שינויים

===אריתריאה ===

===אריתריאה ===

מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}. [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].

מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}. אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה : 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

אריתריאה מסוכסכת עם כל המדינות שבהן היא גובלת{{הערה|[http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm U.S. Department of State, Background Note: Eritrea]}}. בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}.

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.  

נוכח מדיניות זו נמלטו מאריתריאה מיליוני בני אדם בשנים האחרונות, אף כי דבר זה מסכן את חייהם. במשך שנים ארוכות חיילים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. פליטים מאירתארה עברו למצרים, ישראל אירופה ומדינות אחרות.  

נוכח מדיניות זו נמלטו מאריתריאה מיליוני בני אדם בשנים האחרונות, אף כי דבר זה מסכן את חייהם. במשך שנים ארוכות חיילים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. פליטים מאירתארה עברו למצרים, ישראל אירופה ומדינות אחרות. [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}.

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}.

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}

בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגוסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.  

בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגוסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|שם= EASO|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.  

ערוץ 20 פרסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם{{הערה|שם=ריש|{{ערוץ 20|אביה ריש|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט|3 בפברואר 2017}}.}} דבר זה מעיד על חשיבות המהגרים לכלכלת המדינה אבל אינו אומר האם מדובר בפליטים או מהגרי עבודה. ביוני [[2017]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הערה|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}}.

ערוץ 20 פרסם בשנת 2017 כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם{{הערה|שם=ריש|{{ערוץ 20|אביה ריש|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט|3 בפברואר 2017}}.}} דבר זה מעיד על חשיבות המהגרים לכלכלת המדינה אבל אינו אומר האם מדובר בפליטים או מהגרי עבודה. ביוני [[2017]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי לשווייץ. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה{{הערה|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}}.

===סודאן ודרום סודאן===

===סודאן ודרום סודאן===