כוללות היבטים בריאותיים כמו קיצור תוחלת החיים, פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, תרומה לקשיי קשר וריכוז, ולאלימות, ופחות מעורבות חברתית, וכן היבטים חברתיים כמו הגדלת כוחם של [[בעלי הון]], [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ומוסדות פיננסים גדולים להשפיע על סדר היום הציבורי ועל [[סדר חברתי|הסדר החברתי]].
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית הילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא מתאם הפוך בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, פעילות גופנית ומשקל גוף נכון, בגיל 10{{הערה|[http://www.nouvelles.umontreal.ca/udem-news/news/20100503-toddlers-tv-early-exposure-has-negative-and-long-term-impact.html Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010], Université de Montréal}}. בשנת 2015 איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ כי יש להגביל ככל אפשר, ועדיף להימנע בכלל מצפייה במסכי טלוויזיה ומחשב עד גיל שנתיים.{{הערה|[http://doctorsonly.co.il/wp-content/uploads/2014/11/מדיה-בגיל-הרך.pdf מניעת חשיפה למדיה בתינוקות מתחת לגיל שנתיים], האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, נובמבר 2014}} בגיל הגן ממומלץ להגביל את הצריכה לשעה ביום ועד גיל שמונה לשעתיים ביום. המלצה נוספת היא לא להכניס מסכי טלוויזיה ומחשב לחדר הילדים ולא לאכול מול הטלוויזיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4593124,00.html][http://www.ch10.co.il/news/222702/]
לפי מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט, צפייה בטלוויזיה במשך שש שעות או יותר ביממה עלולה לקצר את תוחלת החיים בחמש שנים. גבר אוסטרלי ממוצע שצופה בטלוויזיה מקצר את חייו ב-1.8 שנים, ואשה תקצר את חייה ב-1.5 שנים, בהשוואה לאנשים שאינם צופים כלל בטלוויזיה.
ההסבר לכך הוא שצפייה ממושכת בטלוויזיה ידועה כתורמת ל[[פעילות גופנית|מיעוט הפעילות הגופנית]], ל[[השמנה]] ל[[הרגלי תזונה]], ולהרגלי שינה לא בריאים (ראו בהמשך) ושגורמים אלה ידועים כגורמי סיכון לתמותה מוקדמת, במיוחד מ[[התקפי לב]] ו[[שבץ מוחי]]. המחקר שנערך על 11 אלף מבוגרים באוסטרליה, כלל שאלונים על זמן צפייה בטלוויזיה. ממצאי המחקר מובהקים ונלקחו גורמי סיכון נוספים כמו עישון וחוסר פעילות גופנית. מסקנת החוקרים היא שצפייה בטלוויזיה היא גורם תחלואה בר השוואה לזה של גורמי בריאות אחרים כמו [[משקל יתר]] ו[[פעילות גופנית]].
<ref>Veerman JL, Healy GN, Cobiac LJ, Vos T, Winkler EA, Owen N, Dunstan DW [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23007179 Television viewing time and reduced life expectancy: a life table analysis.] British journal of sports medicine, 2012 Oct;46(13):927-30.</ref> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4109529,00.html]
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את [[אורח חיים יושבני|הישיבה העודפת]] לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות את תוחלת החיים ב- 1.38 שנים על הגבלת הצפייה בטלוויזיה ללא יותר משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref> זאת על בסיס מחקרים שקישרו בין פעילות גופנית להפחתת תמותה ממחלות לא מדבקות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]] ו[[מחלות לב]].
השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומשחקי מחשב מתרחשות דרך מספר אפיקים:
* פרסום גלוי, ו[[פרסום סמוי|סמוי]] אשר משפיע על הרגלי חשיבה ומקנה לילדים, לנוער ולמבוגרים [[הרגלי בריאות]] במסגרת [[תרבות הצריכה]]. הדבר בולט במיוחד בהקשר של [[פרסום מוצרי מזון לילדים]], שיווק של [[משקאות ממותקים]] וכדומה אך קיים גם בתחומים נוספים כגון [[עישון]], [[מכוניות]] ועוד.
* השפעות של תכנים - תכנים אלימים ו"רועשים" משפיעים הן דרך הרגלי חשיבה והן דרך השפעות פיזיולוגיות של התכנים כמו יצירת [[מתח נפשי]] (סטרס).
* האפיק הפיזי - [[אורח חיים יושבני]] ומחסור ב[[פעילות גופנית]], הרגלי אכילה מול הטלוויזיה ואכילה בהיסח הדעת, פחות פעילות מחוץ לבית, השפעה על [[הרגלי שינה]] ועל הראייה.
* אפיקים חברתיים - פחות פעילות משפחתית, פחות אינטראקציה בין הורים וילדים, פחות מפגשים חברתיים ופחות הזדמנות לפעילות גופנית עם חברים.
{{להשלים}}
{{להשלים}}