שינויים

'''תכנון ארוך טווח''' (Long range planning) או '''תכנון אסטרטגי''' הוא תכנון למשך שנים רבות - בדרך כלל עשרות שנים. תכנון כזה יכול להתבצע במסגרת [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[מדינות]], עיריות ורשויות מקומיות, ארגונים בין לאומיים (כמו האו"ם, [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], ארגון הבריאות העולמי ועוד), [[פירמה|פירמות]] (במיוחד בקרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ועוד),  גופים העוסקים בתשתיות פיזיות (כמו הספקת חשמל, מים, תחבורה ועוד).  

'''תכנון ארוך טווח''' (באנגלית: '''Long range planning''') או '''תכנון אסטרטגי''' הוא תכנון למשך שנים רבות - בדרך כלל עשרות שנים. תכנון כזה יכול להתבצע במסגרת [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[מדינות]], עיריות ורשויות מקומיות, ארגונים בין לאומיים (כמו האו"ם, [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], ארגון הבריאות העולמי ועוד), [[פירמה|פירמות]] (במיוחד בקרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ועוד),  גופים העוסקים בתשתיות פיזיות (כמו הספקת חשמל, מים, תחבורה ועוד).  

==תחומים שבהם יש תכנון ארוך טווח==

==תחומים שבהם יש תכנון ארוך טווח==

חברות ביטוח וכן חברות [[פנסיה]] מתכננות לעיתים קרובות לטווח רחוק שכן עליהן לדעת מה יהיה אפיק התשלומים העתידי שלהם.  

חברות ביטוח וכן חברות [[פנסיה]] מתכננות לעיתים קרובות לטווח רחוק שכן עליהן לדעת מה יהיה אפיק התשלומים העתידי שלהם.  

בתחום הכלכלי יש העוסקים בתכנון ארוך טווח, לדוגמה [[כלכלה בת קיימא]]. בתחום האקולוגי יש נסיון להבין [[תהליכים ארוכי טווח|תהליכים המתפרסים על פני זמן ארוך]] כמו [[הכחדת מינים]], [[שינויי אקלים]], [[גידול אוכלוסין]], [[סחף קרקע]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].

בתחום הכלכלי יש העוסקים בתכנון ארוך טווח, לדוגמה [[כלכלה בת קיימא]]. בתחום האקולוגי יש ניסיון להבין [[תהליכים ארוכי טווח|תהליכים המתפרסים על פני זמן ארוך]] כמו [[הכחדת מינים]], [[שינויי אקלים]], [[גידול אוכלוסין]], [[סחף קרקע]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].

בספר [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967 מתאר [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ג'ון קנת גלבריית]] את השינוי שעבר על מדינות מתועשות וכיצד פירמות גדולות שעוסקות בתעשייה, מתסמכות על תכנון ארוך טווח (במקרה זה - מספר שנים קדימה) כדי לתכנן קווי ייצור מסובכים. אי הוודאות הכרוכה בכך מעודדת חברות להשפיע על התנהלות של מדינות, ושני הדברים יחד גורמים לכך שהתאור של [[שוק משוכלל] לא יהיה בכרח רלוונטי בשווקים אלה. בסרט [[המאה של העצמי]] הבמאי [[אדם קרטיס]] מתייחס לנושא גם הוא - לטענתו עד סוף שנות ה-60 החברות הגדולות היו תלויית במכירת כמות גדולה של מוצרים אחידים שיוצרו על ידי פסי ייצור מאסיביים, לעומת זאת מהפכת המחשוב של שנות -80 והבנה טובה יותר של מחקרי שוק ושל שיווק אפשרו לפירמות לעבור לסדרות ייצור קטנות וגמישות יותר שדרשו פחות תכנון קדימה.

בספר [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967 מתאר [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ג'ון קנת גלבריית]] את השינוי שעבר על מדינות מתועשות וכיצד פירמות גדולות שעוסקות בתעשייה, מסתמכות על תכנון ארוך טווח (במקרה זה - מספר שנים קדימה) כדי לתכנן קווי ייצור מסובכים. אי הוודאות הכרוכה בכך מעודדת חברות להשפיע על התנהלות של מדינות, ושני הדברים יחד גורמים לכך שהתיאור של [[שוק משוכלל] לא יהיה בכרח רלוונטי בשווקים אלה. בסרט [[המאה של העצמי]] הבמאי [[אדם קרטיס]] מתייחס לנושא גם הוא - לטענתו עד סוף שנות ה-60 החברות הגדולות היו תלויות במכירת כמות גדולה של מוצרים אחידים שיוצרו על ידי פסי ייצור מאסיביים, לעומת זאת מהפכת המחשוב של שנות ה-80 והבנה טובה יותר של מחקרי שוק ושל שיווק אפשרו לפירמות לעבור לסדרות ייצור קטנות וגמישות יותר שדרשו פחות תכנון קדימה.

