שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־14:11, 5 בספטמבר 2018

נוספו 1,337 בתים , 14:11, 5 בספטמבר 2018

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

~~==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית==~~

+

== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ==

−

=== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ===

'''למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:'''

שורה 68: שורה 67:

* לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.

−

=== התחייבויות בין לאומיות ===

+

== התחייבויות בין לאומיות ==

בשנת 1994 נכנסה לתוקף [[אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים]] (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז [[גזי חממה|גזי חממה באטמוספירה]] לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף [[פרוטוקול קיוטו|פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים]]. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.<ref name="sviva_paris"/>

שורה 81: שורה 80:

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].

−

=== פעילות בפועל של הממשלה===

+

== פעילות בפועל של הממשלה==

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב 29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם בינהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

−

==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====

+

=== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה===

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל 10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל 3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ 1,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ 11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.

שורה 111: שורה 110:

בקיץ 2018 החל בנק לאומי לפרסם הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים{{הערה|1=בנק לאומי [https://www.leumi.co.il/Campaign/43873/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=solar_funding&utm_content=gs&gclid=CjwKCAjwt7PcBRBbEiwAfwfVGNbw3jWIaUYxn2N-daV-y1ES6QNjsT3W1KLOc6mcUnLSrYazleZzgxoCkJYQAvD_BwE הלוואה להקמת מתקן סולארי]}}.

−

==== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ====

+

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}

−

'''אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה ב[[הסכם פריז]] להפחית את [[תחבורה בישראל|הנסועה הפרטית]] ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.''' אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.

+

'''אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה ב[[הסכם פריז]] להפחית את [[תחבורה בישראל|הנסועה הפרטית]] ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.'''

+

אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.

שורה 135: שורה 136:

'''הגברת השימוש ברכבת:'''

+

כתוצאה מצעדים שונים שנקטה הממשלה מספר הנוסיעות ברכבת בשנת 2017 צפוי להגיע ל 64 מיליון - מעבר לכל התחזיות. הבעיה עם הרכבת היא שהרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

+

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה.

בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. נכון ל 1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ 2 מיליון{{הערה|רעות הדר [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361821 חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים] 20.12.2017, ערוץ 7}}.

שורה 149: שורה 154:

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל 2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

−

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל 42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.

+

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל 42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.

* החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}

אלכסנדר סעודה

4,291

עריכות