שינויים

[[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]]

[[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]]

{{לטובת הכלל}}

{{לטובת הכלל}}

'''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989.  

'''לטובת הכלל: ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (באנגלית: '''For the Common Good''') הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989.  

הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי.  

הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי.  

הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  

הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  

==היחס לטבע==

==היחס לטבע==

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בקרב [[ציידים לקטים]], בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

בקרב [[ציידים לקטים]], בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

* {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}}

* {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}}

* {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}}

* {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==