==ביקורת על תכנון ארוך טווח והתנגדות לו==

==ביקורת על תכנון ארוך טווח והתנגדות לו==

[[חקר הכלכלה|בתחום הכלכלי]] יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח. חלק מהביקורת על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש. מענה חלקי לביקורת של לוקאס היא כי יש נושאים שהם מחוץ לשליטתנו אם בגלל [[השהייה]] או בגלל פעילות שמבוצעת על ידי הטבע ולא האדם, או בגלל שידע של חלק מהציבור אינו בהכרח [[ידע מלא]] וגם עם ידע יש לפעמים צורך בשינוי של מוסדות כדי לאפשר שינוי ב[[מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה גם אם אנחנו יודעים ש[[התחממות עולמית]] עלולה לפגוע [[שינוי אקלים וחקלאות|בחקלאות]] הדבר לא בהכרח מאפשר לנו לעשות הרבה בנושא. [[מוצר פרטי|במוצרים פרטיים]] כמו עניבות אנחנו יכולים לקנות עניבות היום אם אנחנו יודעים שמחר עניבות יהיו במחסור - ובכך לגרום להתייקרות העניבות כיום. לעומת זאת ב"[[מוצר ציבורי]] כמו [[שלום כמוצר ציבורי|שלום]], [[אמון]] או [[זיהום אוויר]] אנחנו כצרכנים לא בהכרח יכולים להשפיע על התוצאה אלא הדבר דורש השפעה פוליטית שלנו כדי לאפשר או להגן על "מוצר קבוצתי". חוסר יכולת להשפיע על העתיד למרות חיזוי מדוייק שלו, בעיקר בהקשר של איום עתידי נקרא [[קללת קסנדרה]]. זה שאנחנו מפחדים ממלחמה לא אומר שבידנו למנוע אותה או ליזום תגובת נגד. היבט נוסף הוא שייתכנו הבדלים בהערכות לגבי העתיד - קבוצה מסויימת תדע את המצב העתידי בהסתברות טובה, אבל קבוצות אחרות לא ידעו, או יחשבו בצורה הפוכה ואולי השפעתם תהיה גדולה עוד יותר על השוק.  

[[חקר הכלכלה|בתחום הכלכלי]] יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח. חלק מהביקורת על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש. מענה חלקי לביקורת של לוקאס היא כי יש נושאים שהם מחוץ לשליטתנו אם בגלל [[השהייה]] או בגלל פעילות שמבוצעת על ידי הטבע ולא האדם, או בגלל שידע של חלק מהציבור אינו בהכרח [[ידע מלא]] וגם עם ידע יש לפעמים צורך בשינוי של מוסדות כדי לאפשר שינוי ב[[מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה גם אם אנחנו יודעים ש[[התחממות עולמית]] עלולה לפגוע [[שינוי אקלים וחקלאות|בחקלאות]] הדבר לא בהכרח מאפשר לנו לעשות הרבה בנושא. [[מוצר פרטי|במוצרים פרטיים]] כמו עניבות אנחנו יכולים לקנות עניבות היום אם אנחנו יודעים שמחר עניבות יהיו במחסור - ובכך לגרום להתייקרות העניבות כיום. לעומת זאת ב"[[מוצר ציבורי]] כמו [[שלום כמוצר ציבורי|שלום]], [[אמון]] או [[זיהום אוויר]] אנחנו כצרכנים לא בהכרח יכולים להשפיע על התוצאה אלא הדבר דורש השפעה פוליטית שלנו כדי לאפשר או להגן על "מוצר קבוצתי". חוסר יכולת להשפיע על העתיד למרות חיזוי מדוייק שלו, בעיקר בהקשר של איום עתידי נקרא [[קללת קסנדרה]]. זה שאנחנו מפחדים ממלחמה לא אומר שבידנו למנוע אותה או ליזום תגובת נגד. היבט נוסף הוא שייתכנו הבדלים בהערכות לגבי העתיד - קבוצה מסויימת תדע את המצב העתידי בהסתברות טובה, אבל קבוצות אחרות לא ידעו, או יחשבו בצורה הפוכה ואולי השפעתם תהיה גדולה עוד יותר על השוק.  

התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]]  לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].  

התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו-קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]]  לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].  

רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.

רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.

;תכנון ארוך טווח צבאי:

;תכנון ארוך טווח צבאי:

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A3_%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F אגף התכנון בצה"ל] ויקיפדיה העברית

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A3_%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F אגף התכנון בצה"ל] ויקיפדיה העברית

* אריק וויס, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1080033 מדוע תפיסת הביטחון של ישראל לא משתנה כבר 60 שנה?], 06/09/2014

* אריק וויס, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1080033 מדוע תפיסת הביטחון של ישראל לא משתנה כבר 60 שנה?], 06.09.2014

* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/109973.pdf תורת היחסות של בניין הכוח ], מערכות 352-353, אוגוסט 1997 {{pdf}}

* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/109973.pdf תורת היחסות של בניין הכוח ], מערכות 352-353, אוגוסט 1997 {{pdf}}

* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/109985.pdf תורת הביטחון והלוגיקה של בניין הכח - חלק ב'] , מערכות 354, נובמבר 1997, {{pdf}}

* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/109985.pdf תורת הביטחון והלוגיקה של בניין הכח - חלק ב'], מערכות 354, נובמבר 1997, {{pdf}}

 

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